טיפים להנחיית קבוצות מקצועית

מהי קבוצה?

קבוצה היא מסגרת חברתית. היא לא תא אישי ונפרד בו המנחה עושה כל שעולה על רוחו. כל פעולה ותנועה מצד המנחה, יוצרת גלים בקבוצה. למעשה, כל פעולה ותנועה מצד כל חבר בקבוצה, יוצרת גלים בקבוצה. אך כשכולם ממוקדים על המנחה, ומקשיבים בריכוז לכל תנועה שלו, הדרך בה הוא מתבטא ומעביר את החומר יכולה להיות משמעותית ולהשפיע על החוויה הקבוצתית.

קבוצה יכולה להיות קבוצת ספורט, קבוצת תמיכה נפשית כמו גם קבוצה מקצועית. המסגרת החברתית שבקבוצה יכולה להעניק הקשר בו אנשים יכולים לגלות את עצמם וללמוד עוד על הדרך בה הם באים במגע עם אנשים אחרים, כך שעבודה בקבוצה יכולה לספק פתח לעבודה פנימית ולהעצמת המודעות האישית.

ניתן לעבוד עם כוחות הקבוצה כדי להעצים את האינדיבידואל ולייצר עבורו חוויות מרוממות, מעשירות ומקדמות. הכוח הקבוצתי יכול להיות מופנה גם כנגד עיקרון זה, ודווקא לעודד החלשה של האינדיבידואל. טיפים להנחיית קבוצות מקצועית נועדו לספק הכוונה עדינה לרובד המקדם והמעצים.

לשמור על צלילות ודיוק פנימי

על כן, יש חשיבות לרמת הצלילות, הכוונה הטובה ויכולת ההנחיה של מנחה הקבוצה. מנחה "טוב" הוא זה שמגיע בכוונה להעצים את חברי הקבוצה, לתת להם ליהנות מחוויה מעצימה ומאפשר להם לקבל את הלמידות המתאפשרות במסגרת הקבוצה. הקבוצה יכולה לסייע בקידום השגת המטרות המשותפות, ועל כן חשוב לדעת איך לרתום את הקבוצה כדי לעשות זאת באופן מיטיב. טיפים להנחיית קבוצות מקצועית יכולים רק לסייע בכך.

לא לפחד מהפחד

לפני שנתחיל לדבר על טיפים להנחיית קבוצות מקצועית, נרצה אולי לדבר על דבר חשוב אף יותר, והדגש שנביא, כשלעצמו יכול להיות "הטיפ" המרכזי במאמר זה. ראשית כל, נציע ונאמר שיש אנשים שמחפשים מידע כדי להרגיש טוב יותר. כלומר, אם מישהו עומד בפני משימה חדשה והוא לא בדיוק יודע איך להשלים אותה, הוא יכול לנסות להתמודד עם החרדה והפחדים שעולים כדרך הניסיון ללמוד עוד מידע. היכולת להחזיק בעוד ידע, יכולה מעין לספק לו ביטחון מעשי מסוים. "הוא יודע מה לעשות", ועל פי כן "הוא לא צריך לפחד", באותה המידה.

על כן, נרצה להגיד כמה מילים. ראשית כל, אנשים לא צריכים עוד ידע כדי להתמודד עם פחד, שכן סביר להניח שהם משתמשים בידע כדי דווקא לברוח מהפחד. אלא, שידוע זה שנים בעולמות הטיפול והבריאות הפנימית – שבתוך פחד יש אהבה. וזה למעשה הכוח שרוצים להגיע ממנו, לתוך הנחיית הקבוצה.

כלומר, אם רוצים "לעשות עבודה טובה", להעצים את האינדיבידואל, להוביל את הקבוצה למטרות משותפות וכן הלאה, מתבקש לעשות זאת ממקום של אומץ, עוצמה, כנות וכמובן- אהבה. ואיפה אפשר למצוא את כל אלו? בלב ליבו של הפחד. על כן, לא רק שזה לא הכרחי ללמוד עוד מידע כדי להנחות קבוצות יותר טוב, ייתכן שזה הכרחי דווקא לפגוש את הפחד הקיים.

מודעות לפחדים

הפחד יכול לספק לנו שאנחנו לא מספיק טובים, לא מספיק מוכנים, לא בדיוק בשלים וצריכים לעבור אי אילו תהליכים כדי "להיות שם". וייתכן שזה בהחלט נכון וזו עצה נהדרת, לא סתם ישנם קורסים רבים והכשרות להכשרת מנחי קבוצות מקצועיות וקבוצות בכלל (כמו גם מאמרים עם טיפים להנחיית קבוצות מקצועית). מדובר על ידע שאפשר ללמוד ולהטמיע וכמובן ליישם בשטח.

אלא שהמקום ללמוד וליישם אותו, הוא המקום האמיץ, הכנה והאוהב. לא המקום "שמנסה לעשות דברים נכון", כי זה מקום מוחלש, שמחליש את עצמו. מקום שנובע מתוך פחד, ודיבור עצמי שלילי. מקום שמפחד לטעות. זה לא המקום להעצים את עצמנו מתוכו, כמו גם לא את אחרים. על כן, הדגש הראשוני, שלא נאמר – הטיפ שלנו, יהא בנוגע למפגש עם הפחד. ניתן לגשת לבעלי מקצוע בתחום הרגש כדי לקבל תמיכה מקצועית בהליכים.

הצבת תנאים

ברובד, הפרקטי, נרצה להתחיל עם טיפים להנחיית קבוצות מקצועית הקשורים להצבת תנאים. למעשה, עוד טרם הנהגת והנחיית המפגש הקבוצתי הראשון, אפשר לבצע תיאום ציפיות ולוודא שכולם סגורים על התנאים של הקבוצה. התנאים, אגב, לא כוללים רק את ההסכמות המשותפות של הקבוצה. כמו:

1. הזמנים למפגשים עצמם

2. כללי התנהגות מסוימים (מה קורה אם מאחרים או לא יכולים להגיע, או אם יש תלונה אישית, וכו')

3. מה הפוקוס למפגשים (נושא מקצועי מסוים? למידת מיומנות מסוימת? וכן הלאה)

4. תקשורת בין חברי הקבוצה (האם מותר לקטוע? האם מותר לשקף? האם מותר לאתגר? וכן הלאה)

וכיוצא בזה. התנאים יכולים לכלול גם את תנאי המיקום עצמם. באם המיקום מסודר, נקי, נגיש, קל להגעה. באם המיקום מואר, "מרגיש טוב", ויש בו את כל החפצים שצריך כדי לנהל מפגש. בין אם זה אומר בר מים, מקרר, שולחן מתוקים ובריאים, כריות, כסאות, מחברות וכן הלאה. למעשה, התנאים יכולים לכלול גם את היכולת לנהל מפגש קבוצתי במקום בלי הפרעות. שזה אומר, שהמפגשים עצמם ייערכו במקומות סגורים ופרטיים, ושהמנחה עצמו מוודא שאין טלפונים במרחב, וכיוצא בזה.

אתגרים משותפים

טיפ נוסף, במסגרת קורס הנחיית קבוצות במכללת יוזמות, שקשור להנחיית קבוצות, הוא זה של יצירת אתגרים משותפים. אין באמת צורך ליצור אתגר משותף, כדי ליצור שיתוף פעולה קבוצתי. שכן, בהרבה מהמקרים, האתגרים האישיים הם למעשה אתגרים קבוצתיים. מספיק שמישהו ישתף "בעיה מקצועית" שיש לו בתחום אחד, ויהיה רובד דומה שמתבטא אצל מישהו, מתחום אחר לחלוטין. ובכך נוצרת מודעות למעין "אתגר משותף".

על כן, זה לא שצריך להציב אתגרים משותפים, אפשר פשוט להציף אותם ולערב את כל הקבוצה בפתרונם. לחילופין, אפשר באמת לייצר אתגרים משותפים לקבוצה, באופן מודע ומכוון כדי להשפיע על רמת הלכידות שלה. כמו, ליצור משימה שעל הקבוצה לפתור יחדיו, כדי לגלות את יכולת הפרטים שבה, לשתף פעולה.