בעומק השטח בדרום לבנון נלחמת, בין היתר, חטיבה 55, שבמלחמה הנוכחית פעלה גם תקופה ארוכה ברצועת עזה.
כרמי, מפקד גדוד 71 בחטיבה, שוחח עם ערוץ 7 בלבנון וסיפר כי לאור האיומים של חיזבאללה ציפו הכוחות למצוא אויב נחוש יותר. "ברגע שתמרנו פנימה לתוך השטח המערכים שלו התפרקו מאוד מהר. לא מצאנו פה אויב אמיץ כמו שהם איימו ודיברו. כשהגענו הם ברחו ועכשיו אנחנו גם רודפים אחריהם וגם לוקחים את היכולות שהם השאירו מאחור".
הוא מציין כי הלחימה בלבנון שונה מזו שהייתה בעזה. "בעזה זה אויב אחד ופה זה אויב אחר - יש מאפיינים דומים - אבל כאן ציפינו לאויב יותר עיקש וחזק והבנו שגם הכניסה המאסיבית וגם אופן הפעולה שלנו גרם להם לנתק מגע. הם הותירו פה חוליות בודדות ואנחנו מגיעים אליהן ופוגעים בהן. בסוף זה תימרון חזק ואגרסיבי שגורם לכך שבשנייה שנצא מכאן הדברים ייראו אחרת".
הוא מתאר את הפעילות בשטח. "מצאנו הרבה מאוד אמל"ח של האויב שהיה מכוון גם לעומק ישראל וגם ליישובים של הגדר. הכפר שאנחנו תוקפים נערך בהרבה מאוד ציוד כדי לנסות ולפגוע בנו, לחדור לשטח מדינת ישראל ולפגוע באזרחים. אנחנו עוברים בית אחר בית, מחסלים מחבלים, אוספים ציוד ואמצעי לחימה שרובו מושמד. המטרה היא שכשנצא לא יהיה להם עם מה להילחם.
אמצעי הלחימה מוסתרים בבתים, בחצרות, מתחת למיטות של ילדים, בבתי ספר וגנים. מדובר במחסנים שלמים שנמצאים בבתי מגורים ואין כמעט בית שאין בו אמל"ח, מנהרה או מפקדה והכל מחובר אחד לשני", מוסיף כרמי.
הלוחמים בגדוד נמצאים מאז ה-7 באוקטובר סביב הלחימה. "לפני שלושה שבועות סיימנו 45 ימי מילואים במטולה, אחרי שתימרנו בעזה וב-7 באוקטובר קפצנו. אנחנו בשנה שלמה של לחימה, גם בחגים האלה לא היינו בבית. אנחנו נמצאים כאן כדי לאפשר להחזיר את תושבי הצפון הביתה. אנחנו מפרקים תשתיות, מגיעים למרכזים של האויב ושוללים את היכולות שלו".

אופיר, סמח"ט 55, מוסיף "במשך שנה שלמה לא עברנו את הגבול, המתנו והיינו במצב מגננה. זה נגמר. ההגנה הכי טובה זו ההתקפה. אנחנו צריכים לוודא שבכל פעם שמישהו יעז להתחמש כל כך קרוב לגבול שלנו - דמו בראשו".