מה הישראלים מעדיפים, קריירה או משפחה? על פי סקר שבוצע באחרונה על ידי מחלקת המחקר של אתר הגיוס והקריירה AllJobs, 88% מהעובדים מעדיפים זמן משפחתי על פני קידום.

על הסקר הזה שוחחנו עם ד"ר יעל יצחקי, מנכ"לית 'נטע' המרכז לפיתוח קריירה שלא נשמעת מופתעת מהנתון.

על השאלה אם הנתון אינו סותר את הדיווחים על ירידה בערכי המשפחה והחתירה למצוינות מקצועית, משיבה ד"ר יצחקי ואומרת כי הפגיעה בערכי המשפחה מתייחסת בעיקר לסוגיית הגירושין ולא לסוגיית היחס לילדים. "בנושא ההשקעה בילדים ולהיות איתם אנחנו בדור שהוא מאוד בעניין של לטפח את הילדים ולא לתת להם לגדול לבד כמו שהיה פעם, כך שהנתון היפה הזה לא מפתיע".

על החתירה למצוינות והתחושה שהעולם הוא כפר קטן ולכן עלינו להיות מרושתים לאורך היממה כולה, אומרת ד"ר יצחקי כי "מצוינות לא צריכה לבוא על חשבון זמן האיכות על הילדים. ב'נטע' אנחנו עובדים על האיזונים בין קריירה ומצוינות של נשים לבין התקופות השונות. מצוינות לא חייבת להיות 24 שעות ביממה".

בדבריה מדגישה ד"ר יצחקי את הנתון לפיו 68 אחוזים מהנשים עשו שינוי בקריירה כדי להתמקד במשפחה לעומת 52 אחוזים בקרב הגברים. לטעמה מדובר בנתון יפה המלמד על מגמה של הפנמת הצורך של גברים להיות מעורבים בגידול המשפחה מבלי להפיל את העול כולו על כתפי הנשים, כפי שהיה בעבר.

נתון נוסף שעולה בסקר מלמד על 64 אחוזים שבחרו להחליף מקום עבודה כדי להיות יותר שעות בבית. "אנחנו רואים נשים שרוצות לעשות שינוי בקריירה ולשלב את הנושא של להיות שכירה או עצמאית כדי לייצר פרנסה נוספת".

על ה"תירוץ" שרבים אמרו או אומרים לעצמם ולפיו הם משקיעים בעבודה כי משמעותה של השקעה זו היא השקעה בפרנסת המשפחה, אומרת ד"ר יצחקי כי הדברים משתנים ותלויים בכל אדם, בכל מקצוע, בכל משפחיה ובכל גובה שכר. "יכול להיות שאנשים שחייבים שעות עבודה ארוכות למען המשפחה זה נכון להם וזה לא תירוץ, ויש אנשים אחרים שמעדיפים שעות עבודה על שעות משפחה ואפשר לומר זאת בלי לתרץ זאת".

עוד התייחסה ד"ר יצחקי למקצועות החדשים שבהם אמנם השכר גבוה בעבור שעות עבודה מעטות יחסית, אך מאידך קיימת התמכרות לעבודה וצורך לעבוד במקביל למקומות שונים בעולם. יצחקי מעירה כי אופי כזה של עבודה אופייני למקצועות ההייטק, ובהקשר זה יש לזכור ש"גם בארץ הרבה מאוד אנשים צעירים עוזבים מקצועות תובעניים בהייטק ועוברים למקצועות שממלאים להם את הנפש", כך במעבר של אנשי הייטק להוראה וכך עורכות דין שעוברות לתחומים במערכת המשפט אך כאלה שיש בהם שאר רוח כדוגמת עבודה בעמותות כאלה ואחרות וכיוצא באלה.

והאם המעברים הללו ל"מקצועות נפש" עושים טוב גם לילדי המשפחה או שאולי היא עושה טוב רק לעובד עצמו? לד"ר יצחקי אין מדד מדויק שיוכל להעיד על כך, אך היא משוכנעת ש"אדם מאושר, גבר או אישה, כל הסביבה לו מאושרת יותר. מי שיודע שחייו איכותיים ברמת הערכים שלו אין ספק שגם הסביבה המשפחתית ובכלל מרוויחה מזה".