בכל שנה מוגשות בישראל מעל 500 תביעות פיצויים בעילת רשלנות רפואית, בשל פגיעות ונזקים שנגרמו במהלך לידות.

לרוב המדובר בפגיעות חמורות בעובר ובחלק מהמקרים גם באם היולדת. למרות שתהליך הלידה שיגרתי ואינו מורכב על פניו, עדיין ישנם הרבה יותר מדי מקרים של חוסר תשומת לב, עיכוב בהגשת טיפול רפואי, טעויות ואף מקרי קיצון של התרשלות חמורה.

מה הן הסיבות לריבוי מקרי הרשלנות הרפואית בחדרי הלידה בבתי החולים בישראל? איך אפשר לדעת האם צוות חדר הלידה ביצע את עבודתו בצורה מקצועית או שמא התרשל? איך צריך להתנהל במקרים של פגיעה ברך הנולד ובאם היולדת? היכן עובר הגבול הדק בין טיפול רפואי מסור ומקצועי לבין טיפול רשלני?

על מנת להבין יותר במה דברים אמורים ולקבל תשובות לשאלות הנ"ל, פנינו אל עורך הדין עופר סולר, שותף בכיר במשרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית, מבכירי עורכי הדין בישראל בכל הנוגע לייצוג נפגעי רשלנות רפואית. בשיחה עם עוה"ד סולר קיבלנו מענה לשאלות שמטרידות נשים וגברים, במיוחד במקרים של חשש מפני רשלנות רפואית הנובעת מכשלים במהלך הלידה וסיבוכים מיותרים.

נגרם לתינוק נזק משמעותי בגלל סיבוכים בלידה, איך יודעים האם זאת רשלנות?

ללידה בניגוד למרבית ההליכים הרפואיים מאפיינים מיוחדים - הן היולדת והן המלווה (לרוב בן הזוג) מלווים מקרוב את ההליך, רואים כיצד מתבצעות הבדיקות, יכולים לראות ולשמוע את הצוות ולהתרשם ממהלך הלידה.

חלק מהזוגות כבר חוו לידות בעבר ויודעים למה לצפות בניגוד למטופלים העוברים הליך רפואי כמו ניתוח אשר זר להם לחלוטין. עובדות אלו מאפשרות לזוג (לעיתים בדיעבד ובסיוע מומחה רפואי) להבין מה אירע בלידה והאם הייתה התרשלות בלידה אשר גרמה לנזק לתינוק.

תוצאה לא טובה או נזק בתום טיפול רפואי אינם מעידים כשלעצמם על התרשלות בטיפול ולמרות זאת במקרה של לידה אשר הסתיימה בתינוק פגוע חלק גדול מההורים כבר מעריכים (ולעיתים לא נדירות באופן נכון) מה היה הכשל בלידה.

יחד עם זאת בסופו של דבר הדרך הנכונה, היסודית והראויה לבחון אם נזק שנגרם לתינוק בעת הלידה הינו בשל רשלנות הלידה היא איסוף של התיעוד הרפואי מלפני הלידה, מזמן הלידה ולאחר הלידה ולאחר מכן התייעצות עם מומחה רפואי מתאים (בתחום המיילדות ו/או בתחום רפואת ילדים).

הליך זה רצוי שיבוצע בידי עורך דין מיומן ומנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

איך אפשר להחליט אם הרופאים ואנשי הצוות בחדר הלידה פעלו לפי הנהלים או התרשלו?

הצעד הראשון בבירור הינו כאמור קבלת מלוא התיעוד הרפואי של היולדת ממעקב ההריון, מהלידה וכן תיעוד של הילוד ופניה למומחים רפואיים להערכת המקרה ובחינה האם הייתה התרשלות בטיפול שגרמה נזק לתינוק.

הרפואה בעידן המודרני מבוססת על מחקרים אשר באמצעותם נכתבים ספרי רפואה מקצועיים והנחיות קליניות. הספרות הרפואית הענפה מכילה פרוטוקולים והנחיות לגבי מרבית המקרים.

כאשר רופא בחדר לידה מקבל החלטה בדבר אופן ניהול הלידה כמו למשל בחירה בלידה רגילה במקום לידה קיסרית, מתן תרופה לזירוז וכו' ובסופו של דבר מהלך הלידה משתבש ונגרם נזק לתינוק הרופא המומחה אשר בוחן את התיעוד הרפואי מהלידה יכול לדעת האם החלטת הרופא המטפל הייתה סבירה באמצעות בחינת החלטותיו ואופן טיפולו בהשוואה לסטנדרטים הרפואיים המקובלים בספרות הרפואית.

המומחה הרפואי הוא זה אשר יכול גם להעריך האם לתוצאה הקשה שלך נזק לתינוק יש קשר להתרשלות הרופא בניהול הלידה.

מה קורה עם הרישומים בתיק הרפואי של היולדת חסרים או שהתיק "נעלם"?

התופעה של רישומים רפואיים חסרים או רשומה שנעלמה לפתע הייתה נפוצה יותר בעבר במקרים של לידות שהסתבכו והסתיימו בלידת תינוק פגוע. בעידן של רשומה ממוחשבת התופעה הופכת לפחות שכיחה.

רשומה רפואית שנעלמה פועלת באופן פרדוקסלי לרעת בית החולים בו התרחשה הלידה שכן החובה לתעד את מהלך הטיפול הרפואי ושלבי הלידה ולשמור את הרשומה מעוגנת בחוק.

במקרה בו הופרה חובה זו והתיק הרפואי או חלקו נעלמו בית המשפט יטיל על הנתבע (בית החולים) את הנטל להוכיח כי לא רשלנות היא זו אשר גרמה לנזקי התינוק במקום שהתובעים (הורי התינוק) יצטרכו להוכיח כי בית החולים התרשל.

עניין זה המכונה היפוך נטל הראיה הינו משמעותי עד מאד ויכול להכריע את התביעה שכן לבית החולים לרוב יהיה קשה בהעדר תיעוד רפואי להוכיח כי לא התרשל.

מה צריך להכין בשביל להגיש תביעת פיצויים אחרי פגיעה בלידה וכמה זמן מתנהלת תביעה כזאת?

כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית לרוב הצעד הראשון הוא פניה לעורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית, לקראת הפגישה עם עורך הדין כדאי ורצוי להכין תרשומת מסודרת לפי הזיכרון והמסמכים של מעקב ההריון, מהלך הלידה והטיפולים והאבחנות של התינוק. אם יש הקלטות של שיחות שנערכו עם הצוות הרפואי כדאי לשמור גם אותם.

רצוי לעבור על המסמכים הרפואיים אשר התקבלו ולסדר אותם באופן כרונולוגי. לאחר הפגישה עם עורך הדין מתחיל שלב איסוף התיעוד הרפואי המלא מכל הגורמים המטפלים ולאחריו פניה למומחה הרפואי בתחום המיילדות והגניקולוגיה להערכת המקרה ובחינת שאלת ההתרשלות וקבלת חוות דעת.

בהמשך מתבצעת פניה למומחה בתחום נוירולוגית הילדים ולעתים גם למומחים בתחומים נוספים להערכת הנזק והנכות של הילד והקשר בין הנזק להתרשלות ועריכת חוות דעת. שלב זה מצריך בדרך כלל בדיקה של הילד בידי המומחים. עם קבלת כל חוות הדעת המלאות על עורך הדין להכין תביעה לבית המשפט.

כל השלבים הללו יכולים לארוך מספר חודשים לא מבוטל ובתביעות מורכבות במיוחד עלול השלב של הכנת כל הדרוש לתביעה להתמשך מעבר לחצי שנה. בחלק מן המקרים, למשל כאשר מדובר בתינוקות או ילדים צעירים יש צורך גם להמתין עד שהילד מגיע לגיל מסוים בו ניתן לערוך לו בדיקות אשר לא ניתן לבצע בגילאים מוקדמים כמו למשל הערכות קוגניטיביות של עיכוב בהתפתחות.

השלב שלאחר הגשת התביעה גם הוא ממושך שכן גם לצד הנתבע הזכות לאסוף את המסמכים הרפואיים כולם ולפנות למומחים רפואיים לקבלת חוות דעת רפואיות מטעמו.

השאלה כמה זמן תיקח התביעה עד לסיומה תלויה בגורמים רבים כמו כיצד השופט מקדם את התיק, מספר הנתבעים ועוד אולם אחד הגורמים המשמעותיים הינו האם התיק מסתיים בפשרה או בפסק דין המצריך שמיעת ראיות ועדים, שמיעת העדים וקבלת פסק דין דורשים לרוב זמן ממושך.

הרבה תביעות מסתיימות בפשרה, איך מחליטים אם להתפשר או ללכת עד הסוף עם התביעה?

אכן כיום חלק ניכר מתביעות הפיצויים בשל רשלנות רפואית בלידה מסיימות בפשרה, רובן בהליך של גישור. בשלב זה בו התיק מגיע לגישור או דיון בפשרה יש בידי שני הצדדים נתונים רבים מכפי שהיו בידם בתחילת הדרך - מלוא התיעוד, הערכות המומחים הרפואיים מטעם התביעה והערכות המומחים הרפואיים מטעם ההגנה (המוסד הרפואי).

עורך דין מקצועי יודע כיצד לעמת את המומחים שלו עם טענות מומחי ההגנה ולהבין מהם אילו נקודות חולשה יש בטענות התביעה שעלולות לסכן את קבלת התביעה, עורך דין מנוסה מכיר כמובן פסיקות קודמות של בתי משפט בתיקים דומים.

בסופו של דבר ההחלטה אם לסיים את התיק בפשרה ובאיזה סכום היא תוצאת משוואה בהרבה מאד נעלמים אשר כוללים את זהות השופט וההיסטוריה של פסקי הדין שלו, נקודות חוזק וחולשה בתיק מבחינה רפואית ומבחינה משפטית, זהות העדים ואפיים - האם יוכלו להעיד היטב ולעמוד בחקירה נגדית ועוד.

בשלב זה בדרך כלל התובעים אמורים לדעת כי הם יכולים לתת אמון בעורך הדין שמייצג אותם ומכיר את כל נתוני המשוואה המורכבת הזו של שקלול פשרה ולקבל ממנו המלצה כיצד לנהוג. כמובן שגם למצב הכלכלי של התובעים יכולה להיות השפעה על קבלת החלטתם מתי, וכיצד לסיים את התיק בפשרה.

עד מתי ניתן להגיש תביעה על הנזקים שנגרמו לתינוק בזמן הלידה ומתי הוא המועד הנכון לתבוע?

תביעה על נזקים שנגרמו בלידה היא תביעה המכילה בראש ובראשונה את נזקי התינוק ובפרט נזקיו לעתיד כמו אובדן כושר השתכרות, צורך בעזרה וסיעוד וכו' וכוללת גם תביעה של ההורים הנושאים בעלויות הטיפול בילד ומילוי צרכיו.

תביעת הילד יכולה להיות מוגשת עד 7 שנים מהגיעו לגיל 18 כלומר עד גיל 25 שנה אולם תביעת נזקי ההורים צריכה להיות מוגשת עד שבע שנים מיום ההתרשלות כלומר עד גיל 7 שנים.

רצוי לכן על מנת לא לוותר על אף טענה של התביעה להגיש את התביעה טרם גיל 7 שנים של הילד אולם גם לאחר גיל 7 ניתן להגיש את התביעה על הנזקים המשמעותיים של הילד עצמו.

כל עורכי הדין טוענים שיש להם הרבה ניסיון והם הכי טובים, מה באמת חשוב לבדוק לפני שבוחרים עורך דין?

כדאי בטרם בחירת עורך הדין אשר יטפל בתביעה להכיר מעט את הנושא של תביעות רשלנות רפואית ולקרוא עליו.

כך ניתן להתרשם למשל האם עורך הדין מציג בפגישה את המקרה והסיכויים בצורה מאוזנת וריאלית, אפשר להתרשם מהישגיו של עורך הדין בתיקים קודמים אולם בסופו של דבר הכימיה בין הלקוח לעורך הדין ו-'תחושת הבטן' משחקים תפקיד מרכזי בבחירת עורך הדין.

כדאי ומומלץ לבחור בייצוג של עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית בבלעדיות וכמובן שהנו בעל ניסיון ושנות ותק משמעותיים.

בתביעות רשלנות רפואית בית המשפט הוא שמחליט כמה פיצויים לפסוק, מה הקריטריונים לכך?

לאחר קביעת האחריות של הגוף הרפואי המטפל לנזקיו של המטופל בית המשפט עוסק בקביעת שיעור הפיצוי.

הפיצוי ניתן בתביעות רשלנות רפואית בהתאם לראשי הנזק השונים שנתבעו ולא כפיצוי כללי גלובאלי. בתביעות אשר עניינן נזק בלידה לתינוק אין כמובן היסטוריה תעסוקתית של הנפגע ולכן בתי המשפט למשל פוסקים במקרה של נזק אשר אינו מאפשר לילד להשתכר למחייתו כאשר יהפוך לבוגר פיצוי לפי השכר הממוצע במשק.

בחלק מהפגיעות הקשות בלידה עולה טענה מצד הנתבע כי תוחלת חייו של הנפגע עתידה להיות לא מלאה כמו של כלל האוכלוסייה בשל בעיותיו הרפואיות והיא קצרה יותר לפיכך ובהתאם יש לפסוק את הפיצוי. בין הצדדים מתגלית לעיתים לכן מחלוקת לעניין תוחלת חיי הנפגע אשר משפיעה כאמור על גובה הפיצוי בהתאם להכרעת בית המשפט בנקודת מחלוקת זו.

ראש נזק משמעותי הינו צורך בעזרת מטפלים (עזרת צד ג') וגם בעניין זה מתגלית בדרך כלל מחלוקת בין הצדדים לעניין היקף העזרה הנדרש, סוג העזרה, עלותה ועוד. ככל שבית המשפט מתרשם ומכריע כי הנפגע יזדקק לעזרה רבה יותר, צמודה יותר ומקצועית ויקרה יותר כך יגדל היקף הפיצוי שיפסק בראש נזק זה.

על התובעים הנטל להוכיח כי הנפגע זקוק לאביזרים שונים אשר עלותם מגדילה את הפיצוי, התאמות דיור, טיפולים מיוחדים שעלותם יקרה וכו'. חשוב להדגיש כי הנטל הוא על התובע להוכיח את הפסדיו ונזקיו על מנת לקבל פיצוי בכל ראש נזק וברוב הנושאים יש צורך בחוות דעת מקצועיות אשר יתמכו בטענות התובע לנזק והיקפו.

יש לך שאלות? רוצה להתייעץ עם עורך דין לגבי סיבוכים במהלך הלידה או במקרה של חשש מפני רשלנות רפואית בלידה? חייג/י לשיחה אישית ודיסקרטית עם עורך דין עופר סולר: 072-334-0001