
ראשית, יש להכין אדם עם דמנציה או חולה סיעודי לקראת החג הקרב, ולשוחח עמו על כך מבעוד מועד. לומר לו כי צפויים אורחים, ויהיה מעט יותר רועש מהרגיל.
כדאי לשוחח עמו על כך מספר פעמים, בסבלנות ובאווירה חיובית. זוהי זכות לשתף אדם עם דמנציה או חולה סיעודי בליל הסדר, ומצווה גדולה להתאים את התנאים, לוח הזמנים והאווירה עבור שיתופם, וכדלהלן.
אדם עם דמנציה שמבין מהו פסח ומודע למצוות החג (אף אם הוא זקוק לתזכורת) – חייב בכל המצוות והאיסורים. כאשר הוא איננו מודע כלל למשמעות היום או למשמעות המצוות – הוא פטור מהמצוות.
כאשר קיום המצוות הללו כרוך בקושי רב, בטרחה מרובה ובצער לאדם עם דמנציה או לחולה במחלה קשה ומורכבת, הוא חייב בקיום מצומצם של המצוות שהן מעיקר הדין ולעיתים אף פטור מהן לגמרי.
גם כאשר אדם עם דמנציה או חולה במחלה מורכבת פטור מן המצוות, אפשר שיש תועלת לנפשו בקיום מצוות החג ומנהגי החג. לדוגמה, השתתפותו בליל הסדר שומרת על מעמדו בתוך המשפחה; שמיעה של מנגינות מוכּרות והשתתפות במנהגים מוכּרים מעוררות בו זיכרונות נעימים מהעבר ומיטיבות עם מצבו. נדרש אפוא למצוא את האיזון בין הטלת עומס על אדם עם דמנציה ובין סיוע לו ושיתופו בקיום מצוות החג – ויש לפעול לרווחתו בהתאם למצבו.
אדם עם דמנציה שאיננו מודע כלל לאיסור, איננו מחויב בו. אף על פי כן, חובה למנוע ממנו לעבור על איסורים, אך יש הבדל בין איסורי תורה לאיסורי דרבנן, כמפורט בהמשך.
מי שמטפל באדם עם דמנציה או בחולה הזקוק להשגחה צמודה הוא "עוסק במצווה". כאשר הוא מטפל יחיד, הוא פטור ממצוות אחרות; ואף בשעה שאיננו מטפל באופן ישיר בחולה, אם יש בחולי סכנה, פטור המטפל מהמצווה והוא הדין אם יש חשש סביר שקיום המצווה יפגע בטיפול בחולה למעשה, בדרך כלל ניתן לקיים את מצוות ליל הסדר גם כשנמצאים עם חולה, ובוודאי כאשר יש יותר ממטפל אחד. בשעת הצורך, אפשר לצמצם ולקיים את הדברים שמעיקר הדין, כפי שיבואר להלן לגבי חולה.
איסור אכילת חמץ
אין להאכיל אדם עם דמנציה בחמץ, גם אם הוא אינו מודע לאיסור. במקרה של צורך חיוני – הדבר מותר כמבואר בהמשך.
אדם עם דמנציה או חולה סיעודי שניזון ממזון רפואי ייעודי (כגון אנשור) וזהו מזונו העיקרי – ראוי שיזכה לאכול מזון כשר לפסח, ואם יש תחליף כשר לפסח שמתאים לו – יש להשתמש בו. אולם אם אין תחליף כשר לפסח, מותר לו לאכול גם אם יש מרכיבי חמץ במזון. אם יש בו מרכיבי קטניות, אפשר להשתמש בו גם לחולה שאיננו אוכל קטניות בפסח.
ניתן להזין אדם עם דמנציה בזונדה או בפג גם אם המזון אינו כשר לפסח, שכן אין זו אכילה לפי גדרי ההלכה.
תרופות ומשחות אינן ראויות לאכילה, ומלבד זאת שינוי טיפול תרופתי אינו מומלץ מבחינה רפואית. על כן אדם עם דמנציה, או אדם החולה במחלה מורכבת, ימשיך ליטול את תרופותיו הקבועות ללא שינוי.
חולה הנזקק לשימוש בקנאביס רפואי ומוצריו – רשאי להשתמש בו, גם באכילה או שתייה, אף אם יש במוצר מרכיבי קטניות.
ליל הסדר
זמן הקידוש וההגדה הוא מצאת הכוכבים. בשעת הצורך, ניתן להקדים את הקידוש ואת תחילת הסדר זמן קצר לפני צאת הכוכבים, אך שתיית שאר הכוסות, אכילת מצה ומרור ואמירת ההלל צריכים להיות מצאת הכוכבים.
אדם עם דמנציה שאיננו מסוגל לשבת זמן ארוך בליל הסדר, או שיש לו סדרי שינה קבועים, וכן אדם החולה במחלה מורכבת שהוא תשוש ועייף, יקיים סדר מקוצר, הכולל את הדברים שחייבים בהם מעיקר הדין:
- קידוש וכוס ראשונה.
- (אכילת כרפס).
- אמירת החלקים העיקריים שב"מגיד": שאלת "מה נשתנה", "עבדים היינו", "מתחילה עובדי עבודה זרה", ("ארמי אובד אבי"), "כל שלא אמר שלושה דברים אלו", פרקי ההלל שבסוף "מגיד", ברכת הגאולה וכוס שנייה.
- אכילת מצה ומרור, סעודה.
- ברכת המזון וכוס שלישית.
- השלמת ההלל וכוס רביעית: מ"לא לנו" עד "אלי אתה ואודך… כי לעולם חסדו", וברכת "יהללוך" עם חתימה (ניתן לקצר ולומר רק כמה פסוקים. אין צריך לומר "הלל הגדול" [תהילים קלו] וברכת "נשמת" ו"ישתבח").
על פי הצורך ועל פי הרכב המשתתפים, ניתן לערוך סדר מקוצר ומצומצם לכולם, ואחריו להמשיך לספר ביציאת מצרים.
אדם עם דמנציה שנאלץ להפסיק את קריאת ההגדה, ההלל או ברכת המזון באמצע, לעשיית צרכים וכדומה, גם אם שהה זמן רב או דיבר בינתיים – יכול לחזור למקום שפסק ואינו צריך לחזור לראש.
אדם עם דמנציה שמתקשה בקריאת ההגדה, הברכות וההלל, יכול לשמוע את הדברים מפי אדם אחר ולצאת ידי חובה בשמיעה. גבר יכול לשמוע מפי אישה, ואישה מפי גבר, ולצאת בכך ידי חובה.
אדם עם דמנציה שסובל מדיספגיה ומתקשה באכילה ובבליעה, ושגרת אכילתו מורכבת וכרוכה בטרחה גדולה ובצער, פטור ממצוות האכילה של ליל הסדר. אם אפשר, יאכל כרבע מצה.
אכילת מצה: אדם עם דמנציה שמודע למצוות אכילת מצה ואינו מתקשה באכילתה, יאכל באכילה הראשונה, לאחר ברכת המוציא, "שני כזיתים", שהן כשני שליש מצת מכונה. אם הוא מתקשה באכילה אך יכול לאכול מעט מצה, יאכל שליש מצה או לכל הפחות כרבע מצה, ובזה יקיים מצווה מהתורה של אכילת מצה. "כורך" ו"אפיקומן" חיובם מדרבנן, ודי שיאכל בהם כרבע מצה. אם הוא מתקשה לאכול, הוא פטור מ"כורך" ו"אפיקומן".
אדם שמתקשה באכילת המצה יכול לפוררה או לשרותה במים על מנת לרככה. ניתן לרכוש "מצות רכות" עבור אדם עם דמנציה או חולה המתקשה באכילה, וגם הנוהגים בהן איסור יכולים להקל עבור החולה.
מרור: חיוב אכילת מרור הוא מדרבנן. לכתחילה אם האדם יכול לאכול, יאכל כזית מרור (עלה חסה בינוני). כאשר קיים קושי, הוא יכול לאכול מעט מרור וישמע את הברכה מאחר. אם הוא מתקשה גם בכך, אינו חייב כלל לאכול.
ארבע כוסות: חיוב ארבע כוסות הוא מדרבנן. אם האדם איננו מתקשה בשתייתן, ישתה רוב כוס מיץ ענבים (תירוש).
שתיית ארבע כוסות צריכה להיות על פי הסדר: כוס ראשונה – בקידוש; שנייה – בסיום ההגדה; שלישית – בסיום ברכת המזון; רביעית – בסיום ההלל. גם אדם עם דמנציה או חולה הקורא נוסח מקוצר של ההגדה ישתה את הכוסות במקומן בסדר המקוצר ולא ישתה שתי כוסות ברצף.
עיקר חובת ההסבה הוא בזמן שתיית ארבע כוסות ואכילת מצת מצווה. אדם עם דמנציה היושב בכיסא גלגלים וכדומה – יישען על מסעד הכיסא. אם הוא מתקשה להסֵב, יֵשב כרגיל.
לשירים שלאחר ההלל אין מעמד הלכתי. גם מנגינות מוכרות, כגון "והיא שעמדה" או "דיינו", שייכות לקטעים בעלי חשיבות הלכתית משנית. אך דווקא שירים אלו עשויים להיטיב עם הנפש והמנגינות הקבועות של שירי ליל הסדר יכולות לשמח אדם עם דמנציה ולרומם את נפשו. אפשר לחרוג מהסדר הקבוע של ההגדה ולשיר את השירים בשלב מוקדם יותר של הסדר (גם אם עדיין לא הגיע זמנם).
אדם עם דמנציה שרוצה לערוך את הסדר לכל בני המשפחה כפי שהיה רגיל בשנים קודמות, אם ידוע שיוכל לעמוד בכך, גם אם יצטרך עזרה מאדם אחר, יש לעשות כן. אם סביר להניח שלא יצליח בכך – יש לכבדו ולשמור על מעמדו ולמצוא דרך שבה אדם אחר יערוך את הסדר במלואו תוך מתן אפשרות לאדם עם דמנציה לנהל את מה שניתן, כך שיחוש כאילו הוא עורך הסדר. גמישות והתאמה לאדם עם הדמנציה הכרחיות במקרים כגון זה והן מצווה גדולה.
חולה שמטופל במשככי כאבים שפוגעים בעֵרנותו, וכן חולה שחלש מאוד מהמחלה ומהטיפולים הרפואיים, אין חובה להעיר אותו על מנת שיקיים מצוות. אם ההערכה היא שקיום המצווה וההשתתפות בסדר יגרמו לו נחת ואילו הסבל שבהקטנת המינון של משככי הכאבים מועט – ניתן להעיר אותו.
לעיון והרחבה, ולהנחיות נוספות לשאר ימי הפסח וספירת העומר, כנסו לאתר צהר עד מאה ועשרים:
הכותב הוא ראש מרכז האתיקה ומיזם צהר עד מאה ועשרים, ארגון רבני צהר