1. חמישים ושש שנה אחר הסתלקותו של הגאון היהודי המסתורי, האינטלקטואל והידען בסדר גודל תלמודי, זכתה לעדנה דמותו החידתית של הידען המופלג, שאפילו שמו מוטל בספק: מר שושני? חכם בן שושן? פרופ' מרדכי רוזנבאום? הרב הלל פרלמן?
במרוצת השנים שחלפו התמקד רק קומץ חוקרים בפיענוח האניגמה הזו, ובהם ענקי רוח, חלקם היו תלמידיו, וחלקם 'רק' מעריציו. בין תלמידיו נמנו חתן פרס נובל אלי ויזל, התלמודיסט פרופ' עמנואל לוינס, פרופ' שלום רוזנברג, פרופ' צבי בכרך, הרב יהודה אשכנזי (מניטו) שהיה ממורי דרכה של יהדות צרפת, ופרופ' אנדרה נהר, זכר כולם לברכה.
בין מכריו מוקיריו ומעריציו היו מורו ורבו הראי"ה קוק שקשר לראשו כתרים נדירים, ואפילו הרמ"מ מלובאוויטש, רבי יחיאל ויינברג בעל ה'שרידי אש', והאדמו"ר מסאטמר רבי יואליש, שהכירו והעריצו אותו על ידיעותיו הנרחבות מידי יום והעמוקות מיני תהומות. ספק אם היה אח ורע בקרית ספר היהודית לפנומן אוניברסלי שכזה, יודע הכל ששום רז לא אניס ליה..
2. אבל מחמת מוזרותו, והיותו נווד נצחי, לבוש בלואים, שעטה מרצון על עצמו גלימת מסתורין, כמעט אבדה דמותו מן התודעה הציבורית וכמעט ששקע זכרו. עד שבימים אלה ממש, מונגשת מחדש דמותו לציבור הרחב – מתוך ספר חדש, 'נגלה ונסתר', שאוצֵר סיפורים ואגדות ישנות גם חדשות שנרקמו סביבו; ובאמצעות סרט טלוויזיה מרתק, 'חידת שושני', שמנסה לפצח את החידה באמצעות ראיונות עם עשרות שסגדו לדמותו ועם אחרים שנרתעו מחמת 'שטניותו'.
אולם גם מעריציו וגם מסתייגיו מסכימים כי מדובר בגאון אדיר, איש מופלא, בעל ידע מופלג בכל מקצועות היהדות. כל התנ"ך על מפרשיו היו שגורים על פיו. כל הש"ס עם רש"י ותוספות, נאצרו במוחו כספר הפתוח. ציטט בעל פי מדרשי חז"ל נדירים וגילגל על לשונו ספרות קבלית – ממש סיני ועוקר הרים. בקיא בנגלה ובנסתר מצד אחד, ומצד שני בעל סברה ישרה, מחודשת, מקורית, שכל כולה יראת שמים.
ומאידך גיסא, גם בקיא גדול בחוכמות חיצונות: מתמטיקה, פיזיקה, תולדות הפילוסופיה, דתות העולם, שפות, ספרות ועוד. אנציקלופדיה מהלכת.
3. מעריציו מספרים, שבאחד משיעוריו, שהשמיע תמיד בעל פה, ציטט מישהו מהמאזינים שורה מן התוספות. "שכחת מילה אחת", נזף בו והעמידו על ההשמטה. עוד מספרים שהיה 'אמן הסיכה': מישהו היה תוקע סיכה בדף גמרא כלשהו ושושני נדרש לנחש באיזו מילה פגעה הסיכה בדפים הבאים. הסופר אלי ויזל טען שהיה בקיא בכ-30 שפות, כולל נדירות. "פעם הפגשתי אותו בסורבון עם פרופסור טיבטי ונדהמתי כששוחח עימו טיבטית שוטפת", סיפר.
ידיעתו את הקוראן בעל פה, בשפת המקור, הצילה את חייו בימי השואה בפריס הכבושה. הנאצים לכדו אותו כדי לשלוח אותו לאושוויץ, אך הוא התעקש שהינו בכלל מוסלמי. לבית המעצר הוזעק הקאדי של פריס, ולאחר שעתיים של שיחה ביניהם בערבית שוטפת, יצא הקאדי נסער: "האיש הזה הוא קדוש מוסלמי, לא פחות" – ושושני שוחרר.
פרופ' רוזנברג סיפר ששמע מפי שושני סיפור נוסף: בפאריס הכבושה לכד אותו קצין נאצי. כדי למלט נפשו הציג עצמו שושני בפניו כפרופסור למתמטיקה, שהוא בכלל קתולי. "הפעם נפלתָּ", צהל הנאצי. "אני עצמי פרופסור למתמטיקה בברלין". שושני הציע לו עיסקה: "אציג לך בעיה מתמטית, ואם לא תדע לפתור, אשוחרר לדרכי". והסוף ידוע: הפרופסור הנאצי הנדהם העניק לו את חייו במתנה.
4. בשנים האחרונות נחשפו יותר ויותר פרטים על אודות הפלא הפנומנלי הזה. בין חושפי זהותו החוקר וההיסטוריון משה נחמני, שמשוכנע כי בידיו ארבע ראיות זהב המעידות ששושני המסתורי הוא הלל פרלמן, מתלמידי הראי"ה קוק, שהגדיר אותו במכתב לידידו הרב מאיר בר אילן בניו יורק: "הרב החריף ובקי, שלם ורב תבונות". לדעה זו הצטרפה ד"ר יעל לוין, שחקרה גם היא את חידת שושני.
נחמני מפרסם בימים אלה ממש את ספרו 'נגלה ונסתר: מאמרים וסיפורים על הגאון מר שושני', בו לוקטו סיפורי מופת מדהימים לגבי עומק גאונותו, שהעלו על הכתב בזמן אמת מוקיריו ותלמידיו ברחבי תבל. כמו למשל סיפור פגישתו בשטרסבורג, בשנות הארבעים לחייו, עם ראש ישיבה מפורסם, שהגיע לשם לחגוג את ליל הסדר: "כמה נדהם ראש הישיבה לראות את רמת בקיאותו בש"ס בעל פה. הוא מדקלם את הש"ס כלשונו, יודע את כל המדרשים, פסיקתא, מתפלפל קצת. באוזני מקורביו התבטא ראש הישיבה, שזו פעם ראשונה שהוא רואה עילוי כזה... את שיא גאונותו הפגין בליל הסדר. שושני הגיע באחת בלילה לשולחן הסדר של ראש הישיבה, והפגין כל כך הרבה כשרון, פשוט מעל להשגתנו. הוא דיבר ללא הרף כל הלילה עד לפנות בוקר בענין יציאת מצרים על פי הקבלה. הוא עבר על כל ספרי הקבלה שנכתבו עד ליום הזה, סינוור בידיעותיו, עומק הבנתו וחריפותו... גם עבור ראש הישיבה הוא נשאר חידה. פתאום נעלם וזהו"...
5. הרבה יותר ספקני לגבי דמותו של הגאון המיסתורי, היה בימאי הקולנוע הצרפתי-ישראלי מיכאל גרינשפן, שמתאמץ כבר עשר שנים לפתור את חידת מי אתה מר שושני, והצליח לראיין מול מצלמתו רבים מתלמידיו, מעריציו ומוקיריו, שבינתיים הלכו לעולמם אך הותירו בידיו עדויות מצולמות מרתקות. מהסרט עולה שמדובר בדמות שבחלקה עודנה בלתי מפוענחת: האם מדובר באגדה או במציאות, בגאון או אולי במטורף? אבל כל מרואייניו הסכימו מול מצלמתו, שהאיש נחון בזיכרון פנומנלי, בלתי אנושי, ידע אלפי ספרים בע"פ, והיה עילוי במתמטיקה, פיזיקה, תלמוד ופילוסופיה, שגם שלט בכ-30 שפות.
בסרט המרתק מספרים המרואיינים גם דברים מופלאים אודותיו. כמה מהם אומרים שהוא גאון מצניע לכת, נווד שמעולם לא הקפיד על מראהו החיצוני. אחרים אומרים שהיה אדם גס רוח ושחצן. יש שראו בו צדיק מקובל, ויש שטענו שהוא התגלמות השטן. תלמידו פרופ' צבי בכרך טען שמדובר ב"100% גאון ו-100% מטורף".
בסרט טוענים חלק מהמרואיינים ששושני נולד בליטא. אחרים משוכנעים שהוא בכלל ממרוקו. הוא הספיק לחיות בישראל, שוויץ, אלג'יריה, הודו, ארה"ב, אורוגוואי וצרפת, ויש טוענים שראו אותו בו זמנית בשני מקומות. עדים אחדים ראו אותו מתהלך עם התיקים הכבדים שלו ברחובות ירושלים, מרקש, ניו יורק ופאריס.
בשיאו של הסרט, כאשר הבמאי כבר כמעט נואש מלפענח את המיסתורין, הוא מגלה בכספת סודית באחת מסמטאות ירושלים אוצר – מחברות אישיות דחוסות בכתב ידו הזעיר והבלתי קריא של שושני - המאשר כי הגאון האניגמטי אכן היה קיים. הסרט שזכה פרס הסרט התיעודי הטוב לשנת 2023 על ידי פורום מבקרי הקולנוע בישראל, ישודר במוצאי השבת הקרובה, ה-4 במאי, בערוץ 11, ויחשוף בפני הציבור דמות סבוכה ומורכבת, של שגעון וגאון, שיורדת לעולם פעם באלף שנה.
אסור לפספס.
(באדיבות שבועון 'מצב הרוח')