הרב חיים נבון, מחבר הספר "מעשה בצדיק ואלונקה", מסביר כי הספר, שיצא בשיתוף פעולה של 'ידיעות ספרים' ואיגוד ישיבות ההסדר, נועד להיות הרבה מעבר לספר הנצחה. בראיון באולפן ערוץ 7 הוא אומר כי מדובר בחלק מתהליך התמודדות קהילתי עם האובדן הקשה.

"אני שותף לאבלה של משפחה. בסך הכל ישיבות ההסדר מהוות קהילה לא גדולה והיא ספגה אובדן קשה שהיא מתמודדת איתו בדרך בונה, בדרך של חיים. כמובן כל החללים מכל המגזרים, מכל הקבוצות כולם קדושים וטהורים, על כולם ראוי לכתוב ולכולם ראוי להתייחס. אני מתחיל מהמשפחה שלי, מהאנשים שבסופו של דבר נמצאים מסביבי בקהילה המסוימת הספציפית, הלא גדולה הזאת של ישיבות ההסדר", מסביר הרב נבון.

הרב נבון מספר על תהליך איסוף הסיפורים ועל מטרות הספר. לדבריו, בשנה הראשונה של המלחמה נפלו 80 תלמידים ובוגרים מישיבות ההסדר וכן רב אחד. "הספר לא עוסק רק בהנצחה וזיכרון אלא בסיפורי צדיקים. עשינו קרוב ל-150 ראיונות, עם משפחה, עם חברים, עם ידידים ומכרים".

"התמקדנו בתלמידים שלמדו בישיבות בשעת נפילתם ולכל אחד ניסינו לזקק סיפורים שמתמצתים את האישיות הייחודית שלו, את הקו שלו בחיים ואת הבשורה הרוחנית שהוא הביא. בסופו של דבר, מדובר על אנשים מאוד מיוחדים באמת. אלו החבר'ה שרצו ראשונים קדימה, הם הטובים שבחבורה. לא רק המוות שלהם או נפילתם מלמדים אותנו משהו, אלא בעיקר העובדה שחייהם, היו חיי מופת. אנחנו רוצים למצות מכל אחד את הנקודה המרכזית הרוחנית של חייו", הוא מדגיש.

בספר מופיעים סיפורים אישיים שממחישים את אופיים של הלוחמים. "אנחנו מתייחסים בספר לכל המכלול של החיים שלהם. גם לסיפור של אורי חדד הצדיק הי"ד שתמיד התעקש לסחוב את האלונקה למרות שהחבר'ה אמרו לו אתה צנום קצת תעלה על האלונקה והוא לא הסכים וגם לסיפר על אריאל אליהו הי"ד שכשנולד לו אח קטן אז הוא נעלם לשבועיים מהישיבה. שאלו אותו אחר כך 'איפה היית' והוא השיב - 'ראיתי שבבית צריכים אותי אז לקחתי חופשת לידה. או הסיפור של אליהו צימבליסט הי"ד הקדוש והטהור שהיה בחור שהתמודד עם דיסלקציה. היה לו קשה לקרוא, קשה לכתוב והוא התעקש ללמוד דף יומי. הוא גמר חצי ש"ס של דף יומי כולל עזה. נאבק עם כל מילה ונלחם כמו אריה עד נפילתו".

נבון מתאר את חוויית הכתיבה כלא פשוטה מבחינה רגשית. "זאת הייתה חוויה מאוד לא קלה ברמה הרגשית. כלומר, שנה שלמה הלכתי לישון עם הסיפורים שלהם וקמתי איתם בבוקר. קיבלתי חומר גלם ומכל אחד חילצתי את הסיפור שלו. אני הייתי כאן הכלי. השתדלתי לצמצם את עצמי, שזו לפעמים חוויה קשה לאדם שרגיל לכתוב ספרים, כדי לתת לכל אחד את המקום של הסיפורים שהוא הביא. היה לכל אחד קול שונה עם הדגשים שלו והסיפורים שהוא מביא".

"גיליתי במהלך הכתיבה שאחוז לא פרופורציונלי מן הנופלים היו טענים בטנק. זו העבודה הכי קשה והם קיבלו אותה בשמחה ובאהבה, מאוד התמסרו אליה, ולקחו עליה אחריות כי הם העריכו עבודה קשה", הוא מוסיף.

הרב נבון מביע את עמדתו האישית כלפי אלה המשתמשים בתורה כתירוץ להתחמקות מחובת הגיוס. הוא מדגיש כי אין סתירה בין היות האדם צדיק לבין לשאת באחריות ולשרת בצבא. לדעתו, מקומם הטבעי של צדיקים, הוא דווקא בין נושאי האלונקה.

"עיקר העיקרים של המסר שאני מוציא מהספר, הוא לא רק שאין סתירה בין להיות צדיק לבין להיכנס מתחת לאלונקה, אלא שזה המקום הכי טבעי שאני מצפה למצוא בו צדיקים. הם האנשים שבאופן טבעי נושאים את האלונקה והם האנשים שבזכותם היא ממשיכה קדימה".

בהתייחסו למצב החברתי בארץ, הוא קורא לשמור על פרופורציות במריבות הפוליטיות. "אני לא אוהב מה שקורה היום ברחובות ומה שקורה היום בכנסת, אבל על זה אין לי הרבה השפעה. יש לי יותר השפעה על האופן שאני רואה את המציאות - ואני מתעקש להזכיר לעצמי כל הזמן שזה 'קליפה'. שבפועל, כשאני פוגש אנשים מכל הדעות ומכל המגזרים, יש בהם מן המשותף הרבה יותר מאשר מהמפריד. כל אחד צריך להזכיר לעצמו לקחת בפרופורציות את המריבות - וזה היה הצעד הקטן שלנו כדי שנוכל להתמודד איתן".