בישראל, עם זאת, צריכים כעת להפיק לקחים משדרוג האמצעים האוויריים של ארגון הטרור, כולל הגנה על מאגרי הגז בים התיכון

 העובדה שהמל"ט טס כמחצית השעה בשמי ישראל בטרם הופל אינה מעידה על מחדל

 בבוקר השבת שעברה, סמוך לשעה 10:00, זיהה המכ"ם של מערכת טילי הפטריוט באזור חיפה כלי טיס לא מזוהה מעל הים התיכון, באזור רצועת עזה, עושה דרכו מזרחה לעבר חופי ישראל. על פי הנוהל הוזנקו מיד מטוסי קרב 'סופה' (F-16) מבסיס רמון שבנגב. באחד מהם ישב מפקד הטייסת, סא"ל א', שעזב את תפילת השבת בבסיס והוקפץ לאירוע.

בשלב הזה לא ניתן היה לדעת בוודאות האם מדובר בכלי טיס עוין. שבת בבוקר הוא היום המועדף של טייסי המטוסים הזעירים בישראל לשוטט במרחבי המדינה, ועל מסך המכ"ם נראו באותה עת עצמים רבים. החשש שמא מדובר בכלי טיס תמים שמסיבה כלשהי אבד איתו הקשר הוא שהכתיב את ההחלטה להמתין עם ההפלה, גם כאשר נכנס לתוך השטח הריבוני של ישראל. בטרם ניתנה פקודת הירי נדרש זיהוי ודאי, וזו ניתנה לבסוף כעבור כחצי שעה, כשהמטוס העמיק עד לאזור הר חברון והגיע מעל ליער יתיר, על הקו הירוק ממש. מיד אחרי ההפלה, שתועדה במצלמות המטוסים, מיהרו אנשי חיל האוויר לאסוף את שברי המטוס כדי לתהות על קנקנו ולנסות לתת תשובות לשאלות הרבות שעורר האירוע.

לא היה מחדל

מי שקרא את עיתוני תחילת השבוע לא יכול היה להתעלם משפע הפרשנויות שניתחו את המחדל התורן: כלי טיס ללא טייס הצליח לחדור לשמי ישראל, וחג בשחקים הריבוניים שלנו חצי שעה בטרם הופל. אלא שעל העובדות הבאות אין כל ויכוח: בניגוד לצי הכטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) של ישראל המשוטטים ברחבי המזרח התיכון באין מפריע, הכטב"ם הזה לא שב בשלום לבסיסו. הוא גם לא הגיע לאזור דימונה, אם זה אכן היה יעדו. שבריו התפזרו בשטח לא מיושב אי שם ביער יתיר, בלי שמישהו נפגע.
הצלחת החיזבאללה להטיס מל"ט לאורך חופי ישראל ולאחר מכן לתוך המרחב האווירי מעמידה בפנינו סיכון חדש - סיכון אווירי. המצב החדש יחייב הפניית אמצעים רבים נוספים להגנה על מאגרי הגז במים הכלכליים של ישראל

העובדה שהמל"ט (מטוס ללא טייס) טס כמחצית השעה בשמי ישראל בטרם הופל אינה מעידה על מחדל. דובר צה"ל, תת-אלוף יואב מרדכי, סיפר אחרי האירוע כי לאורך כל טיסתו היה המטוס תחת ליווי ובקרה מוחלטת של מטוסי הקרב, והיה ניתן להפילו בכל שלב "אך משיקולים מבצעיים ומשיקולים של הגנה על יישובים, הוחלט ליירטו באזור יער יתיר שבדרום הר חברון. סדר הפעולות היה נכון ומקצועי בכל שלב, בגילוי, בזיהוי וביירוט".

צה"ל קימץ השבוע במסירת עובדות על האירוע כדי שלא לסייע למשגרי המל"ט, שזהותם המדויקת לא היתה ודאית גם מספר ימים אחרי התקרית, לדעת מה אנו יודעים עליהם או על כלי הטיס ששיגרו. מקומץ המידע שנמסר בכל זאת ברור שמטוסי חיל האוויר עקבו אחרי המל"ט כל העת, ידעו במדויק את מיקומו בכל רגע נתון, וידעו במדויק מה הגובה שלו, שכנראה לא היה נמוך – כלומר: אפילו אם היה זה מל"ט עמוס חומר נפץ, ברגע שהיה מתברר שהוא מנמיך לעבר מקום מיושב, עוד היו למטוסינו שתיים-שלוש דקות, פרק זמן שהוא נצח במונחים אוויריים, שבהן ניתן היה להפילו בלי לגרום נזק. גם אם במהלך טיסתו המל"ט צילם את נופי ארצנו למפעיליו בחיזבאללה, את כל התמונות הללו אפשר ממילא לראות בקלות ב'גוגל ארץ'. בוודאי שאין כל דמיון למה שקרה כאן בדיוק לפני 23 שנים, כאשר מטוס מיג 23 סורי חדר לשטח ישראל, הגיע עד למנחת האזרחי במגידו בהפתעה מוחלטת ונחת עליו, בלי שלמישהו במערכת ההתרעה האווירית היה מושג קלוש על החדירה. למרבה המזל לא היה זה מטוס עוין אלא טייס סורי שביקש לערוק לישראל.

ההערכה היא שחיזבאללה הוא שעומד מאחורי שיגור המל"ט. ביום ראשון דיווח ערוץ הטלוויזיה 'אל-מיאדין' המקורב לחיזבאללה שהארגון הלבנוני השיעי אכן עומד מאחורי הפעולה. הערוץ דיווח כי "המל"ט חדר לעומק של 100 קילומטרים ועורר מתיחות בישראל". במקביל דיווחו כלי תקשורת בלבנון כי בשעות הבוקר של יום ראשון ביצעו מטוסי קרב של חיל האוויר מעל שטח לבנון גיחות שכללו בומים על-קוליים. לפי הדיווחים, המטוסים ביצעו גיחות מעל אזורים שונים בדרום לבנון, כולל מעל לעיר צידון. בצה"ל שמרו על שתיקה גם בנושא הזה.

הדיווח של הערוץ הלבנוני תאם את הערכת מערכת הביטחון הישראלית שהמל"ט יצא מלבנון, כנראה למשימת איסוף מודיעין ובדיקת תגובת צה"ל. מנתיב הטיסה, מרצועת החוף הדרומית מזרחה ודרומה לכיוון הנגב, העריכו בצה"ל שכלי הטיס עשה את דרכו לכור בדימונה. הפעלה של מל"ט בטווחים שכאלה מצריכה אמצעים מתקדמים שעד כה לא היה ידוע שקיימים בידי חיזבאללה. על פי המידע הראשוני שנאסף מהשברים, מדובר בכלי טיס בעל יכולת טיסה טובה, שעליו ניתן להרכיב אמצעי מודיעין מתקדמים לצורך תיעוד וצילום ושידור תמונה לאחור. אלא שככל הנראה כלי הטיס הנוכחי לא שידר תמונות לאחור ולא עסק בפעילות ריגול ואיסוף מודיעין חזותי.

בהנחה שאכן מדובר במל"ט של חיזבאללה, ביקשו בחיל האוויר לדעת בוודאות באיזה סוג של מטוס מדובר. בעבר הפיל חיל האוויר שני מטוסים בלתי מאוישים, שניהם לקראת סוף מלחמת לבנון השנייה. בחודש אוגוסט 2006 הפילו מטוסי קרב בהפרש של כמה ימים שני מזל"טים של חיזבאללה מדגם 'אבאביל'. מדובר במזל"טים מתוצרת איראנית, המסוגלים לשאת עמם חומרי נפץ. המטוסים הזעירים אותרו על ידי יחידת נ"מ (נגד מטוסים) ויב"א (יחידת בקרה אווירית) צפון. אחד מהם הופל מעל הים, בשטח לבנון, והשני הופל צפונית לחיפה.

עוד לפני המלחמה, בנובמבר 2004, חדר לארץ כלי טיס של חיזבאללה, טס כרבע שעה בשטח ישראל, ביצע כמה צילומים של יישובי הצפון, שב למרחב האווירי של לבנון והתרסק בים התיכון. בניגוד למה שקרה בשבת שעברה, אז הוא לא התגלה על ידי מערכות ההתרעה של צה"ל. לאחר מקרה זה נמתחה על חיל האוויר ביקורת על כך שלא זיהה את כלי הטיס טרם חדירתו. באפריל 2005 שוגר לעבר ישראל כלי טיס בלתי מאויש שעבר בין עכו לנהריה ונחת בהצלחה בדרום לבנון. בדצמבר 2010 יירט חיל האוויר בלון לא מזוהה שריחף בדרום הארץ, והירי לכיוונו בוצע לאחר שהבלון ריחף לא הרחק מהמתחם האווירי בדימונה.

בשנים האחרונות דווח בכלי תקשורת באיראן על פיתוח מל"ט תוקף חדש – 'קראר' – שנראה בצילומים שפורסמו כבעל יכולת לשאת פצצה. עוד טענו האיראנים בעת הדיווח כי הקראר יכול להגיע לטווח של 1,000 קילומטרים.

רשת 'אל-ערבייה' דיווחה מפי מקורות איראניים כי המטוס שהופל היה מתוצרת איראנית. הרשת גם טענה שהמל"ט צילם את אזור הכור בדימונה – טענה שעל פי מקום הפלתו נראית מופרכת מעיקרה. אבל 'אל-ערבייה' ציטטה מומחה לאיראן שטען כי גורמים בכירים במשמרות המהפכה אישרו באוזניו את הדברים. הגורם, המקורב למפקד יחידת העילית של משמרות המהפכה הגנרל סולימני, אמר כי "טהרן מסוגלת לפגוע בכור בדימונה אם תתקוף ישראל את איראן". זאת על אף שקודם לכן הכחישו במשמרות המהפכה כי המטוס הלא מאויש שחדר לישראל בשבת יוצר באיראן, ואמרו כי הטענה הזאת היא לוחמה פסיכולוגית של ישראל.

ביניים: המודיעין כשל

בהנחה שהמטוס לא שימש לאיסוף מודיעין, ההערכה האחרת היא שהוא הופעל לצורך בחינתו בהטסה מבצעית מעל שמי ישראל, תרגול שליטה בכלי הטיס ובחירת נתיבי טיסה, ובעיקר בחינת מהירות, יכולת ודרך התגובה של צה"ל וחיל האוויר. לא מן הנמנע שמשגרי המל"ט קיוו לבחון באמצעותו גם את יכולת הכניסה למרחב האווירי של הכור הגרעיני בדימונה, ולבחון את שרשרת התגובה ודפ"א (דרכי פעולה אפשרית) ההגנה האווירית על הסביבה.

אם זו היתה המטרה, הלקח הוא שמערכת ההתרעה פעלה היטב, וההגנה על שמי המדינה בהחלט יעילה. כך ששולחי המטוס נכשלו בשתי משימותיהם - להשיג מידע מודיעיני ולפגוע בדימויה של ישראל כחסינה מפני חדירה אווירית. כאמור, המל"ט זוהה ממרחק רב, ומשיקולים מבצעיים הופל רק כשהיה מעל שטח פתוח, ולכן נכשל גם הניסיון להציג את ישראל כחדירה.

במערכת הביטחון לא מוציאים מכלל אפשרות שהיה כאן גישוש של איראן או חיזבאללה לפתוח פתח למגוון פעולות נגד ישראל שיכולות להתבצע על ידי כלי טיס בלתי מאויש. ישראל עצמה משתמשת בכלי טיס בלתי מאויש למגוון רחב מאוד של משימות, ובהן מלבד איסוף מודיעין נרחב גם ביצוע יכולת התקפית, כמו שיגור חימוש לעבר מבוקשים, בעיקר ברצועת עזה, מה שמכונה "חיסול ממוקד". ההנחה היא שהכטב"מ דוחק לאט ובנחישות את המסוק מחלק ממשימותיו הקלאסיות בחיל האוויר.

למערכת הביטחון ידוע מזה זמן רב כי החיזבאללה מנסה גם הוא להשיג טכנולוגיה ויכולת זו להפעלת כטב"מ למגוון משימות. אחת הסכנות שעל ישראל להיערך לקראתן היא תקיפת מאגרי הגז בים התיכון. בעבר השמיע נסראללה איומים על מאגרי הגז של ישראל בים התיכון. עד כה נראה היה כי האיום העיקרי על אסדות הקידוח ולאחר מכן על אסדות ההפקה, עלול לבוא מהים בצורה של סירת נפץ או סירה נושאת מחבלים חמושים. הצלחת החיזבאללה להטיס מל"ט לאורך חופי ישראל ולאחר מכן לתוך המרחב האווירי מעמידה סיכון חדש - סיכון אווירי. המצב החדש יחייב הפניית אמצעים נוספים להגנה על מאגרי הגז במים הכלכליים של ישראל.

יומיים לאחר חדירת המל"ט פרס צה"ל מערכת נ"מ של טילי פטריוט באזור הכרמל. בצה"ל אמרו שלא מדובר באירוע חריג, וכי פריסות דומות מתבצעות באזורים שונים ברחבי הארץ מעת לעת. יחד עם זאת ידוע שמערכת הפטריוט יכולה ליירט כלי טיס עוינים וכן לגלות כלי טיס בלתי מאוישים. האם יש קשר בין הדברים? בצה"ל פורסים לעיתים מערכות הגנה אווירית במקומות שונים ברחבי הארץ במסגרת תרגול המערכות. בחודש אפריל האחרון כבר הוצבה מערכת פטריוט באזור סטלה מאריס שבחיפה. גם במלחמת לבנון השנייה נפרסו סוללות פטריוט באזור זה וכן לאחר חיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה עימאד מורנייה בשנת 2008.

נקודה אחת חייבת בדיקה לעומק לצורך הפקת לקחים מבצעיים: אם היה כאן כישלון, הוא היה קודם כל מודיעיני. ככל הידוע, אף לא גוף מודיעיני ישראלי אחד הוציא איזושהי התרעה, אפילו כללית, על כוונה כלשהי לשלוח כלי טיס לא מאויש לשטח ישראל. בצה"ל עוסקים רבות באיסוף מידע על יכולותיהם ועל תוכניותיהם של אויבינו. מבצע כזה אינו החלטה רגעית של אדם אחד, שקשה לחדור את נבכי מוחו. במערכת המודיעין יצטרכו כעת להתמקד בעיקר בהפקת לקחים מיידית בתחום הזה.