המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה ערעור על הכרעת הדין שזיכתה את השוטר שירה בסולומון טקה ז"ל.
במח"ש מעלים שתי טענות: הראשונה כי בניגוד לקביעתו של בית משפט השלום לשוטר לא קמה הגנה עצמית כיוון שלא עמד בפני סכנת חיים ממשית ומיידית והשנייה שמרות שהשוטר היה מצוי בסכנה מסוימת נוכח העובדה כי נזרקו לעברו אבנים, שחלקן אף פגעו בו, משבחר לבצע "ירי אזהרה", הייתה לו חובה לעשות זאת על פי הקבוע בפקודות ובנהלי המשטרה הרלוונטיים באמצעות ירי לאוויר.
בערעור נטען כי "ירי האזהרה" שביצע השוטר לעבר אספלט - שהוא משטח קשיח שאינו סופח את הקליע סמוך לרגלי המנוח סולומון טקה ז"ל והנערים - נעשה בניגוד לפקודות ולכן היה רשלני וגרם למותו של המנוח סולומון טקה ז"ל.
עוד נטען כי "בעוד שבית משפט השלום סבר כי ישנו חסר בפקודות הירי בנוגע לאופן ביצוע ירי אזהרה, הפרקליטות סבורה כי ההסדר הקבוע בפקודות ובנהלים הוא הסדר מלא ומקיף. בית משפט השלום יצר, למעשה, 'הסדר חדש' והעניק בכך שיקול דעת רחב לאוחזי הנשק בכלל, לרבות שיקול דעת באשר לאופן ביצוע 'ירי אזהרה' במקרה של סכנת חיים וזאת בניגוד מוחלט לתכליתו של הנוהל והפקודה, שנועדו ליצור ודאות ואחידות ומעל לכל – נועדו למזער למינימום את הסיכון הטמון בכל ירי, לרבות 'ירי אזהרה'".
במח"ש סבורים כי "יש בהכרעת הדין המזכה משום קביעת נורמה חדשה, הנוגדת את הדין הקיים, אשר עלולה להעביר לשוטרי משטרת ישראל, אנשי כוחות הביטחון והציבור הרחב האוחז בנשק, מסר שגוי ומבלבל וטמון בה פוטנציאל ממשי עתידי של סיכון חיי אדם, חלילה, על ידי נושאי נשק המבקשים לעשות בו שימוש לשם ירי אזהרה בלבד".
לפני כחודש וחצי, חמש שנים אחרי שסלומון טקה נורה למוות על ידי קצין משטרה, בית משפט השלום בחיפה החליט לזכותו.
בהכרעת הדין נכתב בין היתר כי "הנערים שהיו עדים לאירוע - שקרנים. אי אפשר לטעון כי בשל גילם שיקרו. הם נמצאו לא מהימנים עליי כי סתרו ממצאים חד משמעיים. נזרקו אבנים על הנאשם. המנוח החזיק באבנים והנאשם נפגע מאבנים".
"בנוזלי גופו של המנוח נמצא אלכוהול וחומצת חשיש ולדברי המומחים החומר הפעיל יכול לגרום לאופוריה ומחשבות שווא ויכול היה לפגוע בשיקול הדעת של המנוח", הוסיף השופט.
הוא כתב עוד כי "הנאשם תיאר את ההתנהלות שלו, האיום שחש לחייו שהוביל אותו לבצע ירי והסביר מדוע נמנע מלירות לכיוון האוויר. כל אימוני הירי שעבר הנאשם ושוטרים אחרים לא כללו ירי הרתעתי לרצפה. גרסת הנאשם נמצאה על ידי אמינה ונתמכת בראיות פורנזיות. שוכנעתי שעל אף שהיה נתון בסכנת חיים כלפיו ומשפחתו ולמרות שקמה לו הסמכות לירות לגוף הסכנה, דהיינו לגופו של סלומון טקה, החליט לירות לצידו של המנוח בתקוה שיגרום לסכנה לחלוף עם מינימום נזק".
התובע מטעם המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), רונן יצחק, טען במהלך המשפט שירי האזהרה שביצע הקצין לעבר הכביש ולא באוויר היה בניגוד לפקודות התרגולות ולכן מהווה רשלנות.
מנגד, הסנגור יאיר נדשי, טען שקצין המשטרה היה בסכנת חיים לאחר ששתי אבנים פגעו בו לפני הירי, ולכן היה רשאי לבצע ירי על מנת לפגוע. כלומר, לדבריו, לא הייתה יכולה להיות רשלנות במעשיו.