במהלך אותם שנים עמדו בפני פעמים רבות ביותר יולדות צעירות, שהגיעו לבית חולים ברוב המקרים בלידה הראשונה, לאחר שההיריון כולו היה תקין לחלוטין, ויצאו מבית החולים כשהן סובלות מאי שליטה על הסוגרים, חלקן גם עם פגיעות משמעותיות בתחום הרגשי וכן במישור הזוגי.
במדריך מקיף זה שנכתב מניסיוני האישי, גם כמי שבעברו ייצג חלק מבתי החולים במדינת ישראל בתביעות שכאלה, אסקור את התהליך שעוברות אותן יולדות מהרגע שהאירוע קורה להן בחדר הלידה בבית החולים ועד לסוף התהליך שבו הן זוכות לפיצויים של מיליוני ש"ח בגין רשלנות בלידה, שהצלחתי להוכיח בבית המשפט שנגרמה להם.
לידה היא תהליך מורכב, אך כאשר מתרחשות טעויות רפואיות, הן עלולות להוביל לתוצאות קשות, שאחת מהתוצאות הקשות הם קרעים במהלך הלידה. קרעים בלידה יכולים לגרום לנזקים פיזיים ונפשיים לאם ולילוד. במהלך מדריך מקיף וחשוב זה אסקור את הנושא של תביעות שכאלה בעקבות קרע בלידה, מהן הסיבות להן, תהליך הגשת התביעה והדרכים להוכחת רשלנות רפואית.
מהו קרע בלידה?
קרע בלידה מתייחס למגוון פגיעות אפשריות ברקמות הרכות של האם במהלך הלידה. לעיתים הפגיעה הינה משולבת קרי גם עם נזק עצבי.
ישנם מספר סוגים של קרעים:
1. קרעים ראשוניים (First-degree tears)
קרעים שטחיים אלה מכונים קרעים דרגה 1 בלידה, והם בד"כ משפיעים רק על העור. לרוב, הם מחלימים במהירות, ואף אינם דורשים טיפול מיוחד או תפירה כלשהי.
2. קרעים בינוניים (Second-degree tears)
קרעים אלה כוללים גם את העור וגם את הרקמות התת-עוריות, ומכונים קרעים דרגה 2 בלידה, אך הם אינם פוגעים בשרירי פי הטבעת. קרעים אלה עשויים לדרוש תפירה אשר מתבצעת ע"י רופא בחדר הלידה לאחר סיום הלידה והוצאת השליה.
3. קרעים חמורים (Third-degree tears)
קרעים אלה משפיעים הן על העור, הן על הרקמות התת-עוריות וגם על השרירים של פי הטבעת. קרעים אלה מכונים קרעים בדרגה 3 בלידה. עוד חשוב לציין שבקרעים אלה יש גם דרגת ביניים לחומרה של קרעים בדרגה A3, B3, C3.
4. קרעים חמורים מאוד (Fourth-degree tears)
קרעים חמורים ביותר אלה משפיעים על כל השכבות, כולל קרעים משמעותיים גם ברקטום, ועלולים לגרום לסיבוכים חמורים ליולדת ובאופן קבוע.
סיבות לקרעים בלידה
קרעים בלידה עשויים להתרחש ממספר סיבות, כולל:
- גודל העובר: עובר גדול הן במשקל שלו בגרמים או בהיקף הראש שלו בס"מ, עלול להקשות על הלידה ולגרום לקרעים.
- שימוש במכשירים: שימוש במכשירים רפואיים כמו לידה באמצעות מכשיר ואקום או מלקחיים, עלול להוביל לקרעים.
- שיהוי בלידה: כאשר הלידה מתמשכת זמן רב מדי, לחץ ממושך ותמידי על האזורים הרכים עלול לגרום לקרעים.
- חוסר תשומת לב של הצוות הרפואי : רשלנות בטיפול כמו לדוגמא אי הגנה על הפרינאום במהלך הקריטי של הלידה בשיטת HANDS ON עשויה לגרום לסיבוכים כמו קרעים.
- שיהוי בביצוע ניתוח מתקן: כאשר בחדר הלידה לא מזהים את עוצמת הקרע ולא מביאים את היולדת כמתחייב בספרות הרפואית, עד 24 שעות ממועד הלידה לביצוע ניתוח מתקן, אז הדבר עשוי להיחשב כרשלנות בלידה.
השפעות קרעים על היולדת לאחר הלידה
השפעות פיזיות
- דימומים: קרעים מסוימים עלולים לגרום לדימומים משמעותיים ולאובדן משמעותי של דם.
- זיהומים: קרעים עשויים לחשוף את האם לסיכון גבוה יותר לזיהומים.
- בעיות בתפקוד המיני: קרעים חמורים עשויים לגרום לכאבים עזים או לבעיות בתפקוד המיני לאחר הלידה.
- בעיות בתפקוד הפרוקטולוגי: קרעים חמורים, במיוחד כאלו שגם פגעו בתפקוד השרירים, עשויים להוביל לבעיות פרוקטולוגיות בשליטה על יציאות ו/או גזים.
השפעות נפשיות
- חרדה ודיכאון: תהליך הלידה עלול להיות טראומטי, וקרעים עשויים להחמיר את התחושות הללו או לגרום להפרעות חרדה חדשות אצל יולדת שהייתה בריאה לחלוטין קודם ללידה.
- פוסט טראומה: יולדות שחוו לידה קשה עם קרעים עשויות לסבול מתסמיני הפרעה פוסט טראומטית המוכנה בלעז PTSD.
תהליך הגשת תביעה בעקבות קרע בלידה
אִם את חושדת שנגרם לך נזק גוף או נפש עקב רשלנות רפואית שקשורה לקרע בלידה שחווית, הנה הצעדים שמומלץ לך לבצע:
1. איסוף ראיות
איסוף כל המסמכים הרפואיים הקשורים ללידה, כולל בין היתר:
- תיעוד רפואי של הלידה.
- תוצאות בדיקות דם.
- מוניטור עוברי.
- רישומים של הצוות הרפואי.
- רישומים של הצוות הסיעודי לרבות רישומי מיילדות.
2. פנייה לעורך דין
חשוב לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בכלל ובתחום של תביעות בגין קרע דרגה 3 בלידה בפרט, שהן התביעות השכיחות יותר מבחינה סטטיסטית. עורך הדין שכזה בהחלט יכול לסייע בהבנת הזכויות הרפואיות, המשפטיות והכספיות שלך, והחשוב ביותר להעריך את סיכוי ההצלחה בתביעה שכזו במקרה שלך וכן את אומדן התביעה המוערך שלך, מבחינה כספית.
3. קבלת חוות דעת רפואית
בהתאם לחוק בישראל, כדי להוכיח רשלנות רפואית בבית משפט, תצטרכי לקבל חוות דעת מקצועית מרופא מומחה בתחום, אשר יכול לקבוע אם הטיפול שניתן היה מתחת או מחוץ לסטנדרטים המקובלים, כלומר טיפול רפואי שנחשב בישראל לפי הסטנדרטים המקובלים, כרשלני.
4. הגשת התביעה
בהתאם להמלצות עורך הדין המטפל בתביעתך, תהליך הגשת התביעה עשוי לכלול:
- הגשת כתב טענות לבית המשפט. כתב בטענות הראשון הינו כתב תביעה מנומק שעורך הדין עורך עבורך ובאישורך והוא מוגש עם חוות דעת רפואיות לתמיכה בכל הטענות הרפואיות שבכוונתך להעלות.
- קביעת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו. במסגרת התביעה עליך לטעון מפורשות ובנפרד לגבי כל אחד ואחד מאבות הנזק שבכוונתך לתבוע, וכן להביא לכל אב נזק את כלל האסמכתאות המתאימות לו בכתב.
- קביעת קו זמן לתהליך המשפטי. לאחר הגשת כתב תביעה ולכל המאוחר לאחר הגשת כתב הגנה מטעם חברת הביטוח של בית החולים, יקבע על ידי בית המשפט מועד דיון ראשון המכונה בעגה המשפטית "קדם משפט", שבמסגרתו בית המשפט מחליט על המשך ודרכי בירור התביעה המשפטית.
5. הליך המשפט
לאחר שכבר הוגשה תביעת רשלנות רפואית בלידה לבית המשפט, התהליך המשפטי עשוי לכלול:
- חקירות של עדים. המדובר בחקירה של כל העדים המעורבים באירוע, היולדת וכן מי שהיה איתה בחדר הלידה ומנגד המיילדת והרופא שהיה אחראי על הלידה בחדר לידה.
- חקירות מקצועיות. של עדים מומחים בד"כ רופאים. המדובר בחקירות מכריעות בתביעת רשלנות רפואית.
- הצגת הראיות. תהליך במסגרתו היולדת וכן בית החולים מביאים כל אחד בנפרד את הראיות עליהם הם מסתמכים על מנת להוכיח בהתאמה את תביעתם/הגנתם בבית המשפט.
עורך דין אלי מאור נחשב ע"י רבים למי שהקדיש את חייו בטיפול בתביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה בלבד. במהלך 25 השנים האחרונות, וכמי שייצג בעברו הרחוק גם בתי חולים ורופאים בתביעות ענק ברשלנות רפואית, וכמי שהיה רכז ומרצה בדיני רשלנות רפואית במכון להשתלמויות של לשכת עורכי הדין, עורך דין מאור צבר ידע עשיר, ייחודי ומשמעותי בהתמודדות עם מערכות בריאותיות גדולות ותביעות רפואיות מורכבות וסבוכות.
אחוזי ההצלחה של עורך דין מאור הינם גבוהים וממליציו רבים, והוא דגל ועודנו דוגל בשיטת הייצוג האישי במסגרתה הוא מתחייב לטפל בכל לקוח ולקוחה באופן אישי ודיסקרטי מתחילת התביעה ועד סופה, וזאת להבדיל מהשיטה הקולקטיבית או ה"קבוצתית", בה התביעה הרגישה עוברת מיד ליד במשרד עורכי דין גדול.