אל"מ רלי מרגלית, עד לא מכבר מפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף, לא ציפה לטלפון שהנחה אותו לקבל את הפיקוד על מערך הבדיקות האפידמיולוגיות במדינה.
בתחילת הדרך היה המערך בידי משרד הבריאות, אבל מהר מאוד הבינו במשרד שרק גוף גדול ויעיל כמו הצבא יכול לנהל מערך גדול כזה ביעילות.
צה״ל קיבל את מערך החקירות עם כ- 500 איש, כולל אחיות, ובצבא הבינו שזה מעט עבור מדינה כמו ישראל, ואז המספרים גדלו.
"הוספנו חיילים והגדלנו את המערך הראשוני מ 500 אנשי משרד הבריאות ושלוש מאות חיילים לעוד כ- 700 חוקרים ועוד 500 סלקטורים", מספר לנו אל"מ מרגלית ומוסיף: "הרשויות גם הן הקצו חלק מהאנשים שלהם לטובת החקירות וכך נוספו מ- 255 רשויות עוד כמה מאות".
"בעתיד הקרוב נוסיף עוד 200 בנות שרות לאומי שיודעות ערבית ונגייס חרדים וחרדיות לצבא לטובת הפרויקט ולטובת האוכלוסייה המיוחדת הזו כך שהמערך יעלה עד ל-2500 חוקרים עד 1.11", הוא מציין.
"זו בשורה" אומר לנו מרגלית ומרגיע אותנו בנושא איכות החקירות וקטיעת שרשרת ההדבקה, "אנחנו בדרך לשפר מאד את איכות החקירה ומספרי החקירות. הכיוון שלנו הוא להגיע בתוך שעתיים לחקירת אדם מאומת כדי להגיע כמה שיותר מהר לאנשים שהיו סביבו. כיום זה לוקח יותר מידי זמן".
אז מה הבעיה להכשיר בתוך יום חוקרים? אני שואל את החוקר הראשי, והוא משיב "לעלות מ- 700 חוקרים מיומנים ל- 2500 לוקח זמן. הם צריכים ללמוד 29 מצגות ואח"כ ללמד בעצמם. זה לא פשוט. אבל תוך חודש לדעתי, נגיע ליעד של 3000 חקירות ביום. יש לנו יעד. חייבים להוריד את המספרים".
מרגלית טוען מנגד כי "התנהגות האוכלוסיה היא לא מספיק טובה. אם לא תהיה משמעת זה לא יעבוד".
"בעלות יחסית נמוכה אנחנו יכולים להוריד את רמת התחלואה" אומר לנו אל"מ מרגלית ומסכם "אני
מאד אופטימי אנחנו בפיקוד העורף בונים מכונה מצויינת שתעבוד עבור כולנו".
