על 'הלב והמעין': יש בציבור החרדי בחורים שיודעים מוסיקה ועושים אותה טוב, אבל כוח הבחירה שלהם בתוך המוסיקה מגיע ממקום מאוד מצומצם. בעלי תשובה מביאים איתם עולמות חדשים של מוסיקה, שאני כחרדי לא מכיר. אני שמח שאני נמצא עם נגנים כאלה, שאני יכול לשוט איתם על ים המוסיקה שהם מביאים 
על המוסיקה החסידית: זו מוסיקה פופולרית, מסחרית. זה כמו זיקוקים, זה עולה לשמים, כולם משתגעים ברגע הראשון, ואחרי שנייה אין מזה כלום. המוסיקה הטובה תמיד תהיה פלורוסנט, היא לא תהיה בומבסטית, אבל תישאר מאות שנים וכך הניגונים
מה חושבים, שהליטאים לא שרו זמירות? הם לא רקדו בהקפות בשמחת תורה ולא התחתנו אף פעם? הרבה מגדולי הליטאים היו מלחינים. השיר 'ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו', זה שיר שהגיע ישר מליטא. אז בגלל שהחסידים שרים 'בוריך היא אלוקיני' זה נהיה שיר חסידי?
את לא יכולה להשוות בין ניגון '4 בבות' שהאדמו"ר הזקן הוריד לעולם, שבכל התוועדות אנשים שופכים על זה דמעות כמים, לניגון של יונתן רזאל. ואם הוא היה יושב איתנו כאן, הוא היה מסכים איתי, כי בחתונה שלו עצמו חיליק פרנק ניגן ולא תזמורת ג'אז. למה? כי הוא יודע שזו מוסיקה עליונה לחיליק פרנק, אמן הקלרינט הצעיר הפופולרי וחוצה המגזרים, יש בזיכרון מאגר של אלפי ניגונים חסידיים ומשנה סדורה בנוגע למהי מוסיקה יהודית אמיתית | פרנק מסביר מדוע אין מנייני 'מרדכי בן דוד', למה שר בעל התניא את מארש נפוליאון, מה משותף ליעקב שוואקי ושלמה ארצי ומה חסר למי שלא מגיע בל"ג בעומר למירון | הוא כבר הספיק לזכות בפרס ראשון בפסטיבל מוסיקה יהודית באמסטרדם עם ההרכב הייחודי 'הלב והמעין', אבל ממשיך לטעון בלהט שדווקא בחתונות הוא חש את הנגינה העליונה
"מוסיקה היא התרופה הכי טובה לכל הבעיות שיש לנפש ולנשמה", אומר חיליק פרנק, "ילד שיש לו בעיה ומכניסים אותו לעניין של המוסיקה, זה מרפא אותו אוטומטית". פרנק (33), אמן הקלרינט הבולט ביותר כיום בסצינת הניגונים החסידיים, יודע כנראה על מה הוא מדבר. כי מלבד עיסוקו האינטנסיבי במוסיקה הוא גם אב לשנים עשר ילדים, שמלווים ושותפים בעשייה שלו. לפרנק חזות ברסלברית קלאסית: יידיש שוטפת, פאות עד הכתפיים, כובע מיוחד בימים טובים, ומגורים ב'מקור ברוך' הירושלמית. אבל כל אלה לא מצליחים לטשטש את הפתיחות והנכונות שלו להשיב על כל שאלה: "אני אדם עצמאי, לא תלוי באיש", הוא מבהיר. מדבריו המתובלים בלימודי פנימיות התורה עולה שעבורו המוסיקה, כמו גם הקלרינט, הם כלים להורדת השפע והקדושה לעולם. ומבין השורות מורגש שכך הוא תופס גם את עצמו.
היורש של מוסה
כדי להגיע אל בית משפחת פרנק צריך לעלות במדרגות ולהמשיך כמעט עד השמיים, אולי מכאן קל יותר להוריד את הניגונים אל הקלרינט. פרנק מקבל את פנינו בחביבות, לא מפסיק להציע שתייה חמה ומאפשר גם לילדים ולעוד כמה אורחים להאזין לראיון. השיחה עצמה תתחיל רק אחרי שהוא ידגיש שאינו רוצה לפגוע באיש כי הוא אוהב וחבר של כולם.
פרנק, נינו של הרב צבי פסח פרנק שהיה רבה של ירושלים בימי טרום המדינה, נולד למשפחה חסידית מצד האם וליטאית מצד האב. בצעירותו החליט אביו לחצות את הקווים ולהצטרף לחסידות ברסלב. צעד, שבניגוד למצופה, לא גרר בעקבותיו מלחמות או חרמות. "אין אצלנו 'מרידות', כולם מכוונים לשם שמים. אנחנו מסתכלים על יהודי במשקפיים של יהודי", אומר פרנק ומסביר שזה היה המצע עליו גדל, של זרימה עם רצון הילד. וכשאל נתונים כאלה מצטרפים סבים בעלי תפילה וניגון, אם ריתמיקאית ואב שמנגן בכל ערב על האורגן המשפחתי, אין פלא שהצלילים מצאו מסילות לליבו. "למוסיקה הכלייזמרית התחברתי בזכות מירון. אבא שלי היה לוקח אותי בתור ילד וזה משך אותי, אבל זה היה חלום כבוי. בגיל 10 לא חשבתי שאנגן, הייתי בתלמוד תורה ולא היה כזה דבר.
"בגיל 15-16 התחלתי לבקש מאבי קלרינט. בהתחלה הוא קצת שלל, אחר כך אימי נזכרה שלדוד שלי היה פעם קלרינט. הדוד אמר 'זה מונח בבוידעם שלי 25 שנה, אני מוכן לתת לו להתאמן'".
פרנק החל לנגן לבד וההורים, שראו את ההתמדה והרצון, החליטו לתת לו מענה מסודר יותר. "אמא שלי ביררה וגילתה שרומן קונצמן ז"ל גר כמה בניינים לידינו. עולם הג'אז והעולם הגדול הכירו אותו, אבל בבני ברק לא. הוא היה בעל תשובה, אדם צנוע, גר בדירה פשוטה. כשהגעתי אליו, גיליתי שהבן אדם פשוט גאון. גם היום אני מבין שאני לא מגיע לקרסוליים שלו. הוא מאוד אהב אותי והייתי מאוד קשור אליו. תוך כדי השיעור היינו מנגנים יחד, הוא היה לוקח אותי לחתונות ונותן לי לנגן, והיה לו חלום להוציא לי תקליט".
למדת בישיבה. המסר לא היה: אתה אמור ללמוד תורה?
"אבא שלי הוא בן אדם מאוד פתוח, הוא הבין שאני אמן בנשמה ואמר אדרבה, אם זה עושה לך טוב, תלמד אמנות. כשהייתי צעיר גם ציירתי תקופה די ארוכה".
אתה חושב שנכון להכניס מוסיקה גם לחינוך החרדי?
"הציבור החרדי מאוד פתוח היום. כשאני התחלתי, זה לא היה מקובל בכלל. היום השתנתה המפה. מגיעים אליי עשרות, ואולי יותר מזה הורים, שמספרים שהבן שלהם נמשך למוסיקה ומציעים שאלמד אותו. מדובר גם בהורים מהחוגים הכי הכי סגורים, כמו 'תולדות אהרן' ו'קרלין'. זה אמנם לא בבתי הספר, אבל בחוגים יש המון ילדים שלומדים ויש היום עשרות בחורים חרדים שמנגנים".
לפני כמה שנים אמר לי מוסא ברלין שהוא סימן את פרנק כיורש שלו בכל הקשור לנגינה במירון.
ההיכרות בין השניים נערכה, איך לא, בקברו של רשב"י, לשם מקפיד פרנק להגיע מדי ז' באדר ול"ג בעומר. "כשהייתי נער אמרו למוסא, 'יש כאן איזה בחורצ'יק שמנגן', אז הוא אמר 'אדרבה, שיעלה וינגן'. הוא שמע אותי ואמר 'אתה הולך בכיוון הנכון'. בהמשך היינו בקשר והוא מאוד שמח שאני כלי מוכן לקבל והשפיע עליי בטוב ליבו". ברלין הכניס את פרנק לקורס שהעביר בבר אילן, "שפתח אותי לעולם רחב של מוסיקה כלייזמרית שלא הכרתי". גם את מערכת היחסים ביניהם פרנק לוקח אל תוך עולמה של תורה. "ביהדות יש מושג של 'שימוש תלמידי חכמים', ו'גדול שימושה יותר מלימודה'. להבדיל, אני חושב שכך זה גם במוסיקה: מוסא עשה שימוש אצל אברום סגל ואני עשיתי שימוש אצלו. לנגינה החסידית יש הבעה מסוימת והצעירים לא מבינים שיש עניין בזה. לניגון מזרח אירופאי יש את המוטיבים שלו, ניגון יווני זה מוטיבים אחרים, סגנון ערבי-דרוזי זה משהו אחר. צריך לדעת מאיפה ההשפעות וכך אדם יודע איך לנתב את הניואנסים של הניגון, איפה לתת את הקרעכץ, את הקנייץ'. חשוב לדעת איך להגיש את הניגון לקהל. זו הדרך לרגש ולהצחיק אנשים, וזה תלוי בשימוש".
בהמשך ישב פרנק עם גיורא פיידמן המפורסם ואף נפגש מספר פעמים עם אנדי סטטמן, "ומעל לכל למדתי מהנגנים שכבר לא חיו בזמן שלי: דייב טאראס ונפתלי ברנדווין. האזנתי להם המון".
פרנק שמע גם מוסיקות לא חסידיות, אבל אף פעם לא מוסיקה "לועזית או חיצונית". סוגות אחרות של מוסיקה לא ממש מעניינות אותו והוא לא חושב שזה מוריד מרמת המקצועיות שלו. "להיפך, אני מרגיש שחשיפה תפריע לי. אני יודע מה יש שם ואני יודע שיש כאלה שנמשכים לשם, וכל אחד עם הנטיות של הנשמה שלו".
ואיך אתה ממשיך להתמיד במירון כל שנה?
"זה לא שאני צריך להחזיק את עצמי ולנסוע למירון, מירון זה מה שמחזיק אותי ונותן לי כוח. כל עוד אני חי, אהיה שם". פרנק מתאר את גדולתו של יום ההילולא מההיבט הקבלי שלו, ומוסיף כי "מי שלא מגיע לכזאת 'חתונה' יש לו קצת פגם באמונה".
מחזירים את האוצרות למקדש
"הקלרינט הוא צינור שמעביר את השפע של הרוחניות" | חיליק פרנק
טוב, אז מה הקסם במוסיקה?"מוסיקה זה לא מהיום ולא מאתמול. לפי החסידות מוסיקה זו שפה שמימית, רוחנית, שמשפיעה על הנשמה". פרנק מצטט את ה'זוהר' ואת ה'מאור ושמש' על תפקיד המוסיקה בעולם, ומקנח בדברי הגר"א בשבח הניגון.
הגר"א? ראיתי שאתם מנגנים בדיסק 'שירה חדשה' את 'ניגון הגר"א' והעובדה שיש ניגון משמו מעט מפליאה.
"זה הבל ורעות רוח. אני מגיע ממשפחה ליטאית ויש לנו מסורת של ניגונים ליטאיים. מה חושבים, שהליטאים לא שרו זמירות? הם לא רקדו בהקפות בשמחת תורה ולא התחתנו אף פעם? הרבה מגדולי הליטאים היו מלחינים. השיר 'ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו', זה שיר שהגיע ישר מליטא. אז בגלל שהחסידים שרים 'בוריך היא אלוקיני' זה נהיה שיר חסידי? אין חולק על כך שהיו ניגונים בבית המדרש של הגר"א. מי שחושב שהגאון לא ידע מה זה ניגון, פשוט שוטה".
תפקידה של המוסיקה ומקומה הטהור כל כך נהירים לבן שיחי, שאין מנוס מלהעמיד מולו את העובדה שרבים מהניגונים החסידיים נולדו אצל הקוז'קים והבריונים הרוסים, חבר'ה שהאישיות שלהם לא מצטיינת ברוחניות יתר. פרנק לא מתבלבל: "העלאת ניגונים הוא דבר מאוד מקובל בחסידות. דבר מפורסם הוא שאצל בעל התניא שרו את מארש נפוליאון. והרי נפוליאון רדף אותו! הצדיקים באותה תקופה הסבירו שכשמנגנים את הניגון של אותה אומה, אפשר להכניע אותה".
אבל צריך לזקק אותו, לא?
"נכון, בגלל זה אני לא הולך היום לשמוע ניגון אצל הערבים, אני משאיר את העבודה הזאת לצדיקים, וכשהם עושים את זה, זה הופך לקדוש, ונכון ורצוי". פרנק מעמיק עוד טפח פנימה ומסביר שמקור כל היופי והחן, בכל התחומים, היה בבית במקדש, ועם חורבנו התפזר כל האוצר הזה אל בין האומות. "את קוראת למוסיקה הזאת 'מגוירת', אבל אם יש מוסיקה טובה, ניגון טוב, המקור שלו הוא בית המקדש ואנחנו לוקחים אותו ומחזירים אותו לבית מקדש מעט, ולשמחה היהודית".
פרנק חוקר את הניגונים שאיתם הוא מופיע או מקליט. הוא בודק נוסח מיוחד ומקור, ואם אפשר, מוצא על הדרך גם סיפור טוב. לפעמים הוא ימצא את התשובה כעבור שעה או יום, לפעמים אחרי חודשיים. במקרה של הניגון 'קרב יום' מתוך ליל הסדר, המופיע בדיסק 'שירה חדשה', הוא הגיע לאדם בן 85, בעל תפילה, שנולד בפולין ושמע בעצמו את הניגון מר' אברהם שטרנהרץ, נכדו של ר' נתן מברסלב. "הגעתי ל-4 דורות מהניגון. אם הייתי מוצא מישהו אחר שיגיע ל- 4 דורות מהניגון, והוא היה מוכיח שהנוסח אחר, אולי הייתי מנגן לפי זה. אני מחכה לאדם כזה".
פרנק איננו אספן או חוקר של תיאוריה. הוא יוצא לשטח רק כדי לענות על צורך של הופעה או דיסק, וזאת משום שהאוקיינוס רחב ועמוק מדי. חוקרי השטח מעריכים שקיימים בין 35 ל- 40 אלף ניגונים, ופרנק לא יכול וגם לא רוצה לסיים את מלאכת החקר.
פרנק הוא ברסלבר שמחובר לכל החסידויות, וכך הוא יודע על איזו דלת לדפוק ואת מי לדובב. היום, הוא מוסיף, יש גם לכל חסידות מעין מחלקת מחקר ומידע משלה, שיודעת לחפש ולספר את סיפורי הניגונים.
לכמה ניגונים הגעת?
"אני לא יודע, בראש שלי מונחים כמה אלפי ניגונים. זה לא שאני זוכר אונליין את כל הניגונים, אבל כשבן אדם מזכיר או מנגן ניגון אני אומר 'אה, אני מכיר את זה'. אני חושב שרק מהרב קרליבך אני מכיר 600-700 ניגונים".
מי שמצליחים להרגיז את פרנק הם חוקרי הניגונים מן האקדמיה. "הם ראו בנו, חוקרי השטח, כלי להוציא ממנו חומר ומידע, אבל הם לא היו מעוניינים בקשר. כשהרגשתי את זה, ניתקתי מגע. יש להם בפונוטקה (הספרייה הלאומית למוסיקה בירושלים, ע"ל) אוצרות עם תקליטים. הייתי שם פעם אחת ולקחו ממני חומר, אבל כשאני הייתי צריך משהו, אמרו לי 'שמע, זה לא ככה'. אם היתה לי תעודת אקדמאי אז היו אומרים לי 'בוא חיליק הגדול, תיכנס'". פרנק מיצר על מערכת היחסים הזאת, אבל בטוח שהמפסידים הגדולים הם אלה ממגדל השן. "אם הם לא ישתפו איתנו פעולה, הם לא יגיעו למה שאנחנו הגענו גם בעוד 40-50 שנה. יכול להיות שאני גם מפסיד מזה. אבל אני לא אתן להם להרגיש שאני נחות מהם, בקטע הזה הם גוזלים".
"כי לא ייטוש – זה שיר חדש?"
פרנק הוא אדם מאוד עסוק. את הפגישה אנחנו עורכים בערב פנוי בין נגינה בחתונות לבין מופע במוצאי שבת. את הדיסקים החדשים (ר' מסגרת) לא היה לו פנאי להביא, אז מישהו הקפיץ לו הביתה. השיחה שלנו מופרעת לא אחת על ידי שיחות טלפון. באחת מהן מבקשים לקבוע איתו נגינה בחתונה.
יש שרואים בנגינה בחתונה מקום מוסיקלי קצת נמוך.
פרנק לא מאמין למשמע אוזניו: "נמוך? אין שמחה ואין מצווה גדולה יותר בעם ישראל מאשר חתונה, זו פסגת המצוות. פרו ורבו זו המצווה הראשונה, והיא כדי למלא את הארץ רק בחיצוניות של התורה, אבל בפנימיות יש כאן ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, כמה נחת זה עושה לקדוש ברוך הוא בעולמות העליונים". פרנק ממשיך ומעמיק באופן שלא היה מבייש שיעור חסידות, על חיבור נשמות ועל חיבורים בעולם בכלל. "החיבור הזה מוליד נשמות חדשות".
מלבד חתונות ואלבומים, פרץ לחייו המקצועיים של פרנק לפני כמה שנים ההרכב המוסיקלי 'הלב והמעיין', שעליו נמנים מלבדו נאור כרמי, אריאל אלאייב ואורן צור. יחד הוציאו את האלבומים 'הלב והמעין' ו'שירה חדשה'. ההרכב מופיע במקומות מגוונים, ואפילו קטף פרס ראשון בפסטיבל מוסיקה יהודית באמסטרדם. "ההרכב נולד בסיטואציה מאוד מצחיקה", נזכר פרנק, "יום אחד אני מקבל טלפון מנאור כרמי, שאולי שמעתי עליו פעם אחת בחיים. הוא אמר לי 'תשמע, אני עורך מופע על חסידות ברסלב, אולי תבוא?'. ניסיתי להוריד אותו בעדינות, אמרתי שזה לא מתאים. לא הכרתי, זה היה חדש בשבילי. אבל נאור הוא בן אדם עקשן וכשהוא מחליט שהוא צריך מישהו, זה לא יעזור, הוא יכניע אותו בסוף. אז עוד יום, עוד יום, בסוף הוא הבקיע. סגרתי איתו על הופעה בבית אבי-חי".
לתדהמתו של פרנק, הכרטיסים להופעה אזלו כבר שבועיים שלושה לפני התאריך. "ההופעה היתה מדהימה, רוחנית. אנשים יצאו משם טפח מעל הקרקע". בהמשך ערכו השניים הופעה סביב שירי חסידות קרלין ואחר כך עוד חסידות ועוד אחת, וכך נולד ההרכב.
בדיסקים האלה אתה גם שר. היה לך מרענן לעזוב לרגע את כלי הנשיפה?
"נאור, שהוא המפיק המוסיקלי של 'הלב והמעיין', לחץ עליי שאשיר. אני לא חושב שאני זמר כל כך טוב, אבל קיבלתי תגובות טובות, למרות שיש גם כאלה שחושבים כמוני. הלחץ גבר עליי בשני הדיסקים הראשונים, אבל אני לא בטוח שיהיה לזה המשך. בתור גימיק זה היה נחמד".
בדיסק הראשון של ההרכב שרים גם בניו של פרנק, והוא מספר שהם מעורבים בעבודה שלו ומבקרים אותה - וזה כולל מחמאות לצד הצעות לתיקון. "הם ביקשו לשיר בדיסק וחשבתי שזה יעשה להם טוב. זה גם נשמע טוב".
על אביתר בנאי, שמתארח בדיסק השני וערך איתם כמה הופעות משותפות, נכתב בחוברת של האלבום: "את החיבור בינו לבין 'הלב והמעיין' קשה לתאר במילים. הניגונים יעשו זאת טוב יותר".
כזה משפט דורש הסבר.
"פגשתי אותו לפני פחות משנה ונוצר בינינו קשר טוב. הוא כבר נחשף בעבר לניגונים, אבל נראה שאיתנו החיבור הזה העמיק. את רואה אמן מדרגה ראשונה מתרומם לגבהים ועולמות חדשים. הופענו גם עם ברי סחרוף וגם אותו זה הביא לעולמות חדשים לגמרי. הניגונים האלה הופכים את הראש".
זה שפרנק הוא אדם פתוח, הבנו. אבל העובדה שהרכב שמביא לעולם ניגונים חסידיים מבית אבא בנוי משני חוזרים בתשובה (כרמי וצור) אחד שעוד לא (אלאייב) ורק חרדי אחד מבית, אומרת דרשני. "יש בציבור החרדי בחורים שיודעים מוסיקה ועושים אותה טוב, אבל כוח הבחירה שלהם בתוך המוסיקה מגיע ממקום מאוד מצומצם. בעלי תשובה מביאים איתם עולמות חדשים של מוסיקה, שאני כחרדי לא מכיר. הם כולם עבדו עם כל מיני הרכבים והעיבודים המוסיקליים שלהם מגיעים לתוצאות הרבה יותר טובות. לחרדים ייקח עוד כמה שנים להבין שהמוסיקה שהם נמצאים בה אינה טובה, בלשון המעטה, הכל חד גוני. אני שמח שאני נמצא עם נגנים כאלה, שאני יכול לשוט איתם על ים המוסיקה שהם מביאים".
לאמסטרדם הגיע ההרכב דרך כרמי, "שמונח בעניינים האלה". פרנק הופתע כשהם ניצחו, אבל כרמי אמר מההתחלה שכך יהיה, כי הם מביאים איתם את האמת.
פרנק אומר שפסטיבלים כאלה הם בהחלט מטרה, משום שהוא רוצה שיידעו שיש מוסיקה יהודית טובה בעולם, במיוחד לאור העובדה שמה שמתקרא בפי כל 'מוסיקה יהודית' איננה טובה בעיניו. "שוואקי שר יפה, אבל זו לא מוסיקה יהודית, זה לא חסידי. שלמה ארצי הוא מוסיקה חסידית? שוואקי הוא אותו דבר. למה קוראים לזה מוסיקה חסידית? מה השורש? זה כלום בשבילי".
אבל קח אותנו עכשיו 200 שנה אחורה, ושים אותנו באירופה.
הטון של פרנק עולה מעט: "זה שהיו ניגונים לבעל שם טוב, ולאדמו"ר הזקן ולרבי ממז'יבוז' ולרבי נחמן ולר' אלימלך מליז'נסק והרשימה עוד ארוכה, והם ישבו, כל אחד מהם, ביראת שמים בלי להבין בתורת המוסיקה, וקיבלו השראות ואקסטזות רוחניות ומשם יצאו ניגונים - זו מוסיקה חסידית".
מודה: אני לא מבינה ברוח הקודש, אבל ברור לי שכשיונתן רזאל, למשל, הלחין את 'והיא שעמדה' הוא היה במצב מאוד מרוכז ואמיתי עם עצמו.
"אז בואי נשים דברים על השולחן. ליונתן יש השכלה מוסיקלית, הוא למד מוסיקה קלאסית, הלחנה ויצירה, והוא מושפע ממוסיקה מסוימת. גם האדמו"רים היו מושפעים ממוסיקה אבל הוא יותר, והם גם לא למדו. את לא יכולה להשוות בין ניגון '4 בבות' שהאדמו"ר הזקן הוריד לעולם, שבכל התוועדות אנשים שופכים על זה דמעות כמים, לניגון של יונתן רזאל. ואם הוא היה יושב איתנו כאן, הוא היה מסכים איתי, כי בחתונה שלו עצמו חיליק פרנק ניגן ולא תזמורת ג'אז. למה? כי הוא יודע שזו מוסיקה עליונה".
"בניגונים של האדמו"רים הראשונים אפשר להרגיש את דרכם בעבודת ה'. ר' נחמן אמר, אם הייתי מראה לעולם את הניגון עם הריקוד והתורה שלו - הייתי מבטל את הבחירה מאנשים. מה את רוצה יותר מזה? תיקחי איזה מלחין שאת רוצה, הוא יכול להבטיח לך את זה? לר' נחמן אני מאמין, הוא הפך לאנשים את הראש, אנשים אחרים לא הפכו לאף אחד את הראש". זה נכון, הוא אומר, להקשבה לניגונים חסידיים צריך להיפתח ומי שלא הורגל בכך, לא יושפע באופן מיידי, אבל האמת היוצאת מהם היא גדולה. הוא מוסיף שאנשים היום מקשיבים למוסיקאים שהושפעו מגיבורי תרבות שהיו מכורים לסמים או התאבדו. "כל זה לא היה אצל האדמו"ר הזקן. אז איך אפשר להשוות בין זה לזה? זה טמא וזה טהור, אין ספק בדבר הזה".
זה מעניין, כי אנשים מבקרים את המוסיקה הנקראת 'חסידית' בשל איכות המוסיקה, ההשפעות שעליה וההחצנה, אבל לא מהמקום שאמרת כרגע.
"אני לא נגד המוסיקה הזאת, היא עושה שמח לאנשים. אבל אני לא יכול לקרוא לזה מוסיקה חסידית".
עכשיו פרנק מבקש להתחלף בתפקידים ולאתגר אותי בכמה שאלות. "אני יכול לקחת את השיר הכי רגשי שיש במוסיקה העכשווית. כמה שירים את מכירה שנשארו יותר מ-10 שנים בשוק?"
"אין כמעט", אני מצייתת ומשיבה.
"למה?" "בגלל שיש המון המון שירים", אני מנסה.
"אז למה קרליבך לא יורד מהשוק? למה אחרי למעלה מ-20 שנה שהוא נפטר זה צובר תאוצה? למה עושים מנייני קרליבך ולא עושים מנייני מרדכי בן דוד? בואי נעשה מניין, יהיו לנו אולי 9. ולמה? התשובה היא חד וחלק, זו מוסיקה פופולרית, מסחרית. זה כמו זיקוקים, זה עולה לשמים, כולם משתגעים ברגע הראשון, ואחרי שנייה אין מזה כלום. המוסיקה הטובה תמיד תהיה פלורוסנט, היא לא תהיה בומבסטית, אבל תישאר מאות שנים וכך הניגונים". וכדי לחתום את הנושא בצורה הרמטית לגמרי, פרנק מנדב דוגמא ניצחת: "כשהתחלתי לנגן בתקופת ההתנתקות את 'כי לא ייטוש ה' עמו' שאלו אותי 'מה זה, לחן חדש? הוציאו את זה לכבוד ההתנתקות?' לכי תספרי לדור הצעיר כמה שרו את זה בעבר. אז זו מוסיקה שעפה באוויר, מתפוצצת ונגמרת".
לסיום: הקלרינט מלווה אותך לכל מקום כבר הרבה שנים. מה הוא בשבילך?
"הוא צינור שמחבר בין פנימיות הנשמה למקיף הנשמה, צינור שמשפיע, מעביר שפע של ניגונים של מוסיקה, של רוחניות".
כלייזמרים של פורים
בימים אלה חוגג חיליק פרנק את צאתו של דיסק חדש, שהוא סיבת ההתכנסות לראיון מלכתחילה. 'פורים בירושלים' מורכב מ- 4 מחרוזות, חלקן של שירי פורים, באחרות מופיעים שירים מפה ומשם. "רן שריד, הבעל בית של חברת 'דברי שיר' שמפיצה את הדיסקים שלי, לוחץ עליי כבר כמה שנים לעשות דיסק כזה, אבל אני לא אוהב לעשות דברים עונתיים".
שריד לא ויתר לפרנק ואמר לו שאנשים מחפשים דברים טובים לפורים, ומחפשים את המוסיקה שלו. "מטפטוף לטפטוף הוא בקע את הסלע". ביום שבו שריד אמר לו "אתה חייב", פרנק סגר עם אולפן ומעבד, וכבר באותו ערב החלו חזרות.
המשותף לכל השירים בדיסק, שאי אפשר גם לשמוע אותם וגם לשבת בשקט. הדיסק יצא בגירסה אינסטרומנטלית ובגירסה נוספת, עם שירים.
