עם זאת, סרקומה וסרטן בכלל זו לא מחלה אחת, אלא קבוצה של מאות מחלות שהבסיס להן דומה: תא מאבד את יכולת הבקרה שלו וממשיך להתחלק. לרוב, עד ליצירת גידול.

המהירות בה מתחלקים התאים, הנטייה שלהם לשלוח גרורות ואפשרויות הטיפול במחלה נגזרות כולן מהרקמה בה החל הגידול. במקרה של ליפוסרקומה, סרטן שמקורו בתאי שומן, נוסף מאפיין יחודי נוסף למחלה: המקום בו היא מתחילה.

בניגוד לסרטן שד, למשל, שמתחיל מרקמת השד, ליפוסרקומה יכולה להתחיל מכל אזור- שכן תאי שומן פזורים בכל אזורי הגוף, גם אצל אנשים רזים.
לעובדה זו משמעות אדירה באבחון מוקדם של המחלה: בעוד שמישוש גוש בשד ידליק נורה אדומה אצל חלק גדול מהנשים, מעטים ייחסו חשיבות מיוחדת לנפיחות בגפיים, בבטן או בצוואר ויחמיצו הזדמנות לגילויה המוקדם של המחלה, שהוא מרכיב עיקרי בהשגת שליטה עליה.

ליפוסרקומה – סרקומה של תאי השומן

ליפוסרקומה היא סוג נדיר יחסית של סרטן המאובחן ב-300 חולים חדשים בישראל מדי שנה. המחלה משתייכת לקבוצת הסרקומות- גידולים שמקורם מרקמת חיבור כגון שריר, סחוס, עצם, כלי דם וכאמור- שומן.

סרקומה של רקמת השומן היא המחלה הנפוצה ביותר בקבוצה. עיקר הופעתה הוא לאחר גיל 40 אך הופעה מוקדמת יותר אפשרית, במיוחד בגיל הנעורים.

אבחון

לרוב, סרקומה של השומן תתגלה כנפיחות תת-עורית ברגל, בבטן או ביד, למרות שהיא יכולה להתפתח בכל אזור אחר בגוף. חולים מדווחים לעיתים על תחושת כאב באזור הנפיחות וכתלות בגודלו ובמיקומו של הגידול גם תחושת עייפות, הגבלה בתנועה, ירידה במשקל ותופעות אחרות. תופעות אלו לא ייחודיות לליפוסרקומה, יכולות להיגרם ממצבים אחרים ויכולות גם שלא להופיע כלל.
לרוב, גידול ביד או ברגל יאובחן בשלבים מוקדמים יותר מגידול בבטן- שהיא חלל בעל נפח גדול, בו גידול יכול 'להסתתר' לאורך תקופה ארוכה.

אבחון של ליפוסרקומה יתבצע לרוב על ידי ביופסיה- נטילת דגימה מהגוש החשוד באמצעות מחט. הדגימה תסיע לקבוע אם מדובר בגידול ממאיר מסוג ליפוסרקומה, בממצא ממאיר אחר או בגידול שפיר- כזה שאין לו תכונות סרטניות.

סוגים

אם הגידול מאובחן כליפוסרקומה הוא מוגדר לפי צורת התאים שמרכיבים אותו:
1. Well Differentiated Liposarcoma- הסוג הנפוץ ביותר, שמאובחן ב-50% מהחולים ונחשב בעל פוטנציאל אלימות נמוך. מתאפיין בשרידות מצוינת באבחון מוקדם ובטיפול מתאים.

2. Myxoid Liposarcoma- סוג נפוץ נוסף של ליפוסרקומה, שמאובחן ב-40% מהחולים. לסרטן זה נטיה לחזור לאחר הסרתו והשרידות בו נמוכה יותר, אך עדיין יכולה להגיע ל-90%.

3. Pleomorphic Liposarcoma- סוג נדיר של ליפוסרקומה, שמופיע ב-5%-10% מהחולים ומאופין בתכונות אלימות אגרסיביות יחסית שמקנות לו את הנטייה לחדור לרקמות אחרות.

טיפול

במקביל לקביעת סוג המחלה, נקבע שלב (Stage) למחלה בעיקר לפי גודלו, מאפייניו התאיים ומספר מוקדיו של הגידול. אם הגידול מופיע באתר אחד בלבד, ולא התפשט לרקמות אחרות, לרוב הסרתו המלאה בניתוח תוכל להביא לשליטה מלאה על המחלה.

במקרים שבהם התגלתה המחלה ביותר מאתר אחד והיא מוגדרת מפושטת ישקל טיפול כימוטרפי. באופן כללי, שיעורי התגובה של חולים לטיפולים כימוטרפיים מקובלים ראשונים הוא כ-35%. עם זאת, לאחרונה אישר מנהל התרופות האמריקני (FDA) 2 תרופות חדשות לטיפול בליפוסרקומה מפושטת כטיפולי 'קו שני'- שניתן לאחר שהטיפול המסורתי נכשל.

רפואת מותאמת אישית בליפוסרקומה

טיפולים חדשים אלה מבוססים על אפיון של שינויים גנטיים יחודיים בכל חולה ומהווים סנוניות של גישת הרפואה המותאמת אישית בליפוסרקומה.

ניסויים נוספים שהחלו לאחרונה נסמכים על הבדלים גנטיים בין חולים אלה לפיתוח תרופות ממוקדות. שדה מחקרי חדש זה מתאפשר עקב הוזלת הטכנולוגיה לביצוע הבדיקות הגנטיות הדרושות להתאמת הטיפול, תוך צמצום חשיפת החולה לתופעות הלוואי של טיפולים מיותרים ושיפור שיעורי התגובה בחולים המתאימים.