הרב מתניה אריאל, ראש הישיבה הקטנה 'דרך חיים' בקרית החינוך שעלבים, התארח באולפן ערוץ 7 לספר על תפיקדן של הישיבות הקטנות וייחודיותן.
"ישיבה קטנה מיועדת לגיל הנעורים", אומר הרב אריאל הרואה בגיל זה כמשפיע גם על עולמו החינוכי של הנער לפני ואחרי שנותיו בישיבה, כלומר גיל בית הספר היסודי וגיל הישיבות הגבוהות וישיבות ההסדר.
"ישיבה קטנה היא ישיבה שבה מתמסרים לתורה, לומדים רק לימודי קודש. יש היום ברוך ה' שבע ישיבות קטנות, בחלקן אין אפשרות ללימודי חול בכלל ובחלקן יש אפשרות כזו או אחרת", אומר הרב אריאל ומספר כי בישיבה שלו קיימת מסגרת מסודרת בה לימודי החול מתנקזים לכיתה י"ב שבה התלמידים משלימים את כל לימודי החול ומוציאים תעודת בגרות מלאה.
בואו להיות שותפים לחיזוק ישיבת 'דרך חיים'
על אותן ישיבות הבוחרות שלא ללמוד לימודי חול אומר הרב אריאל כי שם בחינת הבגרות היא בחינת בגרות רוחנית ונפשית. "תעודת הבגרות חשובה ומועילה, אבל הרבה פעמים מרוב שיש תעודה של בגרות יש פחות בגרות. הישיבות הקטנות שמו לעצמן למטרה לגדל תלמידי חכמים לעם ישראל, לגדל הורים נאמנים. הרי כל מי שלמד לתעודת בגרות רוצה להיות אבא טוב שיפרנס את ילדיו. כסף ואוכל כנראה יהיה, אבל השאלה היא עד כמה אותו אב יהיה קשור לקודש ולחינוך. לפעמים מרוב שעסוקים בעולם החול, לימודי החול וההישגיות פחות עוסקים בבניין אישיות".
"כשבחור צעיר מתמסר לתורה, לומד הרבה גמרא, אמונה, מוסר, הלכה ותנ"ך, הוא נבנה כאישיות של תורה ובסוף הוא יהיה גם אבא טוב לילדים שלו ויהיה מוביל רוחני בעם ישראל. גם אם הוא יעסוק בעולם המעשה הוא יעשה זאת מתוך קודש".
האם העיסוק בקודש בלבד אינו פוגע ביכולת העתידית להשתלב באקדמיה וגורם לצורך בהשלמת פערים לימודיים בגיל מאוחר יותר? הרב אריאל מזכיר כי עולם התורה מלווה את עם ישראל כבר אלפי שנה וגדולי ישראל, בהם הרב קוק, הנחו ללמוד לימודי קודש, כפי שהייתה גם הישיבה בכפר הרואה בתחילת דרכה. "לא בגלל שלימודי החול אינם חשובים, אלא בגלל שקודם על האדם להיבנות ברוחניות שלו, גם כדי להעמיד תלמידי חכמים גדולים לעם ישראל שלפניו הרבה משימות רוחניות. גדולי ישראל מעידים שכאשר לומדים לימודי קודש וחול יחד זה גורם מעכב את היכולת להתמסר לתורה ולהיבנות מתוך תורה באמת".
הרב אריאל מספר כי מאחורי רוח הישיבה והרעיונות החינוכיים שבבסיסה עומד דודו, הרב יעקב אריאל שעודד אותו לדרך חינוכית זו וסיפר כי כתלמיד בכפר הראה למד שעתיים בערב לימודי חול וכיום הוא חש עד כמה אותן שעתיים חסרות לו.
"עיקר עניינה של ישיבה הוא שמתמסרים לתורה, וכשתלמיד מזיז הצידה את תעודת הבגרות ואת החשבונות האישיים של מה הציון ומה יצא לי מזה, הוא מתמסר לתורה. זה דבר שמגדל אותו ומעצים אותו", אומר הרב אריאל ומציין כי בישיבה שלו כתשעים וחמישה אחוזים מהתלמידים יוצאים גם עם תעודת בגרות שאינה חובה אך במבחן המעשה כך הדברים מתרחשים.
על סר היום בישיבה קטנה מספר הרב אריאל כי הדברים דומים לסדר היום בישיבה גבוהה עם תוספת ההתאמות הנדרשות לגילאים הצעירים יותר, כלומר הפסקות, טיולים, יחס אישי ורגשי מותאם לגיל ההתבגרות וכיוצא באלה. יום הלימודים בנווי משלושה סדרי גמרא לצד לימודי אמונה, תנ"ך, מוסר והלכה. יום הלימודים שנפתח בתפילת שחרית בשבע בבוקר, מסתיים בשעה תשע בלילה. "הבחורים מתמסרים לתורה ושמחים בזה ואוהבים את זה".
למי מתאים סדר יום מאומץ שכזה? הרב אריאל משוכנע שלרבים מאוד. בדבריו הוא מברך על קיומן של הישיבות התיכוניות התורניות שלדבריו עושות מהלך חינוכי חשוב, בעיקר משום שמבנה הישיבות הקטנות אינו מותאם לכל אחד, ולטעמו נכונה וטובה המציאות בה קיים מנעד של ישיבות תיכוניות מסוגים שונים וממאפיינים שונים כאשר ראש החץ שלהן הן אותן ישיבות תיכוניות תורניות, אך להערכתו רבים מתלמידי הישיבות הללו "מסוגלים להתמסר לתורה אם רק ניתן להם את ההזדמנות ונראה להם עד כמה הם יכולים להיבנות ולצמוח מזה. נדרשים לכך יכולת לימודית סבירה, משמעת עצמית סבירה ורצון להתפתח בתורה ויראת שמים".
הרב אריאל מספר על התעניינות גוברת והולכת בעולמן של הישיבות הקטנות, וכך גם ההרשמה, גם לישיבה שלו וגם לישיבות קטנות אחרות, "לכן גם כמות הישיבות גדלה, ולכן השנה פתחנו את הישיבה הקטנה 'עוז והדר' בחדרה, כי לצערינו נאלצנו במשך כמה שנים לדחות תלמידים שחקה נפשם בתורה ולא רצינו לקבל אותם רק כי החלטנו שלא להגדיל את הישיבה מעבר ל-120 תלמידים, כי מאוד חשוב לנו הקשר האישי והאווירה המשפחתית".
בימים אלה מציינת ישיבה הקטנה 'דרך חיים' בראשותו של הרב אריאל עשרים שנה להקמתה ולתחילת מפעל הישיבות הקטנות בציונות הדתית. "אנחנו נמצאים בדרך שהתחילה לפני 3300 שנה ואנחנו שמחים להיות שותפים לה, רוצים לדחוף אליה ולהקים ישיבות שיתחרו בנו, שקנאת סופרים תרבה חכמה", אומר הרב ומספר על מיזם גיוס הכספים שאליו יצאה הישיבה:
"זו זכות גדולה שלנו לזכות את הציבור להיות שותף בלימוד התורה. מעבר לכך שאנחנו צכריכים את הכסף, חשובה לנו יותר השותפות, ואני פונה לציבור להיות שותפים בהקמת תורה והעמדת תורה, לאפשר לעוד ועוד תלמידים לגדול ולהתפתח בתורה, וזו תהיה זכות של כולנו. זו האחריות שלנו להעביר את זה לשרשרת הדורות הבאים".
בואו להיות שותפים לחיזוק ישיבת 'דרך חיים'
