בפרשת "וארא" פרק ו' אנו רואים התייחסות שונה אצל הקב"ה כלפי פרעה. אנו מוצאים שבכל פעם כאשר מוזכר פרעה, מגדיר אותו הקב"ה "פרעה מלך מצרים". זאת אומרת שהקב"ה מעצים את פרעה וקורא לו מלך מצרים למרות שפרעה, בסוף פרשת שמות, מזלזל בקב"ה ואומר: "לא ידעתי את ד'", לא אשמע בקול ד'".
והנה, בסוף פרק ו' הקב"ה מצווה את משה: "וידבר ד' אל משה לאמור אני ד' דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דובר אליך"; הקב"ה שולח את משה רבינו להעביר מסר לפרעה מלך מצרים. משה עונה: "הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה"; הרי אני ערל שפתיים, ועוד אם בני ישראל לא שמעו אלי איך ישמע אלי פרעה?
זאת אומרת, אומר משה רבינו לקב"ה, מה פתאום שפרעה מלך מצרים מלך של ממלכה כל כך אדירה ישמע אליי? מי אני שישמע אלי הרי אין לי ציבור ואין בידי יכולת הנהגה.
והנה הקב"ה עונה תשובה מפתיעה ביותר פרק ז' פס' א': "ויאמר ד' אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך". מה תשובת הקב"ה, אני מבין שכנגד עניין הערל שפתיים, נשלח אהרן אחיו לדבר, שהוא אינו ערל שפתיים ויכול לומר דברים ברורים.
אבל, הרי משה רבנו מרגיש, וחושב שפרעה מלך מצרים הינו מלך עוצמתי, מלך אדיר השולט על ממלכה גדולה וחשובה. מדוע שפרעה ישמע לבקשת משה רבינו לשלח כ"כ הרבה פועלים?
אם נתבונן נראה שהקב"ה שולח פה מסר למשה רבינו, ולעניות דעתי גם לנו.
אומר ה"שפתי כהן" תלמיד גורי האר"י זצ"ל שאם נתבונן נראה שבפרקים הבאים כבר יורד לפרעה התואר "מלך מצרים", ומכאן ולהבא נקרא פרעה אך ורק בתואר פרעה והסיבה לכך אומר ה"שפתי כהן": "ועתה מאחר שאתה נפחד ונבהל מפניו שאמרת שאינך כדאי לדבר עמו"
אם כן, מה הפתרון לפחד הזה או למחשבה הזאת? ממשיך ה"שפתי כהן": "ראה נתתיך אלהים לפרעה רב עליו, ולא יקרא עוד מלך אלא פרעה כדי שלא תיבהל ממנו, ותלך אליו באבירות הלב, לזה אמר ראה נתתיך אלהים לפרעה לא מלך! על כן מכאן, ואילך "בא אל פרעה" "דבר אל פרעה", אל תבהל ממנו כלל, לא יהיה בעיניך אלא כאחד"!
הקב"ה אומר למשה רבינו: רבינו שמע נא, יכול להיות שהוא מלך בהגדרה אבל אני מלך מלכי המלכים, כאשר אנו הולכים לפגישה מצד אחד אנו צריכים לכבד את האישיות העומדת לפנינו כפי ערכו ולכבד כל אחד ואחד לפי מה שהוא!
אבל מצד שני, אם יש לפנינו שליחות גדולה, לא משנה מול מי נעמוד ומה ערכנו אנו צריכים לא לפחד לומר, לעשות ולפעול כנגד אף אחד בעולם, ובעצם לשלב בהתנהלותנו את הדברים שאמר אביו של הבעש"ט הקדוש לפני פטירתו לבנו: "אל תירא מאף אדם חוץ מהקב"ה, ותאהב כל יהודי ויהודי כנפשך".
נתמלא מפרשיות האמונה שעומדות לפנינו בעוז ואמונה שאנו בניו של הקב"ה, בני אברהם יצחק ויעקב, בני משה רבינו, נדע לומר את דברינו בעוז וענווה, ללא מורא ופחד משום מנהיג, פוליטיקאי או כל דעה אחרת שהתפשטה בציבור, מתוך אבירות לב ותורת אמת ללא שום שינוי ובלבול כלל!
הרב יהושע מרדכי שמידט הוא ראש ישיבת נחלת יוסף שבי שומרון, מחבר ספרי שיטת הסימנים