בימים אלה מתקיים מיזם תרגום ספרי 'ילקוט יוסף' לאמהרית. בשלב הראשון יצאה לאור באמהרית חוברת על שולחן ערוך 'אורח חיים' ובעתיד מתוכננת הוצאתן לאור של חוברות נוספות שיהפכו לסדרת ספרי ילקוט יוסף מתורגמים, ספרי ההלכה הראשונים שיתורגמו לאמהרית.
בראיון ליומן ערוץ 7 התייחס הרב שרון שלום, מחבר הספר 'מסיני לאתיופיה' הנחשב למעין ספר הלכות המגשר בין המסורת של בני העדה האתיופית לבין ההלכה המוכרת.
לדברי הרב שלום יש להפריד בין חשיבות תרומתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל לקבלתם של עולי אתיופיה בחברה הישראלית וקבלת יהדותם לבין רעיון הכפפתם לגישתו ההלכתית של הרב תוך זניחת המסורת בה הם מחזיקים מזה אלפי שנים.
"קיימת הערכה של עולם ההלכה לפסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף ביחס למעמדם היהודי של קהילת יוצאי אתיופיה בשנת 73', בסופו של יום הרב עובדיה יוסף פסק פסיקה חסרת תקדים שיהודי אתיופיה הם יהודים, ואכן יש לו כתפיים רחבות מאוד והקהילה האתיופית חייבת לו הרבה ועם ישראל חייב לו הרבה, אבל צריך לעשות הפרדה בין כך לבין תפיסה שאנחנו צריכים להיות כפופים הלכתית לפסקי הרב עובדיה יוסף".
"צריך להפריד בין היותו פוסק הלכה גדול עם קשר מצוין לקהילה, מי ששינה את יחס המדינה לבני הקהילה, לבין הצורך של בני העדה להיות כפופים לו הלכתית או פוליטית", אומר הרב שלום ומוסיף:
"הנקודה השניה היא שמי שרוצה לתרגם לכל שפה את פסקי הרב עובדיה יוסף אין בכך בעיה, אבל צריך לזכור שיהודי אתיופיה הם יהודים של ההיסטוריה ולא של הרב עובדיה. לקהילה יש מסורת שהיא שונה לחלוטין מהחשיבה של חז"ל. אם אנחנו רוצים לומר שעל הקהילה האתיופית לשמור על המנהגים אסור שיקרה להם מה שקרה לעדות המזרח".
"הרב עובדיה יוסף הוא רב גדול, אבל אני מרגיש שיהיה עוול מאוד גדול אם הספרים האלה יגיעו ואנשים מעולי אתיופיה יקבלו את הפסקים ויגידו להם שזו ההלכה שלהם. זו לא ההלכה של העדה האתיופית", קובע הרב שלום. "אני יכול לקרוא את פסקיו של הרב עובדיה כמו כל ספר, אבל התרגום לאמהרית לא אומר שזו הפסיקה שלנו".
"אסור שתקרה כאן הטעות שהייתה ליוצאי מרוקו ויוצאי עדות אחרות שלא נוהגים בדיוק כמו הרב עובדיה יוסף, כלומר פסקי הבן איש חי. יש להם את הרב משאש וגם הוא גדול הדור". לכך מוסיף הרב שלום ומציין כי יישור הקו ההלכתי הוא גם תופעה שנראתה בקהילות יוצאי אשכנז: "זה קרה גם בעדות האשכנזיות. כולם צריכים ליישר קו עם מה שאמר גדול הדור... הגישה הזו שמכניסה את כל העם היהודי תחת גדול דור אחד ולא מאפשרת פלורליזם הלכתי לא מקובלת".
"יהודי מרוקו באו עם מסורת מאוד יפה והיו צריכים לשכוח את פסקיהם כדי לקבל את פסקי הרב עובדיה יוסף. זה לא צריך לקרות להלכה האתיופית", הוא אומר ומציין כי גם הניסיון לתרגם את הסידור והתנ"ך לאמהרית ולקבוע כי זהו הסידור וזהו התנ"ך של יהודי אתיופיה הוא בבחינת טעות, שכן בשני הספרים מופיעים לא מעט שינויים והבדלים. גישה כזו המוחקת את העבר וקובעת סטנדרטים הלכתיים חדשים לקהילה היא בעיני הרב שלום "זלזול גדול בקהילה האתיופית. זה פטרנליזם והתנשאות. זו פגיעה קשה בעצם היותי יהודי מאתיופיה ששמר אלפי שנים ועכשיו אומרים לו שצריך לשכוח הכול ולקבל את פסקי הרב עובדיה יוסף".
כשהתבקש להציג מספר דוגמאות להבדלים הלכתיים בין המסורת של יהודי אתיופיה לבין זו שבהלכה המוכרת, מספר הרב שלום: "מנהג הקהילה האתיופית הוא שכאשר הולכים להתפלל בשבת בבית הכנסת צריך להביא משהו, בירה, לחם, קולה וכו' "איש כמתנת ידו", ובין היתר מביאים כסף שמיועד לתיקון הבית ושכר הקייסים". פער שכזה בין האיסור המוחלט על שימוש בכסף בשאר הקהילות לבין קהילה בה חלק מהמנהג הוא להביא כסף לבית הכנסת בשבת נראה כמעט בלתי ניתן לגישור, והרב שלום מספר על תחושותיו שלו לנוכח הפערים הללו:
"את הספר 'מסיני לאתיופיה' כתבתי כי בהתחלה הייתי בתפיסה מאוד דיכוטומית של שחור ולבן, אמת ושקר, אבל המפגש שלי עם עדות שונות וקהילות שונות הוא שהביא אותי לחשיבה שבעצם יש אמיתות שונות ודרכים שונות לעבוד את הקב"ה, ואלה ואלה דברי אלהים חיים. היכולת שלי לצאת מהאגו ומנקודת המבט האישית שלי ולהיות מסוגל לראות דרך עינו של האחר שרואה את הדבר כאמת, כי שנינו עמדנו בהר סיני ושנינו הבנו את הדברים באופן אחר ושנינו צודקים".
דוגמאות נוספות לפערים ההלכתיים בין ההלכה באתיופיה לזו הנהוגה בקהילות אחרות מוצא הרב שלום בנשיאת מטריה בשבת ובאופן הדלקת נרות שבת, והוא מספר על מפגש טעון שהתרחש באחרונה:
"הייתי בניחום אבלים כאן בקרית-גת, ואדם ממוצא מרוקאי בלבוש ליטאי, כלומר ש"סניק, מעביר שיעור ליוצאי מרוקו וטריפולי. הנושא היה הדלקת נרות שבת, האם קודם מדליקים או קודם מברכים. ידוע שהרב עובדיה יוסף אומר שקודם מברכים ואחר כך מדליקים, עובר לעשייתן, וכך אמר אותו רב. עומדת אישה ממוצא מרוקאי ואומרת שאימא שלה נהגה אחרת, קודם הדליקה ואחר כך ברכה, והוא אומר לה 'האימא שלך וטעתה וזה נוהג טעות והיא צריכה לחזור בה'. קמתי ואמרתי לו 'איך אתה יכול להגיד שזה מנהג טעות?'. הוא שאל אם אני חולק על הרב עובדיה, אמרתי לו שלא אני חולק אלא הרב משאש חולק. הוא אמר לי 'תשתוק תשתוק'. שתקתי...".
"כששאלו את הרב פיינשטיין אם מותר לעשות סלט ביצים הוא אמר שסבתא שלו עשתה ולכן מותר. כאשר מדובר בסבתא פיינשטיין זה בסדר, כשזו סבתא עזיזה ממרוקו זה דבר שטות וכשזו סבתא מאתיופיה צריך גיור לחומרה... אני לא רוצה שתפיסה כזו של קולוניאליזם הלכתי תחלחל לעדה האתיופית".
