הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם הערב (ראשון) את מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר, שלפי מרבית ההערכות צפוי לעלות ב־0.4%-0.3%.
הדבר יותיר את האינפלציה השנתית ברמתה הגבוהה מאז אוקטובר 2008 - 5.4%-5.3%.
בעיתון "ישראל היום" פורסם כי מרבית הכלכלנים צופים כי כבר בשנה הקרובה תחזור האינפלציה לטווח היעד של בנק ישראל ותרד אל מתחת לרף של 3%.
הרכיבים העיקריים שצפויים לתרום לעליית המדד הם מחירי המזון, השכירות והדלק, שעלה בדצמבר בכמעט 40 אגורות. הצעדים שהציגו בשבוע שעבר רה"מ נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' - הקפאת "מחוללי האינפלציה" (מים, חשמל, דלק וארנונה) - צפויים להתחיל להשפיע החל מהמדדים הבאים. נזכיר כי כתוצאה מצעדי התוכנית תעריף החשמל יעלה מינואר ב־2.5% במקום ב־8.2%, תעריף המים יעלה ב־1% במקום ב־3.5%, הדלק יוזל ב־1.3%, ותעריף הארנונה יישאר ללא שינוי.
בהתאם לכך, הכלכלנים כבר עדכנו את התחזיות לחודשים ינואר ופברואר כלפי מטה.
הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, יונתן כץ, מציין כי "תחזית האינפלציה שלנו עודכנה ל־0.1%-0.0% בינואר, לעומת 0.3% לפני כן ובפברואר ל־0.1% - זאת בהנחה שהמס על משקאות קלים וכלים חד־פעמיים יבוטל בתחילת פברואר, ול־2.8% שנה קדימה. הייסוף החד בשקל של השבוע האחרון ממתן גם הוא את תחזית האינפלציה".
כץ מוסיף: "אנחנו מבינים שהמימון עבור מרבית המהלכים יגיע מקרן פיצויים של נזקי טבע ומלחמה. בינתיים חבילת הצעדים לא ממש מאיימת על האמינות הפיסקלית, למרות שלא ברור מהיכן יגיע המימון בשנים הבאות לאחר ניצול קרן הפיצויים. האיום הממשי יותר הוא התוכנית לחינוך חינם לגיל הרך, שעלותה מוערכת ב־13 מיליארד שקלים".
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, אומר בהתייחסות להשפעת החלטות הממשלה על המדד כי "תחזית מדד ינואר יורדת קלות ל־0.1%", ומציין כי "רכיב מסים עירוניים צפוי להוריד את המדד בחדות. גם עליית מחירי החשמל ב־2.5% במקום ב־8.2% תמתן את עליית המדד בינואר וגם את ההתייקרויות העקיפות שהיו צפויות במהלך השנה".
ואם בישראל האינפלציה ככל הנראה עדיין לא הגיעה לשיא, בארה"ב כבר חוגגים את שינוי הכיוון. מדד המחירים לצרכן בחודש דצמבר ירד ב־0.1%, לראשונה זה שנה. ב־12 החודשים האחרונים עלה המדד האמריקני ב־6.5% - השיעור הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2021.