מטבעות מתחת לרצפת בית הכנסת. עין קשתות
מטבעות מתחת לרצפת בית הכנסת. עין קשתותצילום: אתר המורשת עין קשתות

במעמד ראש הממשלה ייחנך בשבוע הבא אתר המורשת הלאומי 'עין קשתות' ברמת הגולן, ובו כפר יהודי מתקופת המשנה שבליבו בית כנסת מפואר בן שתי קומות.

על הכפר שחרב בעקבות רעש אדמה, על החפירות ועל האתר המיוחד שוחחנו עם מחברת הספר 'בתי כנסת קדומים', הארכיאולוגית ומנהלת האתר דפנה מאיר.

בראשית הדברים מספרת מאיר על מיקומו של האתר "בדרום הגולן, סמוך למושב נטור, צופה לכנרת, מעל נחל סמך, נוף יפהפה".

"השם הערבי של המקום הוא 'אום אל קנטיר', אם הקשתות", היא אומרת ומבהירה כי לא מדובר בשם קדום אלא בשם שנתנו למקום בדואים שעברו בו וזיהו את הקשתות שנמצאות במעין שבמקום, קשתות מהתקופה הרומית. "האתר התגלה לפני 120 שנה בידי לורנס אוליפנד, סייר חובב שסייר בארץ ישראל. הוא גילה את החורבה כגל אבנים גדול. רק בשנת 2003 התחילו לחפור את בית הכנסת בשיטה מאוד ייחודית", מספרת מאיר ומרחיבה:

"הוצב עגורן שנע על גבי מסילות והוא שהחליף את עבודת הידיים של הפועלים. למעשה כל עבודת החפירה נעשתה על ידי העגורן. העבודה נעשתה בעזרת שלט, האבנים הורמו בעדינות, הן מוספרו ולחלק מהן הוכנס ברקוד ובתוכו הנתונים על האבן. סריקה מלמעלה איפשרה מבט כללי על האתר. לראשונה השתמשו בחפירות בטכנולוגיות מתחומים אחרים לחלוטין".

באשר לעברו הרחוק יותר של הכפר, מסתבר שאין תשובות ברורות. "השם הקדום של הכפר לא ידוע", אומרת מאיר. "ידוע שמדובר בכפר יהודי קדום מתקופת התלמוד". עם זאת היא מעירה כי "הגולן כמעט ולא מוזכר במקורות שלנו. הגולן נחשב מינהלית כחלק מהגליל שם ישב הסנהדרין. אנחנו לא מכירים שמות של אנשים או חכמים שחיו פה למעט רבי אלעזר הקפר שמופיע במסכת אבות. בכפר דבורה שבנחל ג'ילבון התגלה כתובת שמזכירה אותו וזה היה מאוד מפתיע, אבל מעבר לכך הגולן לא מוזכר במקורות".

באשר לזיהויו של הכפר ככפר יהודי מספרת מאיר כי כאשר הגיע אוליפנד למקום לפני 120 שנה כל מה שהוא ראה היה גל אבנים. "לא הייתה שום עדות לכך שזה בית כנסת. הוא ראה אבנים מסותתות וניחש שזה בית כנסת. את העובדה שהוא צדק גילינו רק אחרי החפירה".

"במבנה בית הכנסת התגלתה היכלית ארון קודש, שזה מבנה אבן שבתוכו ארון הקודש. ההיכלית מעוטרת במנורות, לולב ומוטיבים מהמקדש. ההיכלית פונה לכיוון דרום לכיוון ירושלים. המוטיבים קובעים בבירור שזהו בית כנסת. מדובר במבנה ציבורי שהשקיעו בו אנשי הכפר ממיטב כספם, כמו שהם לא השקיעו בבתים שלהם".

על מה שקורה סביב לבית הכנסת מספרת מאיר כי הכפר מלא בבתים סוריים שנבנו על חורבותיו של הכפר היהודי הקדום שתיארוכו התברר באופן מעניין: "מתחת לרצפת בית הכנסת גילו החופרים 7000 מטבעות מהתקופה הביזנטית, תקופת התלמוד, ועליהם דיוקן של הקיסר יוסטיניאנוס. למעשה הרצפה הונחה על גבי המטבעות. היה מנהג יהודי קדום שזרקו מטבעות לפני שיצקו רצפה, המנהג הזה עוזר לארכיאולוגים לתארך ממצאים ואתרים".

לקראת תום השיחה איתה נשאלה מאיר אודות הכוונה לפתוח את האתר, כמו גם אתרי מורשת אחרים, לאירועים משפחתיים, האם התופעה לא עשויה לפגוע בהודו של המקום מעבר לאפשרות פגיעה בעתיקות שבו.

"אני חושבת שזה מאוד מוסיף. אין דבר מרגש מלעלות לתורה או לערוך חופה בבית כנסת עתיק ולהתחבר לשורשי העבר שלנו. נעשה את זה באופן שלא יפריע למבקרים וכולם יכולים ליהנות ממנו".

מנורה ולולב על אבני בית הכנסת
מנורה ולולב על אבני בית הכנסתצילום: אתר עין קשתות

חזית בית הכנסת כשהתגלה וכעת
צילום: אתר עין קשתות