עם חזרת הכנסת לפעילות מלאה חוזרת גם פעילותם של בני משפחות החטופים המשמיעים את קולם ומצוקתם במסדרונות המשכן ובדיוני וועדות השונות. יזהר ליפשיץ, בנם של יוכבד ששוחררה בעסקת החטופים הראשונה, ועודד שעודו מוחזק בשבי החמאס, מספר על חידוש הפעילות בכנסת.
שנה אחרי והתסכול גדול לנוכח כשלושים חטופים שידוע שמתו בשבי החמאס והעובדה שמאז היום ה-54 לשבי לא הייתה עסקה כלשהי לשחרור חטופים. "מאיפה הכוחות? זו האופציה היחידה", אומר יזהר ומבהיר כי המאבק הוא עד החטוף האחרון בכל דרך, גם אם דרכו מעט שונה מדרכם של אחרים. הוא בוחר לפגוש את ראש הממשלה ולהתלוות אליו כאשר הדבר נצרך מתוך הידיעה שההכרעה בידיו.
"היום אנחנו בצומת. יש תחושה של הישגים כמו רפיח, חיסול סינוואר, פילדלפי וזה הזמן לעשות את המחווה הגדולה. עכשיו אנחנו יכולים קצת לוותר כדי לקבל משהו, להיות אקטיביים כדי לדוג את הדגים האלה", הוא אומר.
לשאלת עמדתה של ישראל כפי שהיא משתקפת מהשיח עם חברי הכנסת, סבור יזהר ליפשיץ כי אלה אינם באמת יודעים יותר ממנו. עם זאת ניתן לזהות את החזרה לשגרה כאשר בוועדות נידונות סוגיות חשובות מאוד כמו המפונים והמתח שלפני התקיפה באיראן ונראה שהחטופים מעט זזים הצידה מפני הפרשה החדשה או חוק הגיוס, ובמציאות הזו "אנחנו נלחמים על המקום שלנו בתודעה בזמן שיש לנו שם אנשים צעירים. זה לא ייאמן, אלא אנשים שיש להם סיכוי. לזקנים כמעט אין סיכוי. לא נעים לי להגיד אבל כבר הוציאו אותם להורג בחודש או החודשיים הראשונים", הוא מעריך. "אבל מרגישים שיש יכולת לתת יותר ממה שהיינו מוכנים עד היום וזה לא קורה. יש בזה הרבה תסכול".
"נילחם עד החטוף האחרון. אני מקווה שהמלחמה תיגמר לפני זה ויחזרו אלינו חטופים חיים וכל היתר יחזרו למשפחותיהם לסגירת מעגלי השכול", אומר יזהר ובהתייחס לאותה פרשייה ביטחונית שנטען כי מעורבת בה מגמה לסיכול עסקת שחרור, הוא אומר: "זה נוגע בנו וזה חמור מאוד. אבל מה עוד פוגע בשחרור חטופים? אני אף פעם לא יודע. פעם אומרים שכשצועקים זה מעלה את המחיר, פעם אומרים שזה שנילחם הורג את החטופים. אני מסכים עם הכול. בטוח שלכל דבר יש צד אמת. אתה לא יכול לא להסכים".
"יש משהו שישראל נירמלה ובעיניי הוא טירוף. כשאתה חזק ויש לך אפשרות לסגת ולחזור ולתקוף ואתה מנרמל מצב שבו אתה נלחם עם חטופים כשרואים שהלחץ הזה הורג חטופים בתוך המנהרות, זה מנרמל משהו שהופך אותנו כחברה ללא הגיוניים. זה כל כך הרבה שיח שהוא לא חטופים. יש כאן אנשים שהולכים לישון וחושבים שהבת או הבן שלהם מחוללים. איך הם ישנים? איך אנחנו נראים, ולא נושאים אותם למעלה. צריך להבין שזה מצב לא אפשרי ומדינה שלמה עוסקת במי אמר מה אמר ולמי הוא משתייך פוליטית".
עוד מציין ומדגיש ליפשיץ כי גם למשפחות החטופים בני משפחה שמתגייסים ללחימה, "אנחנו חלק מכל הדבר הזה, והחלק הכי פגוע. החטופים הוא משהו שאנחנו חייבים להתאחד סביבו ולדאוג שהוא ייגמר. זה עלינו כבני אדם, כיהודים הערבים זה לזה, אנחנו מגייסים את הילדים ביחד להילחם על הבעיות העתידיות ביחד, מה שיכול להימשך שנים. אנחנו משאירים כאן על החברה כתם שלא ניתן יהיה למחוק אותו".
"זה זמן חטופים. צריך לוותר הרבה יותר מכפי שיכולנו קודם כי אנחנו חזקים, כי ניצחנו את חמאס והרגנו לו את ההנהגה. אפשר לוותר על דברים כי חטופים חשובים יותר. ההחזרה שלהם חשובה יותר מציר פילדלפי או החזקה של משהו", דברי ליפשיץ.
על הקשר שהוא שומר עם ראש הממשלה ובכירי הממשלה, בניגוד לאחרים, הוא אומר: "אני בקשר כי עשינו הרבה טעויות שפילגו אותנו ויצרו שסע על רקע פוליטי ואינטרסנטי. אני עם האנשים שפועלים וחלקם חשובים ההיפך ממני. אני רוצה לשכנע אותם. אני מכבד אותם. ציבורים שלמים מגייסים את הילדים ויש להם אבידות ופצועים קשה, אני לא אדיש לכאב שלהם ושל משפחות שמתפרקות. אני לא רואה רק חטופים, אבל חטופים אזרחים שנחטפו אחרי שהופקרו וצה"ל לא הגיע אליהם, לא להחזיר אותם זה משהו שפוגע ביהדותי, במי שאנחנו".