מענה לאיום הדמוגרפי וחיזוק מעמדה של ירושלים כבירה, אלו שני האלמנטים המרכזיים שמובילים את חיים סילברשטיין, יו"ר תנועת 'אם אשכחך' לקדם בערוצים שונים את תכנית 'ירושלים רבתי'.
ירושלים מוצאת את עצמה חסומה כמעט מכל עבריה. בצפון שוכנות אל-בירה ורמאללה, בדרום בית לחם, במערב שטחים ירוקים שהמערכת האקולוגית בהם קריטית לירושלים עצמה, כך הוכיחו מומחים, ולמעשה הכיוון היחיד אליו יכולה ירושלים להתרחב הוא אזור מעלה אדומים. אל המציאות הזו נכנסת תכנית 'ירושלים רבתי' אותה משרטט סיבלרשטיין הקובע כי "אם לא נוכל להרחיב את ירושלים נאבד את ירושלים".
הצורך הבהול בהרחבתה של ירושלים נובע בעיקר ממה שהוא מגדיר כ"הסוס הטרויאני הדמוגרפי", והוא מפרט: "היום ערביי ירושלים מהווים 40 אחוז מהאוכלוסייה בירושלים, והמספר הזה הולך ועולה. קיימת הגירה שלילית של האוכלוסייה היהודית בכל שנה ב-25 השנים האחרונות. המספרים אמנם מצטמצמים אבל העובדות הן שיהודים עוזבים את ירושלים יותר מהיהודים שמגיעים אליה והממוצע בשני העשורים האחרונים הוא אבדן של 8000 תושבים יהודים בכל שנה. למעשה, 150 אלף יהודים עזבו ב-25 השנים האחרונות והסיבה העיקרית לכך היא היעדר דיור בר השגה ותעסוקה".
למצוקה הזו, הוא קובע, יינתן מענה של ממש עם הרחבת גבולותיה המוניציפאליים של ירושלים. "מאות אלפי דונמים ייפתחו להקמת שכונות חדשות באזור E-1 שבמזרח, בשטח שבין ירושלים לגבעת זאב ובגוש עציון. במקומות הללו יהיה ניתן להקים גם מתחמי תעשיות, תיירות ועוד. אם לא נעשה את זה הבנייה הבלתי חוקית הערבית תימשך והעזיבה היהודית תימשך. בתוך עשור האוכלוסייה הערבית תהיה גדולה מהיהודית וההשפעה תהיה משמעותית, לא רק בכך שנוכל למצוא את עצמנו עם ראש עיר ערבי, אלא גם בהחלטות מועצה על מאפייני העיר וניהולה, בתקציבים, השקעות ועוד. פתח' וחמאס יראו בתעודה הכחולה נשק יעיל יותר מהסכין".
חישובי 'לך ירושלים' מובילים למסקנה שהרחבת העיר תאפשר תוספת של כמאתיים אלף תושבים לעיר. "זה יהיה מענה אסטרטגי דמוגרפי לבעיה הרובצת על העיר", משוכנע סילברשטיין.
ערך מרכזי נוסף לתכנית 'ירושלים רבתי' הוא חיזוק מעמדה של ירושלים כבירה כמקובל בבירות וערים מרכזיות רבות ברחבי העולם. "מהלך כזה יאפשר תנופת צמיחה כלכלית וארגונית לעיר דרך עיריית גג שתקום לעיר המורחבת", הוא אומר ומדגיש כי הניסיון שנצבר באינספור תקדימים בעולם מאפשר העתקת מודל מותאם לירושלים "בלי להמציא את הגלגל".
תחת עיריית הגג של ירושלים ימשיכו לכהן תת-עיריות במבנה של רובעים שונים, וגם זאת כמקובל בערים מרכזיות בעולם בהן לעיתים החלוקה היא לעשרות רבעים המנוהלים באופן עצמאי. סילברשטיין מוצא במודל האמריקאי של ניהול פדרלי משותף לעשרות מדינות דגם ראוי להעתקה בירושלים. "מבנה כזה מאפשר לצד העצמאות של כל רובע, גם ראיה אסטרטגית לפיתוח תשתיות, תיירות ביטחון ועוד. האחריות הכוללת והאסטרטגית היא בידי ראש העיר".
מתמרן בין תומכים למתנגדים
מאז החל סילברשטיין לקדם את התכנית הוא מציג אותה בפני חברי כנסת רבים כמו גם נציגים מהעולם. תמיכה מקבל הרעיון מהשר לשעבר ישראל כץ שהציג גם הוא תכנית דומה, מחבר מועצת העיר עופר ברקוביץ', השרה לשעבר חוטובלי ואחרים.
עם זאת סילברשטיין מודע גם לגורמים שצפויים להתנגד למהלך. "מאחר והמשמעות היא התפרסות של ירושלים גם על שטחים משטחי C צפויה התנגדות של הקהילייה הבינלאומית שמתנגדת למהלכי סיפוח. גם הפלשתינים יתנגדו בתואנה שהמהלך קוטע את הרציפות הערבית מדרום לצפון, מה שבעינינו הוא דווקא מהלך רצוי ונכון. בנוסף צפויה התנגדות של ראשי הרשויות הקיימות שעשויים לחשוש מלהיבלע בעיריית הגג, למרות שכאמור תישמר להם עצמאות ניהולית".
המפה אותה משרטט סילברשטיין מוציאה מתחומי ירושלים המוניציפאלית שני כפרים ערבים שכיום נכללים בשטחה, הכפר עאקב ומחנה הפליטים שועפט. סילברשטיין מצידו מדגיש שלא מדובר חלילה בהעברת שתי השכונות לאחריות הרש"פ, אלא להקמתה של רשות מוניציפאלית ישראלית ערבית עבורם.
הוצאת השכונות הערביות היא רק המלצה והצעה לא מחייבת, אך ההיגיון שמאחוריה ברור. בשתי שכונות אלה שממילא נמצאות דה-פקטו ללא שליטה אמתית של עיריית ירושלים, הוא אומר, חיים כארבעים אחוזים מערביי ירושלים וחלק מהמאבק הדמוגרפי על עתידה של העיר מחייב גם את צמצום היקף האוכלוסייה הערבית בעיר במקביל להוספת אותם מאתיים אלף תושבים חדשים שיתווספו באזורים החדשים של העיר. "זה יהיה שילוב של סור מרע ושל עשה טוב בדרך להבטחת רוב יהודי מוצק לדורות בירושלים", הוא אומר.
את התכנית מקדם סילברשטיין בזירות שונות ובימים אלה הוא מנסח נייר עמדה שימתין לשעת כושר פוליטית לקידום המהלך הדרמטי. הפעם הקודמת בה ניסו חברי כנסת לקדם את המהלך נבלמה בעקבות בקשת ממשל טראמפ שחשש לפגיעה ב'תכנית המאה'. ממשלת ישראל נענתה לבקשה האמריקאית והקפיאה את היוזמה. "החוק מוכן, אבל כדי לקדם אותו צריך שילוב של ממשלת ימין ללא תוספות של מר"צ ורע"מ יחד עם רוח גבית של ממשל רפובליקני".
(הכתבה מתוך גיליון 15 של כתב העת ריבונות)