החיזבאללה שולח זרועות תמנון ארוכות לאזורי יש"ע, בתמיכת החיזבבאלה ובהדרכתו ביצעו הפלשתינים שידרוג מדאיג של כמות ואיכות האמל"ח ומטעני הנפץ המופעלים נגד צה"ל
שמו של איברהים עג'ווה, תושב ירדן בן 48, מוכר שנים רבות למודיעין הישראלי כמי שעומד בראש פלג אבו מוסא בירדן. מדובר בפלג בעל אוריינטציה שמאלנית הפועל בחסות סוריה, שפרש מהפת"ח אחרי מלחמת לבנון לפני כעשרים שנה. עג'ווה עסק בעברו בגיוס פלשתינים לארגונו, בשיתוף פעולה עם חיזבאללה. איברהים עג'ווה מוכר גם כבעל קשרים רבים עם ערביי ישראל.
לפני כשנתיים, בנובמבר 2002, פגש עג'ווה לראשונה את רסאן עוסמאלה, ערבי ישראלי חבר תנועת בל"ד, תושב הכפר ריינה שליד נצרת. בין השניים נרקם קשר, וזמן מה עמדו השניים בקשר טלפוני. תוך זמן קצר התגייס רסאן עסאמלה לפעילות בחיזבאללה.
בעקבות הגיוס שיגר רסאן את אחיו, סירחאן עסאמלה, לטורקיה, במסווה של נסיעה עסקית. סירחאן, גם הוא חבר תנועת בל"ד, הועבר על-ידי חיזבאללה ללבנון, שם עבר סדרת אימונים צבאיים. האימונים, שכללו הדרכה בהפעלת אמצעי לחימה מגוונים, הרכבת מטענים באמצעות TNT ו-4C, התנהגות ביטחונית, גילוי מעקבים ועוד. כעת היה כשיר לבצע פיגועים.
סירחאן היה אמור לבצע פיגועים מטעם חיזבאללה, לרבות קידום פיגועי התאבדות, ולקבל מחיזבאללה חומרים לצורך הרכבת מטענים. אלא שבעקבות מידע מודיעיני שהגיע לישראל פשטה המשטרה בינואר על משרדי התנועה. במהלך הפשיטה התגלו ממצאים שהעידו על הקשר הברור של השניים לחיזבאללה, והאחים נעצרו.
סירחאן נעצר בשדה התעופה עם חזרתו לארץ. המשטרה גם עצרה בנמל חיפה מכולה ששלחו השניים מטורקיה. עם חשיפת המידע אודות השניים העביר שירות הביטחון חלק מהמידע אל ירדן וטורקיה, כדי שהללו יוכלו לחשוף את קצוות הרשת במדינותיהם.
הפלשתינים של 48'
פרשת האחים עוסמאללה, שהסתיימה השבח לאל בכי טוב, היא אחת הדוגמות למעורבות ההולכת וגוברת של חיזבאללה בקרב ערביי ישראל. היא גם חשפה את ירדן, שכנתנו ממזרח, כבסיס לקידום פעולות המודיעין והטרור של חיזבאללה הן מול הפלשתינים ביש"ע והן מול ערביי ישראל.
מעורבות חיזבאללה בטרור הפלשתיני והקשר שנוצר בינו לבין התנזים של הפת"ח (דווקא יותר מאשר לחמאס או לג'יהאד האסלאמי, הקרובים אליו יותר אידיאולוגית) כבר זכתה לכותרות גדולות בתקשורת הישראלית. פחות מוכרת המעורבות הגוברת והמעמיקה של הארגון הלבנוני בקרב ערביי ישראל.
עוד לפני מלחמת אוסלו, ב-7 בספטמבר 1999, לאחר חשיפת חוליית טרור של ערבים מהגליל, חלק נסראללה מלוא חופניו שבחים לערביי ישראל על נכונותם לבצע פעולות טרור בשטח ישראל: "פעולות ההקרבה על קידוש שם אללה שבוצעו בטבריה ובחיפה (בספטמבר 99) גרמו למורא וחרדה בקרב גורמי הישות הציונית, שכן מבצעי הפעולות הללו הם מקרב הפלשתינים שאדמותיהם נכבשו בשנת 48'".
דו"ח מודיעיני שהוכן לפני כחודשיים מגלה כי כבר לפני למעלה מארבע שנים, כחלק מהיערכותם של חיזבאללה ואיראן לנסיגת צה"ל מדרום לבנון, התחדדה ההכרה בצמרת החיזבאללה באשר לפוטנציאל הנפיצות הטמון בהפעלתם של ערביי ישראל, בעלי תעודות הזהות הכחולות. זו גברה על רקע פרוץ מלחמת אוסלו, שגבתה בראשיתה חיים של 13 מערביי ישראל.
חיזבאללה, אומרים גורמי המודיעין, זיהה זה מכבר שני יתרונות בהפעלת ערבים אזרחי ישראל, הנובעים מחופש התנועה הניתן להם כלכל אזרח ישראלי: תוספת חיונית ליכולותיו של חיזבאללה לאסוף מודיעין איכותי על ישראל, וגם נשק אסטרטגי לערעור היציבות החברתית והפוליטית הפנימית בישראל, אם אזרחים ישראלים, גם אם הם ערבים, יצליחו לבצע פיגועים רבי נפגעים במדינת ישראל.
אימונים בלבנון
ממידע מודיעיני שהגיע לישראל עולה כי חיזבאללה מפעיל כיום סייענים מבצעיים מערביי ישראל בשטח המדינה לשלוש מטרות: הראשונה הקמה והרחבה של התארגנויות טרור בתוך ישראל לביצוע פיגועים בישראל; השנייה הברחת אמצעי לחימה, לרבות רקטות, והשתלתם בשטח ישראל; והשלישית סיוע לוגיסטי ומבצעי לפיגועים בישראל שייעשו על-ידי הטרור הפלשתיני ביש"ע.
לשם השגת מטרות אלה החל החיזבאללה בארבע השנים האחרונות, בהכוונת האיראנים, לנקוט בשורת צעדים מסוכנים ביותר מבחינת ישראל.
הוא החל לפעול לאיתור ערבים ישראליים לשם גיוסם לארגון. הגיוס בוצע בעיקר על בסיס סייענים פלשתיניים בלבנון בעלי קרבה משפחתית וקשרים אישיים לערביי ישראל. המפורסם בהם הוא קייס עובייד, ערבי ישראלי יליד טייבה שנמלט ללבנון, והתפרסם לאחרונה כחוטפו של אלחנן טננבוים. חיזבאללה, כפי שראינו בפרשת האחים עוסמאללה, פעל להוציא את המגויסים מקרב ערביי ישראל לאימונים בלבנון לקראת פעילותם הטרוריסטית.
בכתב אישום במשפט המתנהל כיום מואשם ערבי ישראלי כי בדצמבר 2003 עבר אימונים ייעודיים במשך 10 ימים בלבנון. אימונים אלה, ככל הידוע, כללו איסוף מודיעין, חבלה (כולל הכנת מטענים והפעלתם), כימיה של חומרי נפץ, אימוני נשק, ירי ב-RPG וניהול תצפיות ומעקבים.
חיזבאללה גם הנחה כמה מגויסים מקרב ערביי ישראל לרכוש אמצעי לחימה ולהחביאם באזורים שונים בשטח ישראל, כהכנה לפיגועים. באחד המקרים התבקש מגויס ערבי ישראלי לקדם פיגועי התאבדות והנחת מטעני חבלה בישראל, ובמקביל להבריח אמצעי לחימה וחומרי נפץ לכמה מקומות בשטח ישראל, שישמשו לביצוע הפיגועים.
יותר מכך: מזה כשנה, מאז ספטמבר 2003, החל חיזבאללה לחבר בין התשתית האנושית שלו בקרב ערביי ישראל לבין גורמי הטרור ביש"ע, לצורך אספקת אמצעי לחימה וטכנולוגיות לייצור והרכבת אמצעי לחימה כולל רקטות ארוכות טווח כדי לשדרג את יכולותיהם המבצעיות של הפלשתינים לבצע פיגועים קטלניים. המגמה לשדרג יכולות אלו איננה חדשה, זו מדיניות מתמשכת של איראן וחיזבאללה, כפי שבאה בזמנו לידי ביטוי בפרשת הברחת אמצעי הלחימה באנייה "קארין A".
מודיעין משופר
סיפורה של חוליית עראבה מעיד על כך יותר מכל. ב-7 בפברואר השנה עצרו השב"כ והמשטרה את מזכ"ל תנועת 'בני הכפר' מוחמד כנאענה, בן 39, תושב הכפר עראבה בגליל, בעל עבר ביטחוני, ואת אחיו מאג'ד חוסאם כנאענה, בן 33, גם הוא תושב עראבה, פסיכולוג במקצועו ופעיל בכיר ב'בני הכפר'. השניים נחשדו כחברים בהתארגנות מבצעית שהופעלה מחו"ל וסייעה לתשתיות הטרור ביו"ש. בחקירות עלה מחדש שמו של איברהים עג'ווה, מיודענו מפרשת האחים עוסמאללה.
האחים כנאענה, על-פי כתב האישום, קיבלו כספים וחומר הדרכה להכנת אמל"ח הכולל מטענים מורכבים ורקטות. חומרי ההדרכה הועברו לתשתית בג'נין הממומנת ומופעלת על-ידי חיזבאללה.
מאג'ד הודה כי בחודשים שקדמו למעצרו ביקש ממנו עג'ווה בשתי הזדמנויות להעביר מכשירי חשמל ביתיים לג'נין. מאג'ד הביע את הסכמתו, והעביר שני מכשירים לאנס עבד אל-עזיז, מחבל החזית העממית מג'נין העצור כיום בישראל. מאג'ד לא הספיק להעביר לעזיז שני מכשירים נוספים שהחדיר לישראל, והללו הוסגרו במסגרת חקירתו. בדיקת המכשירים העלתה כי בכל אחד מהם הוסתרו רכיבי זיכרון מחשב שעליהם היו סרטונים, תמונות וקבצי הדרכה עם הוראות להכנת אמצעי לחימה, חומרי נפץ ורקטות.
מחקירתו של עזיז ומחקירות נוספות עלה כי המכשירים החשמליים עם המידע ההדרכתי נשלחו מפעילי חיזבאללה למונתצר אבו רליון, מחבל פת"ח מג'נין העצור גם הוא כיום בישראל. אבו רליון היה אחראי לתכנון והוצאה לפעול של עשרות פיגועי ירי באזור ג'נין מטעם ארגון 'חללי אל-אקצה' ועסק במימון פעילותם הטרוריסטית של הגדודים בעיר.
עוד הודה מאג'ד כי עג'ווה ביקש ממנו לרכוש מפות מפורטות של מדינת ישראל, וכי הוא רכש 24 מפות עבורו. המפות הוסגרו במסגרת החקירה. בנוסף העביר בהזדמנויות שונות 10,000-12,000 דולר מעג'ווה לאחיו מוחמד. הכסף נועד ככל הנראה למימון פעילות התשתית. על-פי דברי מאג'ד, אחיו מוחמד היה מודע למשימות הביטחוניות שביצע עבור עג'ווה. גם מוחמד הודה בחקירתו כי הוא נמצא בקשר עם עג'ווה ועם מחבלים בכירים של 'החזית העממית' ביש"ע ובחו"ל.
מרחיבים את היעדים
חיזבאללה גם לא שקט לרגע ממאמציו לאיתור וגיוס ערבים ישראליים כולל אישי ציבור כדי להפעילם למשימות מודיעיניות בשירות הארגון. הארגון, אומרים גורמי מודיעין, מייחס להן חשיבות רבה כגורם משלים חיוני לקידום הפעילות המבצעית נגד ישראל. לשם כך הונחו סוכניו לאסוף מודיעין מבצעי על מחנות צבא, אתרים ביטחוניים רגישים, יעדי ממשל, אישים ביטחוניים וממשלתיים ועוד.
לפני כשנתיים הסעירה את המדינה פרשת ההתארגנות של ערבים ישראליים מאבו סנאן, שהונחתה בידי חיזבאללה, לאסוף מודיעין על חיילי צה"ל ותנועת הכוחות בגבול הלבנון. הם גם הונחו לבצע שורה של פיגועי הנחת מטען בתחנות הסעה לחיילים ובמחנה צבאי. חלק מהמאמץ המודיעיני נועד להרחיב את 'בנק היעדים' לביצוע תקיפות בעומק ישראל.
דוגמה נוספת לכך היתה פרשת הפעלתם עד ספטמבר 2002 של כ-10 ערבים ישראליים מהכפרים בית זרזיר ושפרעם ביניהם סא"ל בשירות פעיל בצה"ל ואנשים נוספים ששירתו בעבר בצה"ל ובמשטרה. הללו, ככל ידוע, העבירו לבקשת מפעיליהם בחיזבאללה פרטים אודות סדרי כוחות ותנועות צה"ל בצפון ישראל. בנוסף אספו מידע אודות אמצעי האיסוף של צה"ל, כגון מצלמות נייחות המותקנות על גבי כדור פורח, ומודיעין אודות אלוף פיקוד הצפון דאז, גבי אשכנזי. כמו כן נתבקשו חלק מהמעורבים להעביר ללבנון מפות, מכשירי קשר שבשימוש צה"ל ועוד.
לימים נתגלה כי אחד הפלאפונים הישראליים שהועברו על-ידי התשתית בישראל לידי חיזבאללה נמצא על אחת מגופות המחבלים שהשתתפו בפיגוע במצובה ב-12 במרץ 2002, שבו נרצחו שישה אנשים ונפצעו שמונה. מחבלים אלה, ככל הידוע, היו אנשי 'הג'יהאד האסלאמי' מלבנון.
קשרי פשע וטרור
ניסיונות כאלו ליצירת מגע ראשוני עשו אנשי הארגון גם עם יהודים בישראל. ביוני 2002 עצר שירות הביטחון הכללי את נסים עצר, אזרח ישראלי שמוצאו בלבנון, בחשד שגויס על-ידי גורמי חיזבאללה בלבנון. עצר נעצר על-ידי השב"כ, והיחידה לחקירת פשעים בינלאומיים של משטרת ישראל. על-פי החשד ניצלו גורמי חיזבאללה את קשריו בלבנון, והציעו לו לסייע להם תמורת כסף.
מן החקירה עולה כי במסגרת קשריו לחיזבאללה התבקש עצר להשיג מפה של אזור תל אביב שעליה סימונים של מתקני חשמל וגז, ואף לצלם מתקנים באזור חיפה והמרכז. בנוסף התבקש להעביר תמונה של איש מערכת הביטחון. כן התבקש ליצור קשר עם קציני צבא, על מנת לשאוב מהם מידע על פעילות צה"ל.
עצר אף אסף מידע על הלכי רוח ואירועים צבאיים בישראל. את המידע שאסף אמור היה להעביר לידי אנשי חיזבאללה בפגישה בחו"ל, בתמורה לתשלום, אך הוא נעצר בטרם הספיק לצאת לחו"ל.
פרשה נוספת שהסעירה את המדינה היתה הפעלת מספר אזרחים ישראליים, יהודיים וערביים, חלקם קשורים בפלילים, לשם סיוע לחיזבאללה בלבנון באמצעות יחידת 'מבצעי לבנון-פלשתין'. האזרחים הללו נעצרו ב-24 בינואר השנה. הבולט שבעצורים היה סעד קהמוז, תושב רג'ר, מראשי סוחרי הסמים בצפון ישראל, בעל קשרים פליליים ברחבי הארץ. יחד איתו נעצרו מוחמד פתאלי, תושב רג'ר, סייען של המשטרה; רמזי נהרא, סוחר סמים ידוע הקשור לחיזבאללה; יוסף קמהוז, תושב רג'ר ובנו של סעד, סוחר סמים ראשי בצפון; ודורית אדרי, חברתו של סעד, תושבת קריית שמונה. נעצרו גם אחמד קהמוז, אחיו של סעד, תושב רג'ר; שלום פרץ, סוחר סמים מקרית שמונה ששמו עלה בפרשיה כקשור לרמזי נהרא, וכן סוחר סמים שהיה קשור ללבנון באופן פלילי בלבד.
מחקירת העצורים הללו עולה, כי ללבנון הועבר ציוד מודיעיני, בין השאר מפות, ספרים בעלי תכנים מודיעיניים, עיתונים, משקפות לראיית לילה וצילומי סטילס ווידאו של בסיסי צה"ל והצד הישראלי של הגבול עם לבנון. במקביל הועברו מלבנון לישראל כלי נשק קלים בכיסוי של הברחות סמים. מהחקירה עולה כי הן סעד קהמוז והן מחמד פתאלי חצו את הגבול כמה פעמים כדי להיפגש עם רמזי נהרא ועם מחבלי חיזבאללה בלבנון.
אבל מחבלי חיזבאללה, מסתבר, לא התמקדו רק במודיעין אזרחי. המרגלים שלהם התבקשו להביא מידע מגוון בנושאים שונים, חלקם הגדול גלויים, כמו חברה, פוליטיקה, כלכלה ודמוגרפיה.
הקשר הגלוי
חיזבאללה אינו מנסה כלל להסתיר את מעורבותו בטרור של ערביי ישראל. סמזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, צוטט ב-30 בנובמבר 2001 ברדיו אלנור, תחנת הרדיו של החיזבאללה: "אשר לפלשתינים של 48', אשר לגביהם סברו רבים במשך תקופת-מה שהם כבר 'אולפו', הם שבים להיות לוחמים, הלומדים מהמאבק בכיבוש ומניצחון ההתנגדות בלבנון לקח חשוב, והוא שיש להתמודד עם ישראל ועם ההתנשאות".
לידי כתב ערוץ 2, סלימאן א-שאפעי, הגיע כרוז שבחלקו העליון סמל חיזבאללה, שבו נכתב כי חיזבאללה פועל בתוך שטחי הקו הירוק בקרב ערביי ישראל. על-פי הכרוז, הפעילים מחזיקים בתעודות זהות ישראליות ונהנים מחופש תנועה בישראל. מטרתו של הארגון החדש, לפי הכרוז, היא "להיאבק בישראל ולפגוע בה מבפנים". דבריו שודרו בערוץ 2 ב-19 במאי 2001.
המממן הראשי של הטרור
בפברואר השנה פשטו חיילי צה"ל על בנק קהיר-עמאן ו'הבנק הערבי' ברמאללה והחרימו 37 מיליון דולר. הפעולה גרמה להדים רבים בכל העולם. אפילו ארה"ב גינתה את המעשה. קצין בכיר בפיקוד המרכז אמר לי את מה שהיה ידוע מזה זמן רב במערכת הביטחון: חיזבאללה הוא היום המממן העיקרי של תשתיות הטרור ביו"ש.
בין האגודות שכספיהן הוחרמו באותה פשיטה היתה גם 'אגודת אל-נאצר' אגודה אסלאמית שהוקמה כדי לסייע למשפחות החללים והאסירים מקרב ארגוני הטרור, הפועלת במסווה של אגודה המחלקת מלגות לסטודנטים. בראש האגודה עומד נאפז אערג', מחבל בכיר בג'יהאד בעברו ואיש חיזבאללה כיום. האגודה הוצאה מחוץ לחוק באוקטובר 2003.
אערג' עצמו מקיים קשר שוטף עם חיזבאללה בלבנון ומעורב גם בהפעלה של חוליות טרור ביש"ע מטעם חיזבאללה. הוא העביר כספים למשפחות מתאבדים ואסירים ולאנשי טרור אחרים ברצועת עזה, בנוסף לסיוע בהכוונת תשתיות טרור ברצועה וסיוע בתיאומי הברחת אמצעי לחימה לתשתיות טרור.
במערכת הביטחון הצטברו בשנה האחרונה ידיעות רבות על הון עתק הזורם ליו"ש מלבנון ומגורמים איראניים. ומי שמביא כסף, אומר גורם ביטחוני, קונה את פעילי הטרור. התעריפים לפיגועים הם גבוהים; בפיגוע הכפול ברחוב נווה שאנן בתל-אביב בינואר 2003, שבוצע בידי התנזים משכם במימון 'משמרות המהפכה' האיראניים, קיבלה כל משפחה של מתאבד עד 50 אלף דולר.
ארגוני הטרור הצליחו להתגבר על הבעיה של הכנסת הכסף ליו"ש. חלפנים, בלדרים, העברות בנקאיות כל הדרכים אפשריות. "אין לי ספק", אמר לי גורם מודיעיני ביו"ש, "כי מבוקש תנזים שמגיע באמצע הצהריים לבנק חמש פעמים לא עושה זאת סתם בשביל לשתות קפה עם מנהל הבנק".
חקירתו בשב"כ של פאדי עבדה, מבכירי התנזים בשכם שנעצר בידי צה"ל, שפכה אור על השיטות להברחת הכספים, בעיקר דרך ירדן. הוא סיפר כי לצורך כך הפעיל נשים צעירות, רובן סטודנטיות.
באמצעות השליחות הללו הזרים פאדי כספים שמקורם באיראן לתשתיות הטרור של התנזים ברחבי השומרון. הכספים הללו הועברו לכאורה למימון פעילות חברתית, אך בפועל שימשו למימון פעולות טרור.
פאדי הודה בחקירתו כי העביר כ-100 אלף ש"ח לאמיר צאבר שריף סואלמה, מפקד 'גדודי חללי אל-אקצה' במחנה הפליטים בלאטה שליד שכם. סואלמה עצור בידי ישראל מאז יוני 2003, אחרי שהיה מעורב בתכנונם ובביצועם של פיגועים רבים. את המימון והתכנון למרבית הפיגועים קיבל סואלמה מגורמים איראנים.
בחקירתו של סואלמה עלה כי הכספים שקיבל מפאדי עבדה, שמקורם באיראן ובחיזבאללה, שימשו באופן ישיר למימון פיגוע טרור בתחנת רכבת בכפר סבא ב-24 באפריל 2003, שבו נהרג אזרח ישראלי ונפצעו 15 נוספים.
עבדה הודה כי מזה שנה, מאז יולי 2002, קיבל כספים עבור פעילות הפתח מפואד בלביסי, איש פת"ח הפועל מירדן ממשרדו של פארוק קדומי, יו"ר הלשכה המדינית של אש"ף. שמו של בלביסי לא היה חדש לחוקריו: הוא ידוע מזה זמן רב כמי שמכוון מירדן חוליות פת"ח ביו"ש, ומקשר בינן לבין איראן וחיזבאללה. עבדה הודה כי קיבל ממנו סכומי כסף בסך כ-160 אלף ש"ח.
עבדה סיפר עוד בחקירתו, כי החל מאוקטובר 2002 הוא קיבל כ-30 אלף דולר גם מעלי חוסיין סאלח, שעל-פי פרסומים זרים היה חבר מרכזי של 'משמרות המהפכה' האיראניים בלבנון, משם הפעיל חוליות טרור ביו"ש עד מותו באוגוסט 2003.
נסראללה לא מתבייש
למרות פיגועים רבים שהוכח הקשר בינם לבין חיזבאללה, ולמרות עשרות חוליות טרור שנחשפו כקשורות לחיזבאללה, הקפיד הארגון עד לאחרונה לעמעם את הסיוע שהוא מגיש לטרור הפלשתיני.
השינוי חל בעקבות מותו המסתורי ב-19 ביולי של ראלב עואלי, מחבל חיזבאללה שעסק בהכוונת חוליות טרור פלשתיניות ביש"ע. אז הודה נסראללה לראשונה בפומבי כי ארגונו מגיש סיוע לפלשתינים הלוחמים ב"פלשתין הכבושה". בנאום ההספד שנשא בהלווייתו ציין נסראללה:
"היום אנו מעניקים את ראלב עואלי כשהיד של לבנון. הוא גם שהיד של פלשתין, משום שהחלל ראלב עואלי היה, כמו החלל עלי צאלח, מהקבוצה שהקדישה את חייה בשנים האחרונות לסיוע לאחים בפלשתין הכבושה. אנחנו לא רוצים להסתיר את האמת. אנו יוצאים במוצהר ומתפארים בה. ראלב עואלי הוא חלל בדרך פלשתין. הוא חלל ירושלים. הוא חלל מסגד אל-אקצה. הוא חלל העימות עם המפעל הציוני..."
אחרי הנסיגה מלבנון הבינו מנהיגי חיזבאללה, ובראשם נסראללה, שלא כדאי לארגון מבחינת האינטרסים הפנים-לבנוניים שלו לפתוח חזית לחימה לאורך גבול הצפון; לפחות לא בטווח המידי. זאת למרות שבידי חיזבאללה ישנו ארסנל שאפשר לו, ועדיין מאפשר לו, להחזיק את כל תושבי צפון הארץ, מחיפה דרומה, כבני ערובה.
בישראל רואים את איום החיזבאללה כאיום מהצפון יותר מאשר מיש"ע. לחיזבאללה יש היום סדר גודל של 10,000 קטיושות הפרוסות לאורך כל גבול הלבנון, ועוד כמה מאות רקטות לטווחים של 50-60 ק"מ, שיכולים להגיע עד לקריות ולפאתי חיפה. לא במקרה במערכת הביטחון מגדירים כיום את חיזבאללה כאיום אסטרטגי על ישראל. לדברי גורמי ביטחון, אנשי חיזבאללה עוברים אימונים בהפעלת הקטיושות, כולל אימוני פריסה.
אך בחיזבאללה העדיפו לחדור עמוק לטרור ביהודה ושומרון. הרוב המכריע של ארסנל הנשק שזרם בארבע השנים האחרונות לרצועה דרך מנהרות רפיח שמעסיקות כל-כך את ישראל מקורו בחיזבאללה, כמו גם מטעני הצד והקלע שמתפוצצים השכם והערב ברצועה, שמקורם במידע וסיוע של חיזבאללה.
מהמידע הרב שהצטבר בישראל עולה כי למרות אופיו המוסלמי הפונדמנטליסטי, הדומה מאד לחמאס ול'ג'יהאד האסלאמי', קשר חיזבאללה קשרים הדוקים דווקא עם פת"ח, ארגונו של ערפאת, שלו הוא מגיש את הסיוע הרב ביותר. בשלוש השנים האחרונות, מאז נסוג צה"ל מלבנון ושקע במלחמת אוסלו ביש"ע, מעודד חיזבאללה את ההתארגנויות הטרוריסטיות של הפת"ח, חוליות תנזים המוכרות כ'גדודי חללי אל-אקצה', לבצע פיגועים רבי עוצמה בישראל, על מנת להגביר את הפגיעה בישראלים ולמנוע הסדרים ביטחוניים ומדיניים.
בדו"ח על מעורבות חיזבאללה ביו"ש שהוכן לאחרונה בידי אחת מזרועות הביטחון, צוין כי עיקר הסיוע של חיזבאללה לטרור ביש"ע מתבטא בהעברת כספים למימון הטרור, אימון מחבלים פלשתיניים בלבנון והברחת אמצעי לחימה ליש"ע, עם דגש על אמצעי לחימה 'איכותיים'.
הפלשתינים אימצו את תאוריית 'קורי העכביש' של נסראללה, הקובעת כי ישראל היא מדינה חלשה המציגה עוצמה מדומה של קורי עכביש, שאותם ניתן לקרוע במחי כף יד. חיזבאללה הבריח את צה"ל הגיבור מלבנון, חמאס ו'הג'יהאד האסלאמי' הצליחו להבריח אותו מרצועת עזה. אין להם הסבר אחר לנכונות של שרון לסגת חד-צדדית מהרצועה, כולל עקירת כל היישובים שהוקמו שם, מבלי לבקש תמורה מינימלית.
הדמיון בין הרצועה ללבנון הולך וגובר: אזור ללא דין וללא דיין, שארגוני טרור פועלים בו ללא כל הפרעה, ללא אימת שליט או שלטון.
אמל"ח מפותח
כל נושא התפתחות המטענים הוא תוצאה של החדירה העמוקה של חיזבאללה לטרור הפלשתיני. קצין בכיר בפיקוד המרכז הזהיר בפגישה סגורה לפני כמה חודשים כי "המטענים השתפרו מאד. הפלשתינים עברו למטעני גחון, מטעני קלע וירי נ"ט, שהם בפועל מטעני קלע. ב-18 שנות הלחימה בלבנון היו כמאתיים מטענים, כאן זו המנה השנתית".
יותר מההיקף, מוטרדים בצה"ל מכך שהפלשתינים למדו בשלוש השנים האחרונות להכין מטעני קלע בעלי עוצמות אדירות. גם כאן ניכרות היטב טביעות אצבעותיו של חיזבאללה: בעבר נמצאו ברצועה מטענים כיפתיים עם רסס, בדיוק בסגנון חיזבאללה.
הפלשתינים גם למדו להכין זירות מטענים אפקטיביות, מה שהפך לאתגר מקצועי ממדרגה ראשונה עבור צה"ל. זירת מטענים היא משחק מוחות בין צה"ל למחבלים, כאשר הצבא נדרש לפרק את המטענים בזהירות, והמחבלים הצופים בו מנסים לגרור את חיילינו אל מלכודות המוות.
ב-22 במאי 2003 לכדו כוחות צה"ל בלב ים ספינה של חיזבאללה בשם 'אבו חסן'. על הספינה הזו היו רק תקליטורים עמוסי מידע ומעט נפצים. לימים גילו מקורות פלשתיניים כי חמאד עמרה, מהנדס חיזבאללה שנלכד על הספינה, עסק בפיתוח חגורת נפץ מהפכנית, קלה מאוד, שלא ניתן לראותה על הגוף ואינה דורשת מהמבצע ללבוש מעליה חולצה רחבה או ז'קט.
החגורה אמורה היתה להיות מורכבת מחומר נפץ קל אך חזק מאוד, הנקראים RDP. המקורות הפלשתיניים מסרו גם כי עמרה עסק בפיתוח טילי קסאם לטווח של יותר מ-20 ק"מ, שיוכלו להגיע לאשדוד ולאשקלון. בצה"ל, אגב, אומרים שלא ידוע להם עד כה על הצלחה כזו בפיתוח הרקטה, וודאי שהיא לא שוגרה עד היום.
מעורבות חיזבאללה ניכרה היטב גם בפיתוח מטעני הצד, כמו המטען הכיפתי (מטען קלע). למטען הכיפתי דופנית ליינר בעלת צורת כיפה, הקורסת ומתהפכת לכדי קלע. מטען כזה נחשב לאחד ממטעני הדגל של ארגון חיזבאללה, והוא החל לעשות בו שימוש מוצלח מאוקטובר 1998. ב-28 בפברואר 1999 פגע מטען כזה פגיעה בשיירת מפקד יק"ל וגרמה למותו של תא"ל ארז גרשטיין ז"ל ושלושה נוספים.
ארגוני הטרור ביש"ע העתיקו את דפוס הפעולה הזה, ומשתמשים במטען כמטען צד וכמטען גחון לפגיעה ברכבים ישראלים, כמו בפיגוע ב-20 בנובמבר 2000 באוטובוס הילדים בנצרים, שהסתיים בשני הרוגים. באותה ספינה 'אל-חסן' נתפס סרט הדרכה לבניית מטענים כיפתיים איכותיים, שהופיעו בו מטענים הזהים לאלו של חיזבאללה.
שמו של איברהים עג'ווה, תושב ירדן בן 48, מוכר שנים רבות למודיעין הישראלי כמי שעומד בראש פלג אבו מוסא בירדן. מדובר בפלג בעל אוריינטציה שמאלנית הפועל בחסות סוריה, שפרש מהפת"ח אחרי מלחמת לבנון לפני כעשרים שנה. עג'ווה עסק בעברו בגיוס פלשתינים לארגונו, בשיתוף פעולה עם חיזבאללה. איברהים עג'ווה מוכר גם כבעל קשרים רבים עם ערביי ישראל.
לפני כשנתיים, בנובמבר 2002, פגש עג'ווה לראשונה את רסאן עוסמאלה, ערבי ישראלי חבר תנועת בל"ד, תושב הכפר ריינה שליד נצרת. בין השניים נרקם קשר, וזמן מה עמדו השניים בקשר טלפוני. תוך זמן קצר התגייס רסאן עסאמלה לפעילות בחיזבאללה.
בעקבות הגיוס שיגר רסאן את אחיו, סירחאן עסאמלה, לטורקיה, במסווה של נסיעה עסקית. סירחאן, גם הוא חבר תנועת בל"ד, הועבר על-ידי חיזבאללה ללבנון, שם עבר סדרת אימונים צבאיים. האימונים, שכללו הדרכה בהפעלת אמצעי לחימה מגוונים, הרכבת מטענים באמצעות TNT ו-4C, התנהגות ביטחונית, גילוי מעקבים ועוד. כעת היה כשיר לבצע פיגועים.
סירחאן היה אמור לבצע פיגועים מטעם חיזבאללה, לרבות קידום פיגועי התאבדות, ולקבל מחיזבאללה חומרים לצורך הרכבת מטענים. אלא שבעקבות מידע מודיעיני שהגיע לישראל פשטה המשטרה בינואר על משרדי התנועה. במהלך הפשיטה התגלו ממצאים שהעידו על הקשר הברור של השניים לחיזבאללה, והאחים נעצרו.
סירחאן נעצר בשדה התעופה עם חזרתו לארץ. המשטרה גם עצרה בנמל חיפה מכולה ששלחו השניים מטורקיה. עם חשיפת המידע אודות השניים העביר שירות הביטחון חלק מהמידע אל ירדן וטורקיה, כדי שהללו יוכלו לחשוף את קצוות הרשת במדינותיהם.
הפלשתינים של 48'
פרשת האחים עוסמאללה, שהסתיימה השבח לאל בכי טוב, היא אחת הדוגמות למעורבות ההולכת וגוברת של חיזבאללה בקרב ערביי ישראל. היא גם חשפה את ירדן, שכנתנו ממזרח, כבסיס לקידום פעולות המודיעין והטרור של חיזבאללה הן מול הפלשתינים ביש"ע והן מול ערביי ישראל.
מעורבות חיזבאללה בטרור הפלשתיני והקשר שנוצר בינו לבין התנזים של הפת"ח (דווקא יותר מאשר לחמאס או לג'יהאד האסלאמי, הקרובים אליו יותר אידיאולוגית) כבר זכתה לכותרות גדולות בתקשורת הישראלית. פחות מוכרת המעורבות הגוברת והמעמיקה של הארגון הלבנוני בקרב ערביי ישראל.
עוד לפני מלחמת אוסלו, ב-7 בספטמבר 1999, לאחר חשיפת חוליית טרור של ערבים מהגליל, חלק נסראללה מלוא חופניו שבחים לערביי ישראל על נכונותם לבצע פעולות טרור בשטח ישראל: "פעולות ההקרבה על קידוש שם אללה שבוצעו בטבריה ובחיפה (בספטמבר 99) גרמו למורא וחרדה בקרב גורמי הישות הציונית, שכן מבצעי הפעולות הללו הם מקרב הפלשתינים שאדמותיהם נכבשו בשנת 48'".
דו"ח מודיעיני שהוכן לפני כחודשיים מגלה כי כבר לפני למעלה מארבע שנים, כחלק מהיערכותם של חיזבאללה ואיראן לנסיגת צה"ל מדרום לבנון, התחדדה ההכרה בצמרת החיזבאללה באשר לפוטנציאל הנפיצות הטמון בהפעלתם של ערביי ישראל, בעלי תעודות הזהות הכחולות. זו גברה על רקע פרוץ מלחמת אוסלו, שגבתה בראשיתה חיים של 13 מערביי ישראל.
חיזבאללה, אומרים גורמי המודיעין, זיהה זה מכבר שני יתרונות בהפעלת ערבים אזרחי ישראל, הנובעים מחופש התנועה הניתן להם כלכל אזרח ישראלי: תוספת חיונית ליכולותיו של חיזבאללה לאסוף מודיעין איכותי על ישראל, וגם נשק אסטרטגי לערעור היציבות החברתית והפוליטית הפנימית בישראל, אם אזרחים ישראלים, גם אם הם ערבים, יצליחו לבצע פיגועים רבי נפגעים במדינת ישראל.
אימונים בלבנון
ממידע מודיעיני שהגיע לישראל עולה כי חיזבאללה מפעיל כיום סייענים מבצעיים מערביי ישראל בשטח המדינה לשלוש מטרות: הראשונה הקמה והרחבה של התארגנויות טרור בתוך ישראל לביצוע פיגועים בישראל; השנייה הברחת אמצעי לחימה, לרבות רקטות, והשתלתם בשטח ישראל; והשלישית סיוע לוגיסטי ומבצעי לפיגועים בישראל שייעשו על-ידי הטרור הפלשתיני ביש"ע.
לשם השגת מטרות אלה החל החיזבאללה בארבע השנים האחרונות, בהכוונת האיראנים, לנקוט בשורת צעדים מסוכנים ביותר מבחינת ישראל.
הוא החל לפעול לאיתור ערבים ישראליים לשם גיוסם לארגון. הגיוס בוצע בעיקר על בסיס סייענים פלשתיניים בלבנון בעלי קרבה משפחתית וקשרים אישיים לערביי ישראל. המפורסם בהם הוא קייס עובייד, ערבי ישראלי יליד טייבה שנמלט ללבנון, והתפרסם לאחרונה כחוטפו של אלחנן טננבוים. חיזבאללה, כפי שראינו בפרשת האחים עוסמאללה, פעל להוציא את המגויסים מקרב ערביי ישראל לאימונים בלבנון לקראת פעילותם הטרוריסטית.
בכתב אישום במשפט המתנהל כיום מואשם ערבי ישראלי כי בדצמבר 2003 עבר אימונים ייעודיים במשך 10 ימים בלבנון. אימונים אלה, ככל הידוע, כללו איסוף מודיעין, חבלה (כולל הכנת מטענים והפעלתם), כימיה של חומרי נפץ, אימוני נשק, ירי ב-RPG וניהול תצפיות ומעקבים.
חיזבאללה גם הנחה כמה מגויסים מקרב ערביי ישראל לרכוש אמצעי לחימה ולהחביאם באזורים שונים בשטח ישראל, כהכנה לפיגועים. באחד המקרים התבקש מגויס ערבי ישראלי לקדם פיגועי התאבדות והנחת מטעני חבלה בישראל, ובמקביל להבריח אמצעי לחימה וחומרי נפץ לכמה מקומות בשטח ישראל, שישמשו לביצוע הפיגועים.
יותר מכך: מזה כשנה, מאז ספטמבר 2003, החל חיזבאללה לחבר בין התשתית האנושית שלו בקרב ערביי ישראל לבין גורמי הטרור ביש"ע, לצורך אספקת אמצעי לחימה וטכנולוגיות לייצור והרכבת אמצעי לחימה כולל רקטות ארוכות טווח כדי לשדרג את יכולותיהם המבצעיות של הפלשתינים לבצע פיגועים קטלניים. המגמה לשדרג יכולות אלו איננה חדשה, זו מדיניות מתמשכת של איראן וחיזבאללה, כפי שבאה בזמנו לידי ביטוי בפרשת הברחת אמצעי הלחימה באנייה "קארין A".
מודיעין משופר
סיפורה של חוליית עראבה מעיד על כך יותר מכל. ב-7 בפברואר השנה עצרו השב"כ והמשטרה את מזכ"ל תנועת 'בני הכפר' מוחמד כנאענה, בן 39, תושב הכפר עראבה בגליל, בעל עבר ביטחוני, ואת אחיו מאג'ד חוסאם כנאענה, בן 33, גם הוא תושב עראבה, פסיכולוג במקצועו ופעיל בכיר ב'בני הכפר'. השניים נחשדו כחברים בהתארגנות מבצעית שהופעלה מחו"ל וסייעה לתשתיות הטרור ביו"ש. בחקירות עלה מחדש שמו של איברהים עג'ווה, מיודענו מפרשת האחים עוסמאללה.
האחים כנאענה, על-פי כתב האישום, קיבלו כספים וחומר הדרכה להכנת אמל"ח הכולל מטענים מורכבים ורקטות. חומרי ההדרכה הועברו לתשתית בג'נין הממומנת ומופעלת על-ידי חיזבאללה.
מאג'ד הודה כי בחודשים שקדמו למעצרו ביקש ממנו עג'ווה בשתי הזדמנויות להעביר מכשירי חשמל ביתיים לג'נין. מאג'ד הביע את הסכמתו, והעביר שני מכשירים לאנס עבד אל-עזיז, מחבל החזית העממית מג'נין העצור כיום בישראל. מאג'ד לא הספיק להעביר לעזיז שני מכשירים נוספים שהחדיר לישראל, והללו הוסגרו במסגרת חקירתו. בדיקת המכשירים העלתה כי בכל אחד מהם הוסתרו רכיבי זיכרון מחשב שעליהם היו סרטונים, תמונות וקבצי הדרכה עם הוראות להכנת אמצעי לחימה, חומרי נפץ ורקטות.
מחקירתו של עזיז ומחקירות נוספות עלה כי המכשירים החשמליים עם המידע ההדרכתי נשלחו מפעילי חיזבאללה למונתצר אבו רליון, מחבל פת"ח מג'נין העצור גם הוא כיום בישראל. אבו רליון היה אחראי לתכנון והוצאה לפעול של עשרות פיגועי ירי באזור ג'נין מטעם ארגון 'חללי אל-אקצה' ועסק במימון פעילותם הטרוריסטית של הגדודים בעיר.
עוד הודה מאג'ד כי עג'ווה ביקש ממנו לרכוש מפות מפורטות של מדינת ישראל, וכי הוא רכש 24 מפות עבורו. המפות הוסגרו במסגרת החקירה. בנוסף העביר בהזדמנויות שונות 10,000-12,000 דולר מעג'ווה לאחיו מוחמד. הכסף נועד ככל הנראה למימון פעילות התשתית. על-פי דברי מאג'ד, אחיו מוחמד היה מודע למשימות הביטחוניות שביצע עבור עג'ווה. גם מוחמד הודה בחקירתו כי הוא נמצא בקשר עם עג'ווה ועם מחבלים בכירים של 'החזית העממית' ביש"ע ובחו"ל.
מרחיבים את היעדים
חיזבאללה גם לא שקט לרגע ממאמציו לאיתור וגיוס ערבים ישראליים כולל אישי ציבור כדי להפעילם למשימות מודיעיניות בשירות הארגון. הארגון, אומרים גורמי מודיעין, מייחס להן חשיבות רבה כגורם משלים חיוני לקידום הפעילות המבצעית נגד ישראל. לשם כך הונחו סוכניו לאסוף מודיעין מבצעי על מחנות צבא, אתרים ביטחוניים רגישים, יעדי ממשל, אישים ביטחוניים וממשלתיים ועוד.
לפני כשנתיים הסעירה את המדינה פרשת ההתארגנות של ערבים ישראליים מאבו סנאן, שהונחתה בידי חיזבאללה, לאסוף מודיעין על חיילי צה"ל ותנועת הכוחות בגבול הלבנון. הם גם הונחו לבצע שורה של פיגועי הנחת מטען בתחנות הסעה לחיילים ובמחנה צבאי. חלק מהמאמץ המודיעיני נועד להרחיב את 'בנק היעדים' לביצוע תקיפות בעומק ישראל.
דוגמה נוספת לכך היתה פרשת הפעלתם עד ספטמבר 2002 של כ-10 ערבים ישראליים מהכפרים בית זרזיר ושפרעם ביניהם סא"ל בשירות פעיל בצה"ל ואנשים נוספים ששירתו בעבר בצה"ל ובמשטרה. הללו, ככל ידוע, העבירו לבקשת מפעיליהם בחיזבאללה פרטים אודות סדרי כוחות ותנועות צה"ל בצפון ישראל. בנוסף אספו מידע אודות אמצעי האיסוף של צה"ל, כגון מצלמות נייחות המותקנות על גבי כדור פורח, ומודיעין אודות אלוף פיקוד הצפון דאז, גבי אשכנזי. כמו כן נתבקשו חלק מהמעורבים להעביר ללבנון מפות, מכשירי קשר שבשימוש צה"ל ועוד.
לימים נתגלה כי אחד הפלאפונים הישראליים שהועברו על-ידי התשתית בישראל לידי חיזבאללה נמצא על אחת מגופות המחבלים שהשתתפו בפיגוע במצובה ב-12 במרץ 2002, שבו נרצחו שישה אנשים ונפצעו שמונה. מחבלים אלה, ככל הידוע, היו אנשי 'הג'יהאד האסלאמי' מלבנון.
קשרי פשע וטרור
ניסיונות כאלו ליצירת מגע ראשוני עשו אנשי הארגון גם עם יהודים בישראל. ביוני 2002 עצר שירות הביטחון הכללי את נסים עצר, אזרח ישראלי שמוצאו בלבנון, בחשד שגויס על-ידי גורמי חיזבאללה בלבנון. עצר נעצר על-ידי השב"כ, והיחידה לחקירת פשעים בינלאומיים של משטרת ישראל. על-פי החשד ניצלו גורמי חיזבאללה את קשריו בלבנון, והציעו לו לסייע להם תמורת כסף.
מן החקירה עולה כי במסגרת קשריו לחיזבאללה התבקש עצר להשיג מפה של אזור תל אביב שעליה סימונים של מתקני חשמל וגז, ואף לצלם מתקנים באזור חיפה והמרכז. בנוסף התבקש להעביר תמונה של איש מערכת הביטחון. כן התבקש ליצור קשר עם קציני צבא, על מנת לשאוב מהם מידע על פעילות צה"ל.
עצר אף אסף מידע על הלכי רוח ואירועים צבאיים בישראל. את המידע שאסף אמור היה להעביר לידי אנשי חיזבאללה בפגישה בחו"ל, בתמורה לתשלום, אך הוא נעצר בטרם הספיק לצאת לחו"ל.
פרשה נוספת שהסעירה את המדינה היתה הפעלת מספר אזרחים ישראליים, יהודיים וערביים, חלקם קשורים בפלילים, לשם סיוע לחיזבאללה בלבנון באמצעות יחידת 'מבצעי לבנון-פלשתין'. האזרחים הללו נעצרו ב-24 בינואר השנה. הבולט שבעצורים היה סעד קהמוז, תושב רג'ר, מראשי סוחרי הסמים בצפון ישראל, בעל קשרים פליליים ברחבי הארץ. יחד איתו נעצרו מוחמד פתאלי, תושב רג'ר, סייען של המשטרה; רמזי נהרא, סוחר סמים ידוע הקשור לחיזבאללה; יוסף קמהוז, תושב רג'ר ובנו של סעד, סוחר סמים ראשי בצפון; ודורית אדרי, חברתו של סעד, תושבת קריית שמונה. נעצרו גם אחמד קהמוז, אחיו של סעד, תושב רג'ר; שלום פרץ, סוחר סמים מקרית שמונה ששמו עלה בפרשיה כקשור לרמזי נהרא, וכן סוחר סמים שהיה קשור ללבנון באופן פלילי בלבד.
מחקירת העצורים הללו עולה, כי ללבנון הועבר ציוד מודיעיני, בין השאר מפות, ספרים בעלי תכנים מודיעיניים, עיתונים, משקפות לראיית לילה וצילומי סטילס ווידאו של בסיסי צה"ל והצד הישראלי של הגבול עם לבנון. במקביל הועברו מלבנון לישראל כלי נשק קלים בכיסוי של הברחות סמים. מהחקירה עולה כי הן סעד קהמוז והן מחמד פתאלי חצו את הגבול כמה פעמים כדי להיפגש עם רמזי נהרא ועם מחבלי חיזבאללה בלבנון.
אבל מחבלי חיזבאללה, מסתבר, לא התמקדו רק במודיעין אזרחי. המרגלים שלהם התבקשו להביא מידע מגוון בנושאים שונים, חלקם הגדול גלויים, כמו חברה, פוליטיקה, כלכלה ודמוגרפיה.
הקשר הגלוי
חיזבאללה אינו מנסה כלל להסתיר את מעורבותו בטרור של ערביי ישראל. סמזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, צוטט ב-30 בנובמבר 2001 ברדיו אלנור, תחנת הרדיו של החיזבאללה: "אשר לפלשתינים של 48', אשר לגביהם סברו רבים במשך תקופת-מה שהם כבר 'אולפו', הם שבים להיות לוחמים, הלומדים מהמאבק בכיבוש ומניצחון ההתנגדות בלבנון לקח חשוב, והוא שיש להתמודד עם ישראל ועם ההתנשאות".
לידי כתב ערוץ 2, סלימאן א-שאפעי, הגיע כרוז שבחלקו העליון סמל חיזבאללה, שבו נכתב כי חיזבאללה פועל בתוך שטחי הקו הירוק בקרב ערביי ישראל. על-פי הכרוז, הפעילים מחזיקים בתעודות זהות ישראליות ונהנים מחופש תנועה בישראל. מטרתו של הארגון החדש, לפי הכרוז, היא "להיאבק בישראל ולפגוע בה מבפנים". דבריו שודרו בערוץ 2 ב-19 במאי 2001.
המממן הראשי של הטרור
בפברואר השנה פשטו חיילי צה"ל על בנק קהיר-עמאן ו'הבנק הערבי' ברמאללה והחרימו 37 מיליון דולר. הפעולה גרמה להדים רבים בכל העולם. אפילו ארה"ב גינתה את המעשה. קצין בכיר בפיקוד המרכז אמר לי את מה שהיה ידוע מזה זמן רב במערכת הביטחון: חיזבאללה הוא היום המממן העיקרי של תשתיות הטרור ביו"ש.
בין האגודות שכספיהן הוחרמו באותה פשיטה היתה גם 'אגודת אל-נאצר' אגודה אסלאמית שהוקמה כדי לסייע למשפחות החללים והאסירים מקרב ארגוני הטרור, הפועלת במסווה של אגודה המחלקת מלגות לסטודנטים. בראש האגודה עומד נאפז אערג', מחבל בכיר בג'יהאד בעברו ואיש חיזבאללה כיום. האגודה הוצאה מחוץ לחוק באוקטובר 2003.
אערג' עצמו מקיים קשר שוטף עם חיזבאללה בלבנון ומעורב גם בהפעלה של חוליות טרור ביש"ע מטעם חיזבאללה. הוא העביר כספים למשפחות מתאבדים ואסירים ולאנשי טרור אחרים ברצועת עזה, בנוסף לסיוע בהכוונת תשתיות טרור ברצועה וסיוע בתיאומי הברחת אמצעי לחימה לתשתיות טרור.
במערכת הביטחון הצטברו בשנה האחרונה ידיעות רבות על הון עתק הזורם ליו"ש מלבנון ומגורמים איראניים. ומי שמביא כסף, אומר גורם ביטחוני, קונה את פעילי הטרור. התעריפים לפיגועים הם גבוהים; בפיגוע הכפול ברחוב נווה שאנן בתל-אביב בינואר 2003, שבוצע בידי התנזים משכם במימון 'משמרות המהפכה' האיראניים, קיבלה כל משפחה של מתאבד עד 50 אלף דולר.
ארגוני הטרור הצליחו להתגבר על הבעיה של הכנסת הכסף ליו"ש. חלפנים, בלדרים, העברות בנקאיות כל הדרכים אפשריות. "אין לי ספק", אמר לי גורם מודיעיני ביו"ש, "כי מבוקש תנזים שמגיע באמצע הצהריים לבנק חמש פעמים לא עושה זאת סתם בשביל לשתות קפה עם מנהל הבנק".
חקירתו בשב"כ של פאדי עבדה, מבכירי התנזים בשכם שנעצר בידי צה"ל, שפכה אור על השיטות להברחת הכספים, בעיקר דרך ירדן. הוא סיפר כי לצורך כך הפעיל נשים צעירות, רובן סטודנטיות.
באמצעות השליחות הללו הזרים פאדי כספים שמקורם באיראן לתשתיות הטרור של התנזים ברחבי השומרון. הכספים הללו הועברו לכאורה למימון פעילות חברתית, אך בפועל שימשו למימון פעולות טרור.
פאדי הודה בחקירתו כי העביר כ-100 אלף ש"ח לאמיר צאבר שריף סואלמה, מפקד 'גדודי חללי אל-אקצה' במחנה הפליטים בלאטה שליד שכם. סואלמה עצור בידי ישראל מאז יוני 2003, אחרי שהיה מעורב בתכנונם ובביצועם של פיגועים רבים. את המימון והתכנון למרבית הפיגועים קיבל סואלמה מגורמים איראנים.
בחקירתו של סואלמה עלה כי הכספים שקיבל מפאדי עבדה, שמקורם באיראן ובחיזבאללה, שימשו באופן ישיר למימון פיגוע טרור בתחנת רכבת בכפר סבא ב-24 באפריל 2003, שבו נהרג אזרח ישראלי ונפצעו 15 נוספים.
עבדה הודה כי מזה שנה, מאז יולי 2002, קיבל כספים עבור פעילות הפתח מפואד בלביסי, איש פת"ח הפועל מירדן ממשרדו של פארוק קדומי, יו"ר הלשכה המדינית של אש"ף. שמו של בלביסי לא היה חדש לחוקריו: הוא ידוע מזה זמן רב כמי שמכוון מירדן חוליות פת"ח ביו"ש, ומקשר בינן לבין איראן וחיזבאללה. עבדה הודה כי קיבל ממנו סכומי כסף בסך כ-160 אלף ש"ח.
עבדה סיפר עוד בחקירתו, כי החל מאוקטובר 2002 הוא קיבל כ-30 אלף דולר גם מעלי חוסיין סאלח, שעל-פי פרסומים זרים היה חבר מרכזי של 'משמרות המהפכה' האיראניים בלבנון, משם הפעיל חוליות טרור ביו"ש עד מותו באוגוסט 2003.
נסראללה לא מתבייש
למרות פיגועים רבים שהוכח הקשר בינם לבין חיזבאללה, ולמרות עשרות חוליות טרור שנחשפו כקשורות לחיזבאללה, הקפיד הארגון עד לאחרונה לעמעם את הסיוע שהוא מגיש לטרור הפלשתיני.
השינוי חל בעקבות מותו המסתורי ב-19 ביולי של ראלב עואלי, מחבל חיזבאללה שעסק בהכוונת חוליות טרור פלשתיניות ביש"ע. אז הודה נסראללה לראשונה בפומבי כי ארגונו מגיש סיוע לפלשתינים הלוחמים ב"פלשתין הכבושה". בנאום ההספד שנשא בהלווייתו ציין נסראללה:
"היום אנו מעניקים את ראלב עואלי כשהיד של לבנון. הוא גם שהיד של פלשתין, משום שהחלל ראלב עואלי היה, כמו החלל עלי צאלח, מהקבוצה שהקדישה את חייה בשנים האחרונות לסיוע לאחים בפלשתין הכבושה. אנחנו לא רוצים להסתיר את האמת. אנו יוצאים במוצהר ומתפארים בה. ראלב עואלי הוא חלל בדרך פלשתין. הוא חלל ירושלים. הוא חלל מסגד אל-אקצה. הוא חלל העימות עם המפעל הציוני..."
אחרי הנסיגה מלבנון הבינו מנהיגי חיזבאללה, ובראשם נסראללה, שלא כדאי לארגון מבחינת האינטרסים הפנים-לבנוניים שלו לפתוח חזית לחימה לאורך גבול הצפון; לפחות לא בטווח המידי. זאת למרות שבידי חיזבאללה ישנו ארסנל שאפשר לו, ועדיין מאפשר לו, להחזיק את כל תושבי צפון הארץ, מחיפה דרומה, כבני ערובה.
בישראל רואים את איום החיזבאללה כאיום מהצפון יותר מאשר מיש"ע. לחיזבאללה יש היום סדר גודל של 10,000 קטיושות הפרוסות לאורך כל גבול הלבנון, ועוד כמה מאות רקטות לטווחים של 50-60 ק"מ, שיכולים להגיע עד לקריות ולפאתי חיפה. לא במקרה במערכת הביטחון מגדירים כיום את חיזבאללה כאיום אסטרטגי על ישראל. לדברי גורמי ביטחון, אנשי חיזבאללה עוברים אימונים בהפעלת הקטיושות, כולל אימוני פריסה.
אך בחיזבאללה העדיפו לחדור עמוק לטרור ביהודה ושומרון. הרוב המכריע של ארסנל הנשק שזרם בארבע השנים האחרונות לרצועה דרך מנהרות רפיח שמעסיקות כל-כך את ישראל מקורו בחיזבאללה, כמו גם מטעני הצד והקלע שמתפוצצים השכם והערב ברצועה, שמקורם במידע וסיוע של חיזבאללה.
מהמידע הרב שהצטבר בישראל עולה כי למרות אופיו המוסלמי הפונדמנטליסטי, הדומה מאד לחמאס ול'ג'יהאד האסלאמי', קשר חיזבאללה קשרים הדוקים דווקא עם פת"ח, ארגונו של ערפאת, שלו הוא מגיש את הסיוע הרב ביותר. בשלוש השנים האחרונות, מאז נסוג צה"ל מלבנון ושקע במלחמת אוסלו ביש"ע, מעודד חיזבאללה את ההתארגנויות הטרוריסטיות של הפת"ח, חוליות תנזים המוכרות כ'גדודי חללי אל-אקצה', לבצע פיגועים רבי עוצמה בישראל, על מנת להגביר את הפגיעה בישראלים ולמנוע הסדרים ביטחוניים ומדיניים.
בדו"ח על מעורבות חיזבאללה ביו"ש שהוכן לאחרונה בידי אחת מזרועות הביטחון, צוין כי עיקר הסיוע של חיזבאללה לטרור ביש"ע מתבטא בהעברת כספים למימון הטרור, אימון מחבלים פלשתיניים בלבנון והברחת אמצעי לחימה ליש"ע, עם דגש על אמצעי לחימה 'איכותיים'.
הפלשתינים אימצו את תאוריית 'קורי העכביש' של נסראללה, הקובעת כי ישראל היא מדינה חלשה המציגה עוצמה מדומה של קורי עכביש, שאותם ניתן לקרוע במחי כף יד. חיזבאללה הבריח את צה"ל הגיבור מלבנון, חמאס ו'הג'יהאד האסלאמי' הצליחו להבריח אותו מרצועת עזה. אין להם הסבר אחר לנכונות של שרון לסגת חד-צדדית מהרצועה, כולל עקירת כל היישובים שהוקמו שם, מבלי לבקש תמורה מינימלית.
הדמיון בין הרצועה ללבנון הולך וגובר: אזור ללא דין וללא דיין, שארגוני טרור פועלים בו ללא כל הפרעה, ללא אימת שליט או שלטון.
אמל"ח מפותח
כל נושא התפתחות המטענים הוא תוצאה של החדירה העמוקה של חיזבאללה לטרור הפלשתיני. קצין בכיר בפיקוד המרכז הזהיר בפגישה סגורה לפני כמה חודשים כי "המטענים השתפרו מאד. הפלשתינים עברו למטעני גחון, מטעני קלע וירי נ"ט, שהם בפועל מטעני קלע. ב-18 שנות הלחימה בלבנון היו כמאתיים מטענים, כאן זו המנה השנתית".
יותר מההיקף, מוטרדים בצה"ל מכך שהפלשתינים למדו בשלוש השנים האחרונות להכין מטעני קלע בעלי עוצמות אדירות. גם כאן ניכרות היטב טביעות אצבעותיו של חיזבאללה: בעבר נמצאו ברצועה מטענים כיפתיים עם רסס, בדיוק בסגנון חיזבאללה.
הפלשתינים גם למדו להכין זירות מטענים אפקטיביות, מה שהפך לאתגר מקצועי ממדרגה ראשונה עבור צה"ל. זירת מטענים היא משחק מוחות בין צה"ל למחבלים, כאשר הצבא נדרש לפרק את המטענים בזהירות, והמחבלים הצופים בו מנסים לגרור את חיילינו אל מלכודות המוות.
ב-22 במאי 2003 לכדו כוחות צה"ל בלב ים ספינה של חיזבאללה בשם 'אבו חסן'. על הספינה הזו היו רק תקליטורים עמוסי מידע ומעט נפצים. לימים גילו מקורות פלשתיניים כי חמאד עמרה, מהנדס חיזבאללה שנלכד על הספינה, עסק בפיתוח חגורת נפץ מהפכנית, קלה מאוד, שלא ניתן לראותה על הגוף ואינה דורשת מהמבצע ללבוש מעליה חולצה רחבה או ז'קט.
החגורה אמורה היתה להיות מורכבת מחומר נפץ קל אך חזק מאוד, הנקראים RDP. המקורות הפלשתיניים מסרו גם כי עמרה עסק בפיתוח טילי קסאם לטווח של יותר מ-20 ק"מ, שיוכלו להגיע לאשדוד ולאשקלון. בצה"ל, אגב, אומרים שלא ידוע להם עד כה על הצלחה כזו בפיתוח הרקטה, וודאי שהיא לא שוגרה עד היום.
מעורבות חיזבאללה ניכרה היטב גם בפיתוח מטעני הצד, כמו המטען הכיפתי (מטען קלע). למטען הכיפתי דופנית ליינר בעלת צורת כיפה, הקורסת ומתהפכת לכדי קלע. מטען כזה נחשב לאחד ממטעני הדגל של ארגון חיזבאללה, והוא החל לעשות בו שימוש מוצלח מאוקטובר 1998. ב-28 בפברואר 1999 פגע מטען כזה פגיעה בשיירת מפקד יק"ל וגרמה למותו של תא"ל ארז גרשטיין ז"ל ושלושה נוספים.
ארגוני הטרור ביש"ע העתיקו את דפוס הפעולה הזה, ומשתמשים במטען כמטען צד וכמטען גחון לפגיעה ברכבים ישראלים, כמו בפיגוע ב-20 בנובמבר 2000 באוטובוס הילדים בנצרים, שהסתיים בשני הרוגים. באותה ספינה 'אל-חסן' נתפס סרט הדרכה לבניית מטענים כיפתיים איכותיים, שהופיעו בו מטענים הזהים לאלו של חיזבאללה.