באולפן ערוץ 7 מתארח שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ומתייחס לשורת סוגיות על סדר יומה של ישראל, ובפתח הדברים גם לטענות לפיהן דבריו בדבר מדרג מטרות המלחמה, כאשר טען שהשבת החטופים היא מטרה נעלה אך לא החשובה מכולן, מבטאים פגם ערכי.
סמוטריץ' קובע בתשובתו כי "אחריות המדינה לביטחון אזרחיה היא מוחלטת", ומתוך כך אחריותה של המדינה היא לחייהם של החטופים שעודם בחיים ומוחזקים בידי חמאס ולהשבתם לבתיהם, ועם זאת "יש לנו אחריות לחייהם לשלומם ולביטחונם של 10 מיליון אזרחי מדינת ישראל. אין פה אירוע של חיים מול משהו אחר, אלא חיים מול חיים".
חמאס אכזר ורצחני, אבל ממש לא טיפש
"יש כרגע מחלוקת בציבור הישראלי, האם כדי להחזיר את החטופים מדינת ישראל חייבת להיכנע לחמאס", אומר השר וקובע כי זו משמעותו האמיתית של מושג עצירת המלחמה שכן "חמאס אומר, אתם רוצים את החטופים תפסיקו את המלחמה, צה"ל נסוג מרצועת עזה גם מפילדלפי כולל הפרימטר, מרחק יריקה מהישובים שלנו בלי שום מרחב ביטחון. חמאס נשאר גורם שלטוני בעל כוח חמוש בעזה, חוזר להתחמש ועזה משוקמת ללא פירוז וכל הדבר הזה עם ערבויות בינלאומיות לרבות החלטת מועצת הביטחון שמונעת מאיתנו לחזור להילחם. זה מה שחמאס דורש", מבהיר השר ובהתיחס לטענה לפיה ניתן יהיה לשוב ולהילחם לאחר השבת החטופים, הוא אומר:
"יש שתי אסכולות. יש שאומרת שנכון להיכנע כי יותר חשוב להחזיר 21 חטופים בחיים ואת היתר להשיב לקבר ישראל, גם אם המשמעות היא כניעה, גם אם היא שוחקת את ההרתעה שלך ומסבירה לכל מי שרוצה לנצח את ישראל שזו הדרך ואין צורך בגרעין איראני או בטילים אלא די בחטיפת כמה יהודים, ובכך יורידו את מדינת ישראל על הברכיים, כי אם חמאס נשאר בעזה זה אומר שאין חיים נורמליים, לא בשדרות לא בנתיבות, לא באופקים, לא בכל יישובי העוטף, כי כל SIM שנדלק או שיש שביב מידע מודיעיני ומיד הכל נדרך, כיתות כוננות קופצות, אירועים מבוטלים וזה אומר שכל מה שעברנו ושילמנו כאומה מגויסת בשנה וחצי האחרונות הופך לעוד סבב, ובעוד שנה שנתיים שלוש יהיה עוד סבב כזה. אלה ההשלכות המאוד מאוד מאוד מסוכנות של האמירה הזאת". לתפיסתו של השר סמוטריץ' מדובר בתפיסה שמאחוריה הפקרות המעמידה עשרה מיליון אזרחי ישראל בסכנה וכך גם כל יהודי ברחבי העולם, שמא יהפוך יעד לחטיפה.
האסכולה השניה כוללת, אומר סמוטריץ', את מי שסבור שנכון לעשות "תרגיל" שבו ישראל תסכים לדרישות החמאס ולאחר מכן תפר את הסיכום. על כך הוא אומר: "אין חיה כזאת. מדינת ישראל היא מדינה נורמלית. אם ארצות הברית תיתן ערבויות לקטר ולמצרים, היא לא תאפשר לנו להפר את הערבויות האלה, אם תהיה החלטת מועצת ביטחון לא נוכל לפעול מולה. אין דבר כזה".
בנוסף לאלה, אומר סמוטריץ', ישנו "טיעון שלישי שאומר אתה צודק, תחתום על הסכם כניעה, תשחק את ההרתעה וכו', ובעוד שנה או שנתיים חמאס יתן לך תירוץ כי הוא יפר ואז גם אתה תפר את ההסכם ותוכל להילחם, הפעם בלי מגבלות כי לא יהיו חטופים". על עמדה זו אומר סמוטריץ': "רגע, מי אמר? אולי כשחמאס יתן לי את ההזדמנות המדוברת לחזור להילחם בו, גם אז יהיה אירוע שיתחיל בחטיפה, אולי לא בעזה אבל אולי ביהודה ושומרון, אולי מטיילים ישראלים בהודו שיוברחו לאיראן. מי אמר לך שתוכל לנהל את זה אז? אין לי אפשרות להיכנע לארגון טרור", אומר השר ומציין כי אין תקדים בעולם כדוגמת זה הישראלי שבו שוחררו מאות מחבלים בעסקאות אותן הוא מגדיר מופקרות. סמוטריץ' מזכיר כי "82% מהם חוזרים לעסוק בטרור. אתה מציל אחד וחלילה משלם בנהרות של דם".
"אין מדינה בעולם שעיצבה הסדר מדיני ככניעה לפרוטקשן של ארגון טרור שחטף חטופים. מדינת ישראל מעולם לא עשתה את זה וזה קו אדום". במציאות הזו מה שנכון לישראל לעשות הוא להשמיד את חמאס מבלי לוותר על המטרה הקדושה של השבת החטופים. "כבר למעלה מ-80% מהמטרה הזאת מימשנו. אם מישהו היה אומר לנו ב-7 באוקטובר שנצליח להחזיר 80% מהחטופים חיים, לא היינו מאמינים, ואנחנו חותרים ונמשיך לחתור להשיב את כל החטופים הביתה בעזרת השם כמה שיותר בריאים ושלמים, ואת מי שלא, נביא לקבר ישראל. לא נעצור דקה אחת לפני שניישם את מלא המטרה הזאת, בשום אופן לא במחיר כניעה".
בעיני סמוטריץ' הסערה התקשורתית שהתחוללה אתמול בעקבות דבריו אלה הייתה לא יותר מאשר ניסיון להשתיק את עמדתו זו. "מי שמנסה להפוך אותי למי שלא אכפת לו מהחטופים, למי שפוגע במשפחות זו תקשורת מופקרת וחסרת אחריות שעיוותה משפט שלי. לקחה שלוש מילים, 'לא הכי חשוב', כאילו זה לא חשוב ואז רצים למשפחות, שמים להם מיקרופון, ואז בוודאי שהמשפחות יעלבו".
גם בראיון זה מתעקש השר סמוטריץ' שלא לייצר מדרג בין מטרות המלחמה וקובע כי הממשלה דבקה בשלוש המטרות הללו מבלי שהאחת תגבר על חברתה, ומשום כך הוא אינו מוכן לסכן את שלומם וביטחונם של עשרה מיליון אזרחי ישראל למען מטרה אחרת.
בדבריו מציין השר סמוטריץ' את תחושת הכאב שהוא חש לנוכח סבלן של משפחות החטופים, ועם זאת הוא מבקשת להיות לפה לחטופים הבאים שעוד אין להם שמות ופנים והמשפחות שלהם עדיין לא יוצאות להפגנות ולמחאות בכיכרות, "ועוד אין שמות ותמונות ופרצופים חלילה חלילה – ואני לא רוצה לפתוח פה לשטן - למי ששמעו את מחיר שחרורי המחבלים והכניעה הזאת. אני רוצה להיות לפה לתושבי הדרום שאחרי 20 שנה שחיו חיים לא נורמליים וילדים מרטיבים בלילה ועם פוסט טראומה אחר כך לכל החיים. אני רוצה שיחיו חיים נורמאליים בביטחון מלא. זה מה שהבטחנו להם אחרי השבעה באוקטובר, שלא יהיה איום מעזה. אני רוצה לייצג אותם ואני רוצה לייצג את 10 מיליון אזרחי ישראל ואני רוצה לייצג את אלה שעוד לא יודעים לאיזה מעגלים של שכול הם אמורים להצטרף. יש לי אחריות על הכתפיים. אנחנו נסיים את המלחמה בהשמדה המוחלטת של חמאס ולא נעצור דקה קודם".
דוחפים את ישראל לכניעה. ההיסטוריה לא תסלח להם
סמוטריץ' קובע כי "ההיסטוריה לא תסלח לאנשים שבחוסר אחריות דוחפים את מדינת ישראל להיכנע לארגון טרור. זה דבר חסר תקדים ומי שיסתכל עליו בעוד כמה שנים יגיד שהוא לא מבין איך קרה דבר כזה. איך היו אנשים חכמים אחראיים שדחפו מדינה בכוח להיכנע לארגון טרור והזמינו את החטיפות הבאות, הזמינו את הפרוטקשן הבא, הזמינו ארגוני הטרור להילחם במדינת ישראל, השאירו את המפלצת הנאצית הזאת על הגדר שלנו".
סמוטריץ' שב ומדגיש כי החאס מודע היטב למגבלותיה של ישראל ואין מדובר בארגון טיפש, אלא בארגון רצחני ואכזר שלא יאפשר את רעיון ההונאה והפרת ההסכם בעתיד. "1200 איש נרצחו ו-250 איש נחטפו ואנחנו נחושים להפוך כל אבן כדי להשיב את כולם הביתה חיים וחללים. לא נרפה, לא נעצור ולא נוציא את לוחמנו הגיבורים ועזי הנפש דקה אחת לפני שגם המטרה הקדושה הזאת תושלם, אבל יהיה קו אדום אחד והוא שום כניעה של מדינה חפצת חיים לארגון טרור ולפרוטקשן של חטיפות".
קיימת, אומר השר סמוטריץ', הסכמה שלו ושל ראש הממשלה להפסקת הלחימה במציאות בה חמאס נכנע, מתפרק מנשקו, ראשיו גולים ותכנית טראמפ להגירה מוסכמת יוצאת לפועל. תכנית זו, הוא אומר, היא ההומניטארית ביותר, בעיקר לנוכח העובדה שלאורך שנים לא ניתן יהיה לחיות ברצועת עזה במצבה כיום. "אם חמאס מוכן לקבל את התנאים האלה, אהלן וסהלן. אם הוא לא מוכן לקבל אותם הוא יקבל אותם בכוח".
עוד נשאל השר אודות דבריו של העיתונאי חיים לוינסון ולפיהם שר שלא עשה צבא אינו מבין בביטחון, ובפרט כאשר תפיסתו היא תפיסה אמונית אודות ההבטחה האלוקית של ארץ ישראל לעם ישראל.
"קודם כל אני מבין בביטחון. לצערי לא זכיתי להיות לוחם קרבי, אבל הייתי בחטיבת מבצעים וראיתי איך מתנהל צבא. הייתי הרבה מאוד שנים חבר ועדת חוץ ביטחון, ועדות משנה וקבינט. לא צריך להיות נהג אוטובוס כדי להיות שר תחבורה ולא חייבים להיות מפקד בצבא בשביל להבין בביטחון", אומר השר ומציין כי לא פעם דווקא מי שמגיע מחוץ למערכת הביטחונית מגלה ראייה אסטרטגית שונה ונצרכת עבור ניהול המערכה.
עוד מוסיף סמוטריץ' ומבהיר כי הוא "בהחלט מונע מהבטחה אלוקית. עם ישראל זוכה לחזור לארץ ישראל אחרי 2000 שנה של גלות ונדידות, נבואות של תורה ונביאים מתגשמות לנגד עינינו, ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה, קיבוץ גלויות, מפעל התחיה הלאומי שלנו הוא המנוע של כל הדבר הזה שנקרא מדינת ישראל ואני לא מבין איך יכול להיות פה מישהו שלא חי מתוך המנוע הזה". על תפיסתו זו לא מוצא סמוטריץ' סיבה להתנצל או להתבייד ולכך הוא מוסיף את תפיסת העולם הרואה את ערכו הגדול של הפועל עם אל בפועל ובשטח, "עם הידיים ועם הרגליים בצורה המקצועית ביותר".
"אני יודע שיש סיעתא דשמיא ואני יודע שבסוף מי שיקבע עם הכלכלה הישראלית תצליח לו זה הקדוש ברוך הוא, אבל התפקיד שלי הוא להתאמץ ולהשתדל בצורה המקצועית ביותר, לעבוד הכי קשה לפי הכללים של הכלכלה, עם מומחים".
תצהירי רונן בר – ערימת מניפולציות לא ברורה
מכאן התבקש השר סמוטריץ' להתייחס לסוגיית ראש השב"כ רונן בר אודותיו אמר כי לא ישתתף בישיבה בה הוא מופיע. לתפיסתו של סמוטריץ' "רונן בר לא אמור להיות ראש שב"כ. הוא ראש שב"כ שנכשל בתפקידו. הוא נושא באחריות אישית ישירה. הוא לא לבד והוא גם לא אשם, אבל הוא נושא באחריות אישית ישירה למחדל. אין ויכוח על זה. הוא עומד בראש ארגון המודיעין שצריך היה לספק את ההתראה. במשך שלוש שנים הוא נרדם בשמירה ונתן לחמאס ליצור את ההונאה האסטרטגית הגדולה ביותר מאז קום המדינה. הוא קיבל התראה בלילה שבין השישי לשביעי באוקטובר ופירש את זה לא נכון. הוא קיבל החלטה לא נכונה ולכן יש לו אחריות".
סמוטריץ' מזכיר את המהירות בה הודחה מי שעמדה בראש השירות החשאי האמריקאי לאחר ניסיון ההתנקשות בטראמפ. בתוך כשלושה ימים היא לקחה אחריות והתפטרה. "מי שאחראי באופן ישיר צריך ללכת הביתה מזמן. ההיאחזות שלו בקרנות המזבח זה סיכול ממוקד למוסד האחריות מעבר לשחצנות של ה'אני ואפסי עוד' כאילו אם הוא יילך אז אוי ואבוי. בנוסף, התגלעו בינינו בחודשים האחרונים חילוקי דעות על ניהול המלחמה, אין אמון בין ראש הממשלה והממשלה לבינו, ואנחנו בדמוקרטיה שבה ממשלה נושאת באחריות העליונה לביטחון ישראל והיא זו שצריכה גם את הסמכות בין היתר למנות את מי שיעמוד בראש ארגוני הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל. לכן הוא צריך לסיים את תפקידו".
את הדיון בבג"ץ סביב פיטורי רונן בר מגדיר השר סמוטריץ' כקרקס. לדבריו על ביהמ"ש להחליט אם הוא בית משפט או פרלמנט של כמה חברים שמתכנסים בשבת אחר הצהריים. בדבריו מזכיר שר האוצר את העובדה שלא ראש הממשלה הוא שהחליט על פיטורי רונן בר אלא הממשלה כולה בדיון שבו הוא עצמו הציג שבעה או שמונה נימוקים לצורך בהדחתו.
את תצהירו של רונן בר רואה השר סמוטריץ' כ"ערימה לא ברורה של מניפולציות. הוא מתייחס שם לקמפיין טוויטר של כמה אנשים הזויים עם קונספרציות שהשב"כ ידע והיה שותף חלילה לאירוע, אמירות מופרכות והזויות שלא מתחילות, אבל הוא מכניס את זה לתוך תצהיר, כאילו שזה קשור לראש הממשלה ולהחלטה שלנו לסיים את תפקידו".
"ראיתי שם שהוא כותב שראש הממשלה ביקש ממנו חוות דעת שהמשפט לא יכול להתקיים. הוא נשען שם על מסמך שיצא שבועיים קודם, יום אחרי שכטב"מ של חיזבללה פגע בבית ראש הממשלה. יצא מסמך מלשכת ראש הממשלה שאומר לשב"כ שהם חושבים שתפיסת ההבטחה של ראש המשנה צריכה להיות שהוא לא מופיע באירועים פומביים ויתהיה רק מתחת לאדמה, בלי שום קשר למשפט. אני מעיד שחודשים ראש הממשלה ניהל דיונים רק מתחת לאדמה מחשש למתקפת טילים גדולה על על מקום ריכוז", אומר סמוטריץ' וקובע כי מדובר בטיעונים שאינם אלא תת רמה, כלשונו.
"רונן בר הוא איש שעשה הרבה מאוד דברים טובים וחבל שהוא שהוא מבזה את עצמו", אומר השר סמוטריץ' ומוסיף כי בית המשפט יוכל לכפות טכניקה של תשלום משכורת לראש שב"כ ושעל דלתו יהיה כתוב שזהו משרדו של ראש השירות, אך לא ניתן לכפות על הממשלה להעריך אותו, לכבד או להחשיב את דעתו ולרצות לקבל ממנו את חוות דעתו. "אני לא סומך על הערכות המצב שלו, לא סומך על תמונת המודיעין שלו, לא סומך על ההמלצות שלו, ולכן אין שום עניין לנהל אתו דיון. אני מנהל דיון עם אנשים שאני מעריך אותם, מחזיק מהם, רוצה לשמוע את דעתם, רוצה להתווכח איתם, רוצה להחליף איתם דעות, רוצה לשקול את את העמדה שלהם בתוך כל השיקולים שלי. אין לי שום עניין לעשות את זה עם רונן בר. זה מיותר לחלוטין. הוא פוגע בביטחון, הוא פוגע בשב"כ, הוא פוגע באלפי עובדים מסורים של שירות הביטחון הכללי, צדיקים שעושים לילות כימים 24-7 וגורר אותם עכשיו בעל כורחם למרכזה של סערה פוליטית, במקום לייצב את הארגון הזה".
חוק הגיוס טוב ותהליכי. אין סיבה לערער את יציבות הממשלה בגללו
סוגייה נוספת לה נדרש שר האוצר היא סוגיית חוק הגיוס וההשלכות שלו על יציבותה של הממשלה. בדבריו מעריך ומקווה השר שהחוק לא יוביל לקץ דרכה של הממשלה והוא מפרט את הסיבות לכך: "אני חושב שזאת ממשלה טובה. כל חלופה אחרת מאוד מאוד מפחידה בהקשרי עם, ארץ ותורה. ממשלת ימין עם הנשיא טראמפ יכולה וצריכה לממש את מטרות המלחמה ולנצח. זה שזה עוד לא קורה זה חבל מאוד. ראש הממשלה התחייב לי על כך ועל דעת כן נשארתי בממשלה". עם שלטון טראמפ ניתן לשוב לתכנית כיבוש הרצועה והשינוי הנדרש בה, וזאת לבד מהמהפכה המתחוללת כבר כעת ביהודה ושומרון והורגת את רעיון המדינה הפלשתינית, זאת הן באיזרוח המנגנונים שהיו בידי המנהל האזרחי כפי שהדברים באים לידי ביטוי בהסדרת התיישבות, היחס לחוות, ההכרזה על אדמות מדינה, אישורי בנייה וכיוצא באלה
עוד מציין סמוטריץ' את מה שהוא מגדיר כמהפכה חברתית שיש להמשיך אותה. "חתמתי על הסכמים, הכפלתי את השכר של הפסיכולוגים והפסיכיאטרים בשירות הציבורי. אנחנו עושים מהפכות ענקיות ולכן צריך לשמר את הממשלה הזאת".
לבד מכך, אומר השר בהתייחס לחוק הגיוס, "צריך לגייס חרדים. זה צורך קיומי-ביטחוני וזה לא ילך במלחמות", הוא אומר ומזכיר את הויכוח העקרוני אידיאולוגי בין הציבור הציוני דתי לזה החרדי: "יש לנו ויכוח אידיאולוגי מאוד נוקב עם החרדים על היחס למדינה. אני חושב שמי שלא אומר הלל ביום עצמאות הוא כפוי טובה לריבונו של עולם. יש לנו ויכוח נוקב איתם גם על השאלה של הצבא. הרב צבי יהודה הקפיד להגיד אין פטור מגיוס ללומדי תורה, אין דבר כזה. אחת השיחות האחרונות שלי עם הרב דרוקמן לפני פטירתו הייתה בנושא הזה. הוא אמר לי שלא יהיה אף פעם פטור. יש דיחוי כי אתה עכשיו עוסק בלימוד תורה, אבל זאת מצווה גדולה וחשובה".
ברוח זו, אומר סמוטריץ', "אני לא מוכן בשום פנים ואופן לאמירה שלומדי תורה פטורים מגיוס. אני מוכן להמשיך את ההסדר שבו מי שלומד תורה ממשיך ללמוד תורה ודוחה גיוס. כולנו יודעים שלא כל החרדים לומדים תורה, ואני חושב שבוודאי כל מי שלא לומד חייב להתגייס. זאת מצווה וזה צורך קיומי מוסרי ביטחוני של מדינת ישראל. אני רק מבין שזה תהליך. אין זבנג וגמרנו. זה שינוי אידיאולוגי וסוציולוגי וחברתי בחברה החרדית וגם בחברה החילונית והדתית שצריכה לקבל את החרדים כמו שהם ולא להתנשא עליהם באיזה פטרנליזם ולרצות לחנך אותם מחדש בצבא. אנחנו לא נהפוך אותם לציונים, ודאי שלא נהפוך אותם לחילונים. צריך לתת להם לשרת בהתאם לאורחות חייהם ולהשתלב באמת גם בצבא וגם בכלכלה וגם בחברה הישראלית. יש פה תהליך שצריך לקרות בשיח בהידברות ובהסכמה ולאורך זמן, אבל בנחישות".
לנוכח כל זאת סבור סמוטריץ' כי חוק הגיוס הוא חוק טוב. "אם החרדים ירימו את ידם בעוד כמה שבועות בעד חוק שקובע יעד של 50% מכל מחזור חרדי שמתגייס בתוך שבע שנים עם סנקציות שאני לא רוצה להיכנס לפרטים שלהם, זו אמירה עקרונית דקלרטיבית. זאת מהפכה תפיסתית. אני לא צריך שום דבר מעבר לזה. הצבא יגייס, ניתן תמריצים ובעיניי זו מהפכה".
במקביל לזאת, מציין השר סמוטריץ', נמשכת המדיניות לפיה מי שמשרת יותר מקבל יותר וזאת בהשקעה של תשעה מיליארד שקלים שכוללים נקודות זכות במס למשרתי מילואים, קדימות במכרזים על דירות, קדימות במעונות יום, מעונות סטודנטים ועוד. וכל זאת מתוך תפיסה הרואה בלימוד התורה ערך עליון.
תחת מתקפת תבהלה כלכלית שנועדה להפיל ממשלה
בדבריו מתייחס השר סמוטריץ' לתחזיות הכלכליות המודאגות הנשמעות בערוצים שונים ולדבריו מזה כשנתיים מתנהל קמפיין תבהלה כלכלית שנועד להפיל את הממשלה, וכעת נוספה לכך מטרה נוספת והיא עצירת המלחמה. "מנסים ליצור בהלה כאילו חייבים לעצור את המלחמה כי הכלכלה קורסת. יש רק בעיה אחת עם התזה הזאת, היא לא מתכתבת עם המציאות. המלחמה היא אתגר כלכלי ענק, 250 מיליארד שקל זה המון וכולנו מרגישים את זה בכיס שלנו, אבל.. אספר לך, לפני כחודש הייתי בארצות הברית, נפגשתי עם המקביל שלי, מזכיר האוצר האמריקאי, והוא אומר לי בתחילת הפגישה 'תשמע אדוני שר האוצר נתנו לי חומרי רקע לקראת הפגישה על הכלכלה הישראלית, תסביר לי איך אתם עושים את זה. שנת המלחמה הכי ארוכה והכי יקרה בתולדות מדינת ישראל. איך אתם מציגים כאלה ביצועים? השקל יותר חזק ממה שהיה לפני המלחמה, הבורסה הישראלית השיגה תשואות פנומנליות, ההייטק הישראלי בגיוסים עצומים, והאג"חים שלנו... אני מגייס היום חוב לממן את המלחמה בשוק המקומי יותר זול ממה שארצות הברית מגייסת בשוק המקומי שלה, גם אם זה יותר יקר מלפני המלחמה כי יש פרמיית סיכון בגלל המציאות הגאופוליטית. בשוק התעסוקה אנחנו עם האבטלה הכי נמוכה מאז שנות ה-70. אני לא זוכף זאת לזכותי. זה קודם כל סיעתא דשמיא, ודבר שני, זה עם ישראל, כוחות החיים, הבריאות הטבעית של עם ישראל, היוזמה, היצירתיות, החדשנות, הציונות", אומר הנשר ומציין גם השקעות של יהודים מהעולם בישראל כחלק מהרצון לתמוך בה.
לזאת נוסף גם הניהול הנכון של הכלכלה על ידי הממשלה ועל ידו כשר ממונה. "הבאתי תוכנית כלכלית לא פשוטה בהסכמת הממשלה, המגזר העסקי, ההסתדרות והשלטון המקומי. עשיתי צעדים לא פופולריים", מציין סמוטריץ' ומזכיר את מה שכבר זכה לכינוי 'גזירות סמוטריץ'' שהוצרכו למימון המלחמה, "אבל הנתונים פנטסטיים".
ומה עם אחוז החסימה?
אם כן, מדוע מפלגתו עודה מוצאת את עצמה בסקרים מתחת לאחוז החסימה? "אם נסתכל על סקרים, שמעון פרס ראש ממשלה כבר 10 פעמים ונתניהו מעולם לא ראש ממשלה ואני לא שר אוצר. אני לא מוטרד מזה ולא עוסק בזה. מהיום שבו התחילה המלחמה כשהאחים שלנו משליכים נפשם מנגד במלחמה ומוסרים את הנפש אני לא עושה פוליטיקה. אני מקבל החלטות ביחס למלחמה והכלכלה רק לפי מה שנכון".
להערכתו של סמוטריץ' התנהלות זו מבטאת את ערכי מצביעי מפלגתו. "אני חושב שאין מפלגה שמייצגת טוב יותר, וגם הצליחה לממש יותר בעם ארץ ובתורה. אני לא חושב שהייתה תקופה שלציונות הדתית כציבור וכתנועה הייתה השפעה כל כך גדולה ברמה הלאומית, במלחמה, בכלכלה, בהתיישבות, כולל בנגב ובגליל. אנחנו מובילים עכשיו את כל מאמצי השיקום והתנופה המחודשת של חבל התקומה ושל היישובים בצפון. יושב אצלי אלקין כשר במשרד האוצר, וכל זה קורה אצלנו בהשקעות של מיליארדים. אנחנו עושים ציונות ועושים יהדות בצורה יוצאת מן הכלל. יגיעו בחירות ואז נדע גם לשווק את זה לציבור. אני רגוע".
במבט אל השנה הבאה מעריך ומאמין השר סמוטריץ' כי "נהיה בעזרת השם אחרי ניצחון מוחלט במלחמה הזאת בכל הזירות, גם בעזה, גם אל מול איראן, נהיה במצב ביטחוני גיאופוליטי הרבה הרבה יותר טוב, כאשר כבר היום המצב הביטחוני שלנו הרבה יותר טוב מאשר בשישי לאוקטובר. נטרלנו חלק גדול מהאיומים".
לכך מוסיף סמוטריץ' ואומר כי ישראל זקוקה לחיבור לרוח, לערכים, לשורשים ולזהות. "במלחמה הזאת הרבה יותר אנשים הרבה יותר מחוברים. סטירת הלחי שקיבלנו מהאויב הנאצי הצורר הנורא הזה בשמחת תורה עוררה מחדש כוחות חיים בריאים. רואים את ההתגייסות ואת האחדות. אני לא קונה את שיח הפילוגים הזה זה בשוליים של השוליים עם הרשתות החברתיות, שאותו התקשורת מעצימה. רוב עם ישראל הרבה יותר מאוחד, הרבה יותר מאמין, הרבה יותר נחוש. עם האמונה הכל כך גדולה הזו של העם הזה בעצמו ובדרכו, וכבר היום מדינת ישראל במצב נפלא, בשנה הבאה בעזרת השם היא גם תהיה כבר אחרי המלחמה ואחרי הניצחון, עם מצב ביטחוני הרבה יותר טוב ולאט לאט עם תנופה כלכלית גדולה וחברתית גדולה".
