לקראת הוצאת ספרו One Jewish State התראיין שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, דיויד פרידמן, יחד עם חבר הכנסת אוהד טל, לעיתון ריבונות.
בראיון המקיף הוא מציג בהרחבה את עיקרי תכניתו המדינית לעתיד ישראל, שפרק משמעותי ממנה היא החלת ריבונות ישראל על יהודה ושומרון.
היעד של תכניתו, אומר פרידמן ל'ריבונות', הוא "להשיג שני דברים. הראשון הוא יציבות, ביטחון, רווחה ושגשוג למדינת ישראל. השני הוא להיות נאמנים לרצון האל בכל הנוגע לאופן שבו על העם היהודי להחזיק בארץ ישראל".
את הדרך אל היעד שהציב לעצמו פורט פרידמן למספר שלבים. "זה לא יכול לקרות בין-לילה. הדבר החשוב ביותר הוא שבישראל יהיה קונצנזוס משמעותי שסבור שזה הדבר הנכון עבור מדינת ישראל. אני לא מצפה למאה אחוזי הסכמה, אבל בהחלט נדרשת החלטה שרואה בצעד הזה כצעד הנכון לישראל לאחר תהליך עמוק רציני ומחושב של דיון בכך".
פרידמן מדגיש שאין לו כוונה לפגוע במישהו, אבל הדיון על מהלך שכזה צריך להיעשות שונה מהאופן החפוז בו קודמה הרפורמה המשפטית שקודמה "על ידי רוב קטן שיצר הרבה מחלוקות. הנושא הזה הוא הרבה יותר גדול ואם זה יתקדם, זה חייב להתקדם עם תמיכת רוב משמעותי של העם בישראל".
"השלב השני הוא הכנת תכנית אמיתית שתענה על כל שאלות האיך שנוגעות לשליטה הישראלית על שני מיליון ערבים, איך תתבצע ההפרדה בין מי שירצו לחיות איתה בשלום לבין מי שירצו להמשיך בדרך הטרור, איך תתוקצב לקיחת האחריות על עוד שני מיליון בני אדם. כל זה כרוך בהרחבת הסכמי אברהם. יש לשכנע את ערב הסעודית, את האמירויות ומדינות אחרות שזה הפתרון הטוב ביותר לאזור ואפילו לפלשתינים עצמם", אומר פרידמן ומדגיש כי תהיה חובה להקים מבנה שלטוני שיבטיח את הישארותה של מדינה יהודית "ושלא יהיה סיכון שהגדלת האוכלוסייה הלא יהודית תגרום למדינה לקבל החלטות שלא מתאימות להיותה מדינה יהודית. זה כולל לא מעט צעדים ועליהם כתבתי בספר באריכות. אני מנסה להתמודד עם כל הסוגיות הללו".
פרידמן מביע תקווה שיעלה בידו לשכנע שהתכנית שהוא מניח על השולחן יכולה ללכד תחתיה את מי שריבונות ישראלית חשובה לו עם מי שרווחת הפלשתינים חשובה לו, כמו גם מי שמעסיקות אותו זכויות אדם או ביטחון לאומי. "זה משהו שיכול באמת לפנות לאנשים במגוון רחב של תחומי עניין, וחשוב מאוד שזה יוצג בצורה כזו, ולא רק כעניינו של מיעוט קטן של אוכלוסייה שתופס שטח על חשבון מישהו אחר".
חבר הכנסת טל מקשיב לדברים ובוחר להדגיש את ייחודם לעומת השיח המדיני שהתחולל כאן עד כה: "מה שהשגריר פרידמן מציע כאן זו חשיבה אחרת ממה שהתרגלנו לחשוב, בוודאי בשלושים השנים האחרונות. הרבה גורמים, גם גורמים בינלאומיים, שניסו לפתור את הקונפליקט ניסו לקחת את השטח, לחלק אותו לשניים ולראות אם אפשר ליצור מציאות של חיים משותפים עם גבולות. השיטה הזאת, עד היום, לא הצליחה להביא לא לשלום, לא לשגשוג, לא לביטחון, לא לרווחה, לא לישראלים ולא לפלשתינאים. התוכנית של השגריר פרידמן אומרת: בוא ננסה לדאוג לאנשים עצמם. נשים את האידיאולוגיות לרגע אחד בצד, בוא נראה איך אנחנו באמת מביאים פתרון אמיתי לאנשים בשטח".
טל רואה בחזונו של פרידמן חזון מפוכח וריאלי על אף האתגרים המורכבים שבו. "נצטרך לחשוב איך אנחנו מתייחסים למי שרוצה להילחם בנו. לא נוכל לאפשר לו כמובן ליהנות מהחיים הטובים של מדינת ישראל. מי שרוצה לעזוב, יוכל לעזוב, מי שרוצה להישאר, לחיות כאן, תחת ההכרה שזאת מדינה יהודית מוזמן להישאר ולחיות כאן חיים טובים הרבה יותר מאשר החיים שהציעה כל תכנית אחרת בשלושים השנים האחרונות".
לשאלה אם קיים פרטנר ערבי לשיח כזה, אחרי שלאורך שנים ראינו שגם הצעות המיטיבות עם רווחת הערבים נדחו, משיב פרידמן ומדגיש כי מדובר בתכנית שמוציאה מהדיון את ההנהגה הפלשתינית ומדברת אל ערביי יהודה ושומרון עצמם. "לעם הפלשתיני אין אמון בהנהגתו. הוא רואה איך כל הכסף שמושקע בהם מגיע לכיסי המנהיגים. ילדיו של איסמעיל הנייה עכשיו רבים על מיליארדי דולרים של ירושה, אלמנתו של ערפאת עושה קניות בשאנז אליזה. מעבר לכך, התכנית אינה הסכם, חוזה או משא ומתן. כל אלה התבררו כבזבוז זמן".
"לא צריך לשאול את הפלשתינים אם הם מתכוונים לוותר על משהו שההנהגה שלהם מבטיחה להם כבר יותר מחמישים שנה. לא צריך לקיים דיון שכזה. מה שאתם צריכים לעשות זה לבוא ולהגיד, אנחנו מחילים את הריבונות שלנו תחת התנאים האלה, והנה ההזדמנויות הזמינות לפלשתינים. אני מאמין שהם יקבלו את זה, אבל לא בצורה פורמלית. הם לא יצטרכו לחתום על חוזה כלשהו כי זה לא יהיה הסכם, אבל תיווצר מציאות חדשה. הם הרי מעולם לא חיו תחת סמכותם שלהם. הם רוב בירדן וכבר עשרות שנים הם לא הפגינו נגד המציאות הזו. הם מראים יכולת לקבל חיים תחת ריבונות של מדינה אחרת ואני חושב שהם יעשו את זה גם כאן, אבל אני לא הייתי מבזבז זמן במשא ומתן. זה לא נחוץ".
ומה צפויה להיות תגובת העולם למהלך שכזה? "זה תלוי בכמה דברים. הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא שמדינת ישראל תחליט על הריבונות, הדבר השני הוא שיהיה מדובר בהחלטה רצינית ולא על חודו של המנדט ה-61. כשזה יקרה, כשישראל תכבד את עצמה העולם יכבד אותה. העיקר שזה יבוצע בקונצנזוס רחב. אחר כך ארצות הברית, עם ממשל רפובליקני, תתמוך בזה מתוך הבנת המהלך כולו. נצטרך לפעול מול הסעודים ומדינות המפרץ ויש בהחלט אפשרות שהם יסכימו כאשר יהיה ברור שהתכנית תשנה לטובה את חיי הפלשתינים. לגבי אירופה לא בטוח מה יהיה שם, אבל אני סבור שבתוך חמש עד עשר שנים העניין יישכח והעולם יתפנה לעסוק בבעיות אחרות".