ראש המכינה הקדם צבאית ביפו, מכינת 'לרדת למעלה' מבית 'מאירים ביפו', הרב משה קוסטה, מספר על ההתמודדות בעיר המעורבת במציאות המורכבת שנמצאת לא פעם תחת סימן שאלה גדול על מידת המשילות והאכיפה בה מול אלימות גואה.
"הגענו לכאן לעשייה חינוכית והסיפור ההתיישבותי לא היה בראש מעייננו. הצטרפנו לעשייה של הרב מאלי ועד אז לא הבנו כמה חשוב להיות כאן. הבנו שיש התמודדויות ושיש מתחים בינינו לבין עצמנו וגם בינינו לבין הערבים, אבל אחרי שנה או שנתיים הבנו את המציאות. הרבה מאוד בתי כנסיות ריקים.
רוב בתי הכנסיות שהיו פעם מלאים עם 250 מתפללים היום הם בלי מניין בבוקר. בתי כנסת נעזבו, נוער מעורב שאיבד מהזהות האישית שלו כולל הזהות היהודית והתמונה שקיבלנו מחליפה לנו את המשימה. ממשימה חינוכית של הכנסת חבר'ה לקראת הצבא מתוך חיבור לזהות שלהם, המשימה השתנתה והפכה להיות מעורבות חברתית ודאגה למה שקורה כאן".
הרב קוסטה מתאר מציאות קשה בה רבים עוזבים את העיר מתוך תחושת חוסר ביטחון לחיות בה, ילדים של תושבי העיר אינם ממשיכים בה. "המשימה שלנו היא בכמה צירים, לעשות עשייה משמעותית, אנחנו ממלאים בית כנסת בלימוד משמעותי, יוצאים לעשייה חברתית, פעילות עם קשישים והרבה פעילויות עם הנוער, חיבור לזהות שלהם. אחד הדברים שהפריע מאוד לחבר'ה שלנו הוא ערבוב של יהודים ושאינם יהודים, זה ערבוב של איבוד זהות, כך שאנחנו יכולים לנצח הרבה מלחמות אבל במלחמה האמיתית הזו אפשר להפסיד. הבנו שחיזוק הזהות של הנוער הזה הוא אחד הדברים החשובים, וברוך ה' המשימה הזו עובדת טוב".
על הנכונות של הסביבה לקבל את הגישה הזו במציאות בה בתל אביב ובעיקר ביפו יש מי שרואים את העירבוב הזה כאידיאל, אומר הרב קוסטה כי העשייה החברתית מביאה את הסביבה ברובה להכרה שהנוער בני המקום מקבלים שיח ערכי העוסק במידות והדבר גורם להתפעלות מתוך ההיכרות בשטח את הפעילות. "מגיעים חבר'ה חילוניים שמתרשמים, וכשזה מרשים אותם הם שמים הכול בצד. הם רואים שבמקום להתעסק באלימות, באלכוהול, בנסיעה בלי קסדות, יש כאן חברה שלומדים ומדברים על ערכים, מדברים על כיבוד הורים, צובעים בתים, עושים ניקיון סביבתי ואין מי שלא יודה שנעשה כאן דבר טוב".
"אצלנו אנחנו מבינים שמדובר בזהות כוללת ולא עוצרים שם. אנחנו רוצים לחבר אותם למדרגת הרוח והנשמה, לקחת חלק מהחברה הישראלית ומהמסורת היהודית, שיתחברו ל-3000 שנות היסטוריה יהודית. בשטח זה טוב לכולם, כי כשאנחנו מחלקים שמיכות לילדים ומרק להומלסים, כשזה קורה כולם שמחים. נכון שביום העצמאות אנחנו הולכים עם דגלים ויש מי שמרימים גבה ושלטים ויש מי שאומרים שזו התגרות. בעינינו זה הדבר הכי טבעי שיש. אולי שם יש מי שמרים גבה, אבל ביומיום יש כאן תמיכה בכל מקום שאנחנו הולכים".
ועם כל זאת, מספר הרב קוסטה, יש מי שכמו מול ישיבת 'מעלה אליהו' העושה טוב חברתי סביבה, ובכל זאת היא מותקפת, גם במכינה ביפו יש מי שמנסה לראות את המציאות באופן הפוך. אחת הדוגמאות היא יום ירושלים האחרון כאשר היה מי שטען וכתב שבחורי המכינה מאיימים עם נשקים על ילדים, בעוד בסך הכול דובר על בוגרי המכינה שהגיעו משירותם הצבאי לחגיגות היום.
"הגדירו את זה כאלימות, למרות שהגישה שלנו היא היפך האלימות. הגישה שלנו היא שגם אם מקללים את החבר'ה שלנו, הם בהבלגה. החבר'ה יודעים שלא מתייחסים למילים. זה מה שקורה בכל יפו. הרב מאלי דוגל בגישה של שלום. מי שמסתכל מבחוץ וכותב כתבות כאלה יכול לחשוב כך והדבר יכול להגיע להפגנות, אבל זה רק בגלל שהם לא מכירים ואני מזמין אותם להכיר. מי שמכיר משנה את טעמו מיד ואומר שהלוואי וכל החברה הישראלית הייתה כזו, ובינינו אני יכול גם להעריך שאולי גם הם יאחלו לילדים שלהם התנהגות כזו".
הביקוש למכינה, אומר הרב קוסטה, גדל והולך. בעוד מספר המקומות עומד על שבעים בלבד, יש עוד עשרות שממתינים ואין מקום ויכולת לקבל אותם בין השאר בשל מחירי הדיור הגבוהים ביפו. ,ממשרד הביטחון ואיגוד הישיבות מקבלים בין חצי לשני שליש והשאר מגיע מתרומות ותמיכות", אומר הרב קוסטה ומציין כי בתי הכנסת להרחבת הלימוד קיימים וממתינים, אך היכולת מצומצמת.
הרב קוסטה מספר על עבודה קשה של הבחורים ש"קמים מאוד מוקדם בבוקר ועובדים מאוד קשה עד הלילה. אין הרבה מקום ליצר הרע", כלשונו, והאתגר הערכי חינוכי חברתי הזה, מסתבר, מוביל להתעניינות רבה של תלמידי י"ב מכל הארץ. עוד מציין הרב קוסטה את הדגש הלימודי הניתן למידות ועבודתם. על כך הוא אומר ,בית המדרש שלנו שונה מבתי מדרש אחרים. לקחנו את המידות כמשימה שפותחת דלת ללימוד העיוני".
עוד מספר הרב קוסטה על התגייסות תלמידי המכינה לקייטנה עבור ילדי העיר, כאשר בני המכינה יעבירו את הקייטנה לבנים ובנות המדרשה לבנות. ההפרדה הזו, מסתבר, מתקבלת באהדה על ידי ההורים בעיקר לנוכח התוצאה, אבובים ואטרקציות בבוקר אבל בערב הם פוגשים ילד שמדבר על ערכים ומידות. "יש תמיכה מכל מקום. בנוסף יש ילדים שמתעוררים לשאול על שייכות וזהות כי מעולם לא דיברו איתם על זה. ההורים שמחים בזה והקייטנה מלאה. קורים כאן דברים מדהימים. כשהטוב קורה מי שרואה אותו מקרוב מפרגן, ומי שנמצא מרחוק ומנותק מהפרקטיקה של החיים יכול להתנגד לדברים שהוא בכלל לא מכיר".
לסיום השיחה אנחנו שואלים את הרב קוסטה אם יש מתווה שיוכל לייעץ למוסדות חינוכיים דומים שמתמודדים עם אתגר החיים בעיר שבה לא פעם עולות התנגדויות לעצם קיומם בה. "לי אין הרבה ניסיון, אבל למדתי מהרב אליהו מאלי שבכל פעם שיש קונפליקטים גדולים תעשו טוב יותר, תתחברו לאידיאלים שלכם ואל תתנו לרעשים קטנים להקטין אתכם. תהיו גדולים ותעשו טוב. אנחנו הולכים כך וזה מצליח. גם אם יהיו מי שיתנגדו אפשר לדבר איתם, לבד מקומץ קטן שאי אפשר לדבר איתם".