גילויים חדשים על לכידת אייכמן

הקודים שהדביק המוסד לאייכמן, הפילם בהם צולם בידי איש המוסד, זימון קברניט אל-על להעיד במשפט אייכמן ופרטים נוספים שהולכים ומתגלים

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ו בניסן תש"פ

גילויים חדשים על לכידת אייכמן-ערוץ 7
מדליית ה-60 למבצע
צילום: אבנר אברהם

במלאת 60 ללכידתו של אדולף אייכמן מספר אבנר אברהם, איש המוסד לשעבר ואוצר תערוכה בינלאומית על מבצע הלכידה, על נתונים חדשים הנחשפים גם בעת האחרונה סביב הפרשה ההיא.

אברהם, המציג את התערוכה שהקים על המבצע ברחבי העולם מציין כי מדובר ב"מבצע שמעולם לא תועד ולא נכתב. מאות אנשים לקחו בו חלק, חלקם בלי לדעת שהם נוטלים בו חלק", ומאחר וכך פיסות מידע הולכות ומתגלות גם עשרות שנים אחרי האירועים עצמם.

אחת הדוגמאות היא גילוי שהגיע אליו ממש באחרונה: "כיועץ היסטוריה של 'אל על' נפגשתי עם בני משפחתו של קברניט המטוס של אל-על שהבריח את אייכמן לישראל. מצאתי מכתב שבו סנגורו של אייכמן מזמין אותו לעדות כדי להוכיח שכל הוצאתו מארגנטינה נעשתה בניגוד לחוק".

על הטענות שליוו את הסנגוריה של אדולף אייכמן מציין אברהם כי "הסנגור טען שישראל לא הייתה קיימת כשהפשע נעשה והטענה השנייה הייתה שמדובר באזרח ארגנטינאי שהוצא בצורה לא חוקית. הטיעונים הללו לא הועילו כמובן".

"התערוכה נודדת כבר ארבע שנים בארה"ב ובכל פעם מגיעים אליי אנשים שלוחשים לי שהם היו שותפים למבצע. לפני שנה הוצגה התערוכה במיאמי. פגשתי שם אישה בת 87 שאמרה לי שהיא השתתפה במבצע. שאלתי מה היה חלקה, והיא אמרה שהיא פיתחה למוסד את התמונות של אייכמן. במחקרים שלי ראיתי שנשלח איש מוסד יחיד שצילם את אייכמן במצלמת פילם ישנה והיה צריך לפתח את התמונות ועשה זאת בחנות של יהודים בארגנטינה. אחרי שהתברר שאייכמן הוברח מארגנטינה לישראל המשפחה נאלצה לסגור את החנות ולברוח מארגנטינה ולהגיע לישראל בהתאם להמלצה שקיבלו".

"באותה חנות היו גם מכינים משקפיים ואייכמן היה מגיע אליהם לעשות משקפיים וגם לקנות פילם בימי חמישי ואחרי סוף השבוע הוא היה מגיע לפיתוח התמונות שלו. אותה אישה הגיעה לארץ. לא היה לה קל. בעלה התנדב והיא נותרה לבד עם הילדים לרוץ למקלט. היה לה קשה והיא החליטה לעזוב את ישראל למיאמי ושם הקימה שבט מפואר. הראיתי לה בתערוכה את הפילם המקורי ואת המעטפה של הפילם והיא אישרה שזו המעטפה וזה הוא כתב ידה".

עוד מספר אברהם על מפגש עם האמן טולי זיו שאביו היה האיש שבנה את התנור בו נשרפה גופתו של אייכמן. "טולי זיו, דור שני לשואה, מספר שביום שבו נתלה אייכמן אביו העיר אותו באותו בוקר וסיפר 'הלילה שרפתי את אייכמן'. אביו, פנחס עבד במפעל תנורים. הוא בנה תנור גדול שנבנה במיוחד למשימה חד פעמית של שריפתו של אייכמן מיד אחרי תלייתו. פנחס היה זה שהכניס את הגופה והוציא את האפר שפוזר בים. טולי מספר שמאז אותו לילה הוא לא ישן וכשהוריו הלכו לעולמם והוא מצא שם את תרשים התנור, הוא הסתובב עם צוות צילום, הגיעו לתליין, למפעל ולסוהרים והדבר הופך לסרט דוקומנטרי שאמור היה לעלות בפסטיבל בתל אביב אבל ברגע האחרון הקורונה מנעה את פתיחת הפסטיבל".

אברהם רואה בסרט זה דוגמא לסיפור סיפור השואה באופן יצירתי יותר, כזה שיהיה קליט יותר לציבור הרחב, גם זה שאינו יהודי. בהקשר זה הוא מזכיר את הסרט ההוליוודי על מבצע לכידת אייכמן, סרט שאליו הגיעו צופים רבים בעולם לא משום שהוא סרט שואה אלא משום שהוא סרט בלשי עלילתי.

באשר לתנור שאותו הקים פנחס מציין אבנר אברהם כי "התנור פורק מיידית. יש עדויות שאנשים לקחו מעט אפשר של אייכמן לזיכרון. סיפור הכיסוי שהמוסד סיפר כשביקש להקים את התנור היה שיש מחלה בכלבים באזור אילת וצריך לשרוף אותם".

עוד מספר אבנר אברהם על מדליות בעיצובו של האמן רועי שגב, אותה הוא מייצר על מנת לפרסם את סיפור המבצע. לקראת שנת השישים למבצע הפיק מדליה המכנסת לתוכה פרטים רבים הנוגעים למבצע ולמה שקדם לו, ממפת הרחובות של השכונה בה התגורר אייכמן ועד הכפפות ועוד. בין השאר מופיע על המדליה הכיתוב 'הדיבוק' שזה היה אחד הקודים במוסד כשדיברו על אייכמן. כינוי קוד אחר לאייכמן היה 'חם', ראשי תיבות של 'חייב מיתה'. כיתוב אחר שניתן למצוא על המדליה הוא הסיסמא 'הרקדן הוא אדום' שמשמעה היה שאייכמן הודה ואף חתם על נכונותו להישפט בישראל. הרקדן מזכיר את המילה ריקארדו והאדום את המילה אדולף, מספר אברהם הרואה כשליחות אישית את המשך סיפורו של המבצע ההוא.

הצלמת היהודיה משיקגו שסייעה למוסד
צילום: אבנר אברהם
זימון הקברניט לעדות במשפט
צילום: תערוכת המבצע
מדליית ה-60 למבצע
צילום: אבנר אברהם