בכנס תורה ומדע ה-31 שהתקיים השבוע במרכז האקדמי לב, עלתה לדיון שאלה מרתקת שמעסיקה רבים בעולם התורה והטכנולוגיה: האם ניתן להסתמך על בינה מלאכותית בפסיקת הלכה? את השאלה הפנה פרופ' משה קופל לרב דיקטה – דמות רבנית וירטואלית שפותחה בטכנולוגיית AI מתקדמת.

בעוד הרב דיקטה עיבד את תשובתו, ציין פרופ' קופל: "יש שטוענים שהמערכת עלולה לטעות ולהכשיל שואלים, ויש גם מי שמעלים את עניין החלשת החיבור לרבנים, שהוא היבט חשוב הרבה מעבר לשאילת שו"ת. אולם, נראה שהמערכת שלנו עדיפה מבין כל החלופות הקיימות שעושים בהן היום שימוש – גוגל, GPT או בייניש זמין".

הכנס, שנערך השנה בשיתוף המרכז האקדמי לב, אוניברסיטת בר אילן, המכללה ירושלים ובית מדרש "מדע תורתך", עסק בהשפעת הבינה המלאכותית על עולם התורה, תוך התמקדות גם בהשלכות הלכתיות הנובעות ממלחמת חרבות ברזל.

פרופ' קופל הסביר כיצד פועלת המערכת: "המערכת שלנו עושה ראשית איסוף מקורות באמצעות קלוד, תוך שהיא מתבססת על מקורות שהופיעו הכי הרבה פעמים. חלק מהמקורות מפוברקים, אך מכיוון שיש לנו מאגר מידע דיגיטלי ענק, המערכת שולפת אותם ובודקת אם הם אכן רלוונטיים. לאחר מכן המערכת מנסחת את התשובה הסופית לאחר סינון המקורות, ניתוחם וסיכומם".

עוד הוסיף "מערכת הרב דיקטה עושה שימוש בשפה תורנית קלאסית, מתוך רצון שאנשים שיודעים ללמוד ולקרוא תשובה יהיו אלה שישתמשו בה. הוכנסה מעט קומיות בתשובות כדי להבהיר שזה לא תשובה שנכתבה על ידי רב אמיתי".

ולבסוף – תשובת הרב דיקטה לשאלה עצמה: בינה מלאכותית יכולה לשמש כלי עזר לאיתור מקורות ומידע, אך אין לסמוך על פסקיה להלכה ולמעשה.

על מסקנה זו חלק הרב ישראל קלרק, ר"מ בישיבת הר עציון, שפתח ואמר: "אני רוצה לחלוק על המסקנה של הרב דיקטה ולקבוע שבינה מלאכותית יכולה לפסוק. כבר היום GPT יודע לפסוק בשאלות פשוטות, גם אם הוא לפעמים פולט שטויות והזיות שנובעות מבעיית ידע ומכך שלא בוצע למערכות אלה אימון – Fine Tuning – בעולם התורה. מדובר במערכות שמכפילות במהירות את רמת האינטליגנציה שלהן, ועם הזמן רואים ירידה בהזיות – פחות מאחוז כרגע – כך שלדעתי כרגע השאלה לא אם הוא יוכל לפסוק הלכה, אלא מה נדרש כדי שיוכל לפסוק".

בהמשך טען: "פסיקה מגלה של ההלכה, המערכת יכולה לבצע כבר כיום. אולם מה לגבי פסיקה מכריעה או יוצרת, שדורשת יצירה יש מאין? ידע יש למערכת AI, אך האם יש לה הכוח השכלי? לא מתייחסים למעשה לתהליכי למידה עמוקה שמערכות אלה משתמשות בהם ולעובדה שהן יודעות לייצר בגלל שלמדו בצורה שדומה לחשיבה אנושית, למידה עמוקה היא בדיוק זה. בסופו של יום, אני סבור שאין שום בעיה הלכתית בפסיקת AI, וגם לא ביקשנו גדול הדור".

הרב יוסף צבי רימון, ראש הישיבה במרכז האקדמי לב ונשיא תנועת המזרחי העולמית, סיכם: "רוב האנשים היום שרוצים לדעת משהו פונים לגוגל או לקלוד. יהיו דברים שזה וודאי יהיה בסדר, אבל זה לא יהיה תחליף לרב. רב צריך לא רק לתת תשובה אלא להבין את הבנאדם, מה עומד מאחורי השאלה".

עוד הדגיש: "צריך להיזהר שמערכות הבינה המלאכותית לא ישלטו בנו ולא יגרמו לנו לאבד את ההיבט החשוב של עמל תורה. אפשר להשתמש בכלים אלה כדי לקבל עוד ידע ולהוסיף עוד קומה, אחרי עמל. צריך להשתמש בהם נכון, לא להשתעבד אליהם. לא לחשוב שהם שקיבלו תורה מסיני. זהו כלי בתחילת הדרך שהולך להשפיע רבות על העולם, לא צריך להיבהל אלא לנווט אותו בצורה נכונה".