בבנק ישראל פסלו רעיון, שעלה במערכת העיתון 'ישראל היום' והוצע בהמשך על ידי שר החוץ, גדעון סער, לפסילתם של שטרות ה-200 שקלים או החלפתם בסדרה חדשה, במגמה להכות כלכלית בחמאס שככל הנראה שמונים אחוזים מהכסף שבידו הוא שטרות של 200 שקלים.
על הרעיון והטענות נגדו שוחחנו עם הכלכלן ארז צדוק, מנכ"ל 'אביב בית השקעות', שמסביר את עיקרי הרעיון המוצע ולפיו מאחר וידוע לבנק ישראל אילו סדרות של שטרות מוחזקות בידי חמאס הרי שמדובר ב"רעיון טוב. הוא לא נקי מקשיים אבל הקושי הכי גדול הוא קיומו של החמאס".
המהלך, אומר צדוק הוא "או לבטל את כל השטרות או לבטל את הסדרות שבידי החמאס ולהוציא מידע לציבור שאומר ששטרות שהמספר שלהם מתחיל בספרות מסוימות יהיו לא חוקיים, ומי שעדיין מחזיק יצטרך להחליף את זה. זה קצת אי נוחות ציבורית, אבל אנחנו מדברים על מיטוט כלכלית של החמאס".
צדוק משתאה על עצם העלאת סוגיית הנוחות הציבורית על ידי מתנגדי המהלך. "הטיעונים ששמעתי נגד הדבר הזה הם מאוד בעייתיים ומדברים על חוסר נוחות של הציבור. אני סבור שלציבור יהיה מאוד נוח שהחמאס יגיע לפשיטת רגל כלכלית, וכמה שיותר מהר".
"אני לא מבין את ההתנגדות של בנק ישראל. במקום הנגיד, הייתי פונה לממשלה ואומר שמדובר בנושא מורכב ובעייתי. אני לא יודע אם הוא אפשרי. בואו נשב ונדבר על זה. זו תשובה שנראית לי ריאלית, אבל ישר לומר 'לא' נשמע לי קצת בעייתי".
מוסיף צדוק וחוזר על תמיהתו לנוכח טענת חוסר הנוחות לציבור הישראלי עם החלפת השטרות או הוצאת סדרות מסוימות מהמחזור: "מה יותר בעייתי, לבדוק את השטרות או לבחור שנלחם עכשיו בעזה? למי יותר קשה בחיים כרגע? אנחנו מדברים על לחימה כלכלי בעזה. חיילים שלנו בעזה, על מה אנחנו מדברים? מה קשה לנגיד בנק ישראל ולאותם כלכלנים שרק אומרים לא? יש מי שלא רוצים שננצח בקלות, שנביא רעיונות טובים ושנכה כלכלית בחמאס. אז יהיה קצת קשה להחליף את השטרות האלה... נמצא את הדרך הטכנולוגית לכך, אז שיגידו בואו נבחן איך כן עושים את זה".
טענה נוספת שהועלתה נגד המהלך היא חשש לפגיעה ביציבותו של השקל. על כך אומר צדוק כי הוא "לא רואה איך החלפת סדרות של שטרות בגלל מלחמה בחמאס יביא לחוסר יציבות. לא מבין על מה הם מדברים. זה לא קשור ליציבות המטבע. זה עניין ישראלי פנימי. זה קשור לכך שלארגון טרור יש כמות גדולה מאוד של שטרות וגם המתנגדים מודים שזו תהיה פגיעה קשה בחמאס. מה הקשר ליציבות המטבע? אין שום קשר".
"יציבות המטבע היא פונקציה של החשבונות הלאומיים של מדינת ישראל, של התוצר, של הסחר הבינלאומי. יציבות המטבע קשורה למגוון רחב של פרמטרים מקרו-כלכליים חלקם בינלאומיים ולא קשורה בשום מקרה להחלפת סדרת שטרות שארגון טרור שרוצה לרצוח אותנו מחזיק".
צדוק מדגיש כי הוא רואה במוסד נגיד בנק ישראל גוף מקצועי. "יש נגיעות פוליטיות שחבל עליהם, כמו ברפורמה המשפטית שדיברו על יציבות מוסדות המדינה, כשאין קשר, אבל אני מאוכזב מהתשובה המיידית 'לא'. שב ודבר עם האוצר ותראה אולי אפשר לעשות משהו בכל זאת. יעדו של בנק ישראל היא לייצר יציבות מחירים ויש לו לכך את הכלי המרכזי של הריבית, אבל הבנק יכול גם לצאת מהקופסא ואם יש רעיון שכזה לשקול אותו, אפילו למראית עין".
"גם אם בנק ישראל חושב שזה לא ריאלי, שב ותשמע, תנסה לחשוב, אפילו למראית עין בוא ותקשיב, אבל התשובה האוטומאטית 'לא' ותגובת כלכלנים שיהיה לא נוח לאזרחי ישראל... אתם נורמאלים? למי לא נוח? לחטופים בעזה לא נוח במנהרות. אז יהיה לא נוח למי שמחזיק כמה שטרות בארנק. זה נראה לי הזוי".
עוד מעיר ארז צדוק ומציין כלכלן שבראיון הסביר שרוב אזרחי ישראל לא מוטרדים מרווחתם של אזרחי עזה החפים מפשע. אמירה שכזו מבהירה מאיזו פוזיציה פוליטית מגיע אותו כלכלן לדיון על אפשרות של הכרעת חמאס. "צא מהקונכיה, תסתכל סביב וצא מהאג'נדה הפוליטית ותבחן את הרעיון הכלכלי בעיניים ריאליות".