מיכה שלוי, בנה של כלת פרס ישראל פרופ' אליס שלוי שהלכה לעולמה בגיל 96 סיפר בגלי צה"ל על מילותיה האחרונות לפני שנפרדה מהמשפחה.
"זכיתי לעמוד ליד מיטתה ב-20 השעות האחרונות לחייה ולהחזיק את ידה. המלים האחרונות שאמא אמרה, בערך שמונה שמונה שעות לפני שהיא נפטרה, היו 'לשנה הבאה בירושלים' במבטא הייקי שלי'. היא היתה ציונית נלהבת", סיפר הבן.
פרופ' אליס שלוי ייסדה את שדולת הנשים והייתה פעילה חברתית במשך שנים רבות, קיבלה את פרס ישראל בשנת תשס"ז על פעילותה בתחום החינוך ובתחום של מעמד האישה ורווחתה. בנימוקי הוועדה נאמר כי הייתה "מהפכנית ופורצת דרך באומץ לב, ביושרה אינטלקטואלית ובחזון ארוך טווח. בשני התחומים, השלובים זה בזה, מטובע חותמה האישי המיוחד".
בעבר קיבלה על עצמה בהתנדבות את ניהולו של בית הספר "פלך" לבנות בירושלים. בית הספר, הדוגל בהשתלבות הציבור הדתי עם כלל האוכלוסייה בישראל, הקנה לתלמידותיו חינוך תורני.
במשך 15 שנות ניהולה בבית הספר "פלך" הונהגו בו חידושים, הן בתוכניות הלימודים ובשיטות ההוראה והן בתחום הניהול - שהתלמידות שותפו בו באופן משמעותי.
באוניברסיטה העברית נפרדו מחברת הסגל, וספדו: "פרופ' שלוי הייתה חברת סגל אקדמי בכירה ופעילה באוניברסיטה העברית במשך כ-40 שנה במסגרת החוג ללימודי אנגלית. לצד זאת, הייתה פמיניסטית ואשת חינוך בכל רמ"ח אבריה אשר פעלה במשך עשרות שנים לקידום תחומים רבים בחברה הישראלית, בראשם מעמד האישה, חינוך יהודי וציוני, שוויון חברתי ודו-קיום. בגין אלה זכתה שלוי בפרס ישראל למפעל חיים בשנת 2007.
"פרופ' שלוי ז"ל לא הסתפקה רק בעיסוק המדעי והמחקרי, אלא לקחה על עצמה - לא פעם בהתנדבות - את מציאת הפתרון היישומי בשטח לבעיות השונות בחברה הישראלית אותן ביקשה לתקן. מהקמת שדולת הנשים בישראל, אשר העלתה לראשונה את נושא מעמד האישה לסדר היום הציבורי ועד לניהולו בהתנדבות של בית-הספר "פלך" לבנות בירושלים אשר חרט על דגלו מתן חינוך תורני ואיכותי לצד חינוך דמוקרטי המעודד חשיבה יצירתית וחופשית", כתבו.
