למלחמה הקשה והמתמשכת בימים אלה יש השלכות, בשיעור לא מבוטל, על הכנסות המדינה ממיסים ועל ההוצאות הדרושות לניהולה. בידי הממשלה קיימות מספר אפשרויות ליצירת הכנסות ולשיפור המאזן, כאשר המובילות הן:
הגדלת נטל המס – אופציה שיכולה לפגוע משמעותית במשק ובעיקר במעמד הביניים.
העמקת האכיפה והגביה – הגדלת מבצעי אכיפה שישפרו את ההרתעה בעיקר במקומות ובענפים המועדים להעלמות מס. קשה למדוד את ההשפעה, אך פעולה זו חשובה להעמקת תחושת המשילות והאחריות הקולקטיבית לתשלומי המיסים.
מבצעי דיבידנד בשיעור מס מוטב – יציאה במבצע לעידוד חלוקות דיבידנד בחברות, כפי שבוצע בהצלחה בשנת 2017.
ביטול חלק מהטבות המס – חוברת התקציב לשנים 2023-2024 כוללת הטבות מס בסכום של כ-84 מיליארד ₪ לשנת 2023 וכ-85 מיליארד ₪ לשנת 2024. מתוך סכום זה ניתן לקצץ סכום מוסכם.
אימוץ מדיניות פיסקאלית מצמצמת – הוכחה כלא יעילה בתקופת משבר.
ישנן אפשרויות נוספות ליצירת הכנסות לאוצר המדינה וביניהן אפשרות פחות מקוממת ופחות מכאיבה לכיס משלם המיסים הישראלי. אפשרות שהוכח לגביה כי היא תורמת משמעותית לגביית המיסים. אפשרות זו היא החזרת נוהל גילוי מרצון.
הליכי גילוי מרצון הוסיפו להכנסות המדינה מיליארדי שקלים והובילו ישראלים רבים לדיווח נכון באופן שוטף. ענף מסוים לשם דוגמא, הוא ענף היהלומים: בדוח מבקר המדינה מחודש נובמבר 2022 עולה כי סכום כספי המיסים ששילמו יהלומנים על פי הסכמי גילוי מרצון בשנים 2017-2019 עמדו על כמיליארד ₪. לסכום שנגבה תחת הנוהל יש להוסיף את הערך של כניסתם של המדווחים למעגלי משלמי המס באופן שוטף.
ההליכים מתקיימים ברשות המיסים ומשמעותם דיווח וולנטרי של ישראלים על עבירות מס שביצעו מבלי שיינקטו נגדם סנקציות פליליות וסיום ההליך במישור האזרחי.
"רשות המיסים מעוניינת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים ומייצגים שעברו עבירות על חוקי המיסים, לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. לשם כך, רשות המיסים, בתאום עם פרקליטות המדינה, מוכנה להתחייב שלא יינקטו הליכים פליליים נגד מי שיבצע גילוי מרצון בתנאים..." כך הצהירה הרשות בנוהל "גילוי מרצון" אשר פרסמה ועדכנה מאז שנת 2005 ועד לשנת 2019.
רשות המיסים הפעילה את הנוהל כהליך פנימי מאז שנת 2005. הוא אינו מעוגן בחוק והוא דומה להוראת שעה המחודשת מעת לעת. מטרתו כאמור, לעודד ישראלים שעברו על החוק ולא דיווחו כנדרש על כלל הכנסותיהם ונכסיהם, לדווח ולשלם את חבות המס במסגרת גילוי מרצון. יתרון ההליך הוא בהסרת מחדל אי הדיווח ואי התשלום תוך הימנעות מנקיטת הליכים פליליים. במרבית המקרים אף נקבע כי המס המחויב בהתאם לשומה האזרחית שתיערך לפונה לא יצבור ריבית וקנסות. נקבעה ועדה לדון בכל גילוי והיא היתה רשאית לתת הקלות לגבי הפרשי הצמדה החלים על המס המחויב ,אף עד לביטולם המוחלט.
הנוהל התחיל בשנת 2005. במסגרת המאבק בהון השחור ובהעלמות מס, רשות המיסים בישראל יצאה ב"מבצע". פורסם נוהל הקורא לנישומים לבוא ולדווח על הכנסות ונכסים שלא דווחו תחת הבטחה לחסינות מהליך פלילי. בנוסף לחסינות שניתנה ולביטול סכנת נקיטת סנקציות פליליות, שמם של הנישומים וההסדר הנעשה מולם לא מתפרסם וההליך חסוי ככל הליך אזרחי מול רשות המיסים.
במרוצת השנים נוסדו בנוהל מסלולים שונים לדיווח כגון: מסלולי דיווח ישירים, מסלולים אנונימיים, מסלולים מקוצרים, נוהל ייחודי לענף היהלומים, נהלי קיזוז הפסדים במסגרת הגילוי ועוד. המסלולים היצירתיים הובילו את הנישומים לביטחון מספק על מנת לחשוף בעצמם את המידע ולשלם את המיסים לקופה הציבורית. מעת לעת הנוהל עודכן, הוארך וחודש.
מדינת ישראל לא הלכה בדד ולצידה צעדו מדינות העולם, ארצות הברית וחלק ניכר ממדינות ה OECD אשר אימצו במשך השנים נהלים דומים של הליכי גילוי מרצון. פיתוח הנהלים להליך המעודד נישומים לבצע גילוי וולנטרי התרחש לצד הקשחת הטיפול הענשי כלפי נישומים אשר ממשיכים בהעלמת מס.
בהליך נקבעו סייגים לחסינות מפני הליך הפלילי. הוא אינו חל על נכסים והכנסות אשר הופקו כתוצאה מעבירה פלילית מסוג "פשע" לפי חוק העונשין. והוא אינו חל כאשר הבקשה לגילוי מרצון נעשית בעקבות או במקביל לחקירה או בדיקה הנעשית על ידי מי מרשויות המדינה. מה שאומר שישנה חשיבות קריטית בשאלה – מי חושף את המידע ראשון? הנישום או הרשות בעקבות דיווחי בנקים ישראלים או זרים, גופים פיננסים או מחלקות מודיעין למיניהם.
בקשה שאינה עומדת בקריטריונים של הנוהל לא תטופל במסגרתה, יחד עם זאת, לא ייעשה שימוש במישור הפלילי והאזרחי באותו המידע שנמסר בבקשה.
כך נקבע בנוהל מסודר וברור אשר תחולתו הסתיימה בשנת 2019.
מאז שנת 2020 לא חודש הנוהל ואין דרך פורמלית לניהול גילוי מרצון והליכים כאלו מתנהלים מאז מול רשויות המס תוך סיכון וחוסר וודאות. ראוי לציין כי בטיפול נכון, ההליכים המתנהלים בתום לב ובשקיפות מסתיימים בתוצאות טובות ומפתיעות ובזכותן הרבה ישראלים יכולים לישון בשקט.
ככל שמתנהלים הליכים אף בהיעדר נוהל פורמלי המבטיח חסינות, פניות אלה מעטות מאוד וחבל על כך. לצד הזדמנות ייחודית לנישום, הסרת מחדלי דיווח במסגרת של גילוי מרצון הינה הזדמנות להגדלת קופת המדינה והיא בוודאי עדיפה על העלאת מיסים.
מן הראוי הוא שרשות המיסים תעודד ישראלים אף אם שגו בעבר וביצעו עבירות על חוקי המיסים, לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. על אחת כמה וכמה כאשר עידוד זה הוכח כיעיל בגביית מס בסכומים משמעותיים.
המצב הכלכלי המורכב של מדינת ישראל מצריך פעולות מידיות כדי למלא את קופת המדינה וזוהי קריאה לרשות המיסים למהר ולחדש את הליך הגילוי מרצון ולשכללו לטובת העמקת גביית המיסים ושיפור הכנסות המדינה בטווח הקצר ובטווח הארוך.
רונית מלול עו"ד, MBT ויועצת מס - מנהלת מחלקת מיסים של פירמת מלול ושות' רואי חשבון