סוגיית תיעוד ראיונות ההכנה שמבצעת הפרקליטות לעדים לפני שהם מתייצבים בפני בית המשפט עדיין לא באה לסופה. לאחר שבית המשפט המחוזי חייב הקלטה של השיחות הללו על מנת לוודא שהפרקליטות לא גרמה לעד לזכור פרטים התואמים את עמדתה, כעת עותרת הפרקליטות נגד הפסיקה בטענה שהתיעוד של השיחות יסרבל את ההליך הפלילי וירתיע עדים.

ביומן ערוץ 7 התייחס לסוגיה עו"ד לירן זילברמן, מומחה עבירות צווארון לבן, הסבור כי החלטה שכזו המחייבת תיעוד לשיחות ההכנה של עדים, אמורה הייתה להתקבל כבר לפני מספר רב של שנים. "זו חובה. אני לא מבין איך זה לא נקבע עד היום".

על הטענות לפיהן תיעוד ירתיע עדים מלהעיד, אומר עו"ד זילברמן: "בהליך הפלילי אדם מוסר תלונה במשטרה, מוסר גרסה ונחקר על ידי איש מרות. אחר כך הוא מגיע לפרקליטות שעושה אתו ריענון. מה עושים בריענון הזה? זו ממלכתה של הפרקליטות ואנחנו אף פעם לא יודעים, אבל יש כמות גדולה של תיקים שבהם פתאום במהלך הריענון המתלונן נזכר בפרט כלשהו, כאשר אנחנו לא יודעים מה גרם לו ומי גרם לו להיזכר בפרט הזה, אנחנו לא יודעים אם הוא נשאל שאלה שאסור היה לשאול או הוצגה בפניו ראיה שאסור היה להציג".

זילברמן מדגיש כי אין בדבריו כדי לקבוע שהפרקליטות אינה הוגנת. "הפרקליטות הוגנת מאוד, אבל כאשר יש שיח שהוא נעלם מעיני הסנגור זו בעיה קשה, והחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בהחלט פותרת את זה".

באשר לטענת הסירבול של ההליך הפלילי, אומר זילברמן כי לכל היותר הדבר יביא לסרבון עבודתו של הסנגרו שיצטרך מכאן ואילך לשמוע הקלטות נוספות בשלב סמוך למועד ההוכחות. "בהחלט יתכן שזה יקשה עלינו את החיים, אבל זה עדיף עשרות מונים ממה שקורה היום, כאשר אנחנו מתחילים לפשפש מול העד, מה אמרה לו התובעת, האם הזכירה לו משהו, באיזה נסיבות וכו'. ממילא הזמן הזה מתבזבז".

זילברמן מדגיש בדבריו כי אין בו חשד שמא מישהו בפרקליטות פועל במחשכים יחד עם עד על מנת להפליל אדם, "הפרקליטים טובים והגונים, אבל לפעמים שלא בכוונת מכוון הם מראים דברים שלא צריך לראות אותם והסניגור צריך לדעת אותם. אני לא חושב שהפרקליטים משבשים בכוונת מכוון, אבל לפעמים יש מי שמנסים לעשות את התפקיד שלהם טוב מדי".

על עצם העתירה של הפרקליטות נגד פסיקת בית המשפט המחוזי, אומר זילברמן כי מדובר במהלך משפטי חסר תקדים. "אני מציע לאנשי הארכיון לבדוק מתי התקבלה עתירה לבג"ץ על החלטת ביניים של בית משפט בהליך פלילי. בדרך כלל הבג"צים הללו נדחים עוד כשהפרקליט נמצא בדרך חזרה מירושלים. במקרה הזה, כשהעותרת היא המדינה, נקבע התיק לשמיעה מהירה בתוך חודש או חודש וחצי. צריך להסתכל על הדברים כהווייתם. זו החלטת ביניים של בית משפט ואין זכות ערעור על ההחלטה הזו. העתירה הזו לבג"ץ אם הייתה מוגשת על ידי סנגור היא הייתה נדחית בפסק דין של עמוד וחצי".