הוועדה לפניות הציבור דנה היום בפניות ציבור בנושא ניתוק וחיבור מחדש משירותים חיוניים בעקבות חובות- חברת החשמל, בזק, רשויות מקומיות, חברות הגז וחברות הסלולר.
יו"ר הוועדה, ח"כ הרב ישראל אייכלר, ציין כי בעוד הוועדה דנה בשידור חי במאות אלפי משפחות המנותקות מחשמל, מים, טלפון וגז, קרתה רעידת אדמה ולא ידענו אם הזעזוע הוא מדברי הפונה האומללה שאין לה לשלם חשבונות למוצרים בסיסיים או בגלל רעידת האדמה.
יו"ר הוועדה ציטט מדברי חז"ל: "כאשר בורא עולם רואה צערו של ישראל הוא מוריד דמעה לים הגדול וזה יוצר וזה יוצר רעידת אדמה". הרב אייכלר ציין כי היה לנו נס משמים, על דמעות עניי ישראל שאין להם חשמל, מים וגז בבית.
עוד ציין כי בהתבסס על נתוני חברת החשמל: החיוב בגין ניתוק הזרם הנו 63.69 ש"ח (לא כולל מע"מ), החיוב בגין חיבור הזרם הנו 63.69 ש"ח (לא כולל מע"מ) והחיוב בגין גבייה במקום הצרכנות הנו 78.92 (לא כולל מע"מ). עוד ציין הרב אייכלר כי בשנת 2003 מספר המנותקים עמד על 129,294 צרכנים, עלייה של כ - 20% לעומת שנת 2002. תוך שנתיים חלה עליה של 48% במספר הניתוקים.
ח"כ אייכלר ציין כי בהתבסס על נתוני חברת החשמל, נכון לשנת 2003, החברה מבצעת כ-11,000 ניתוקים בחודש, אף שמספר החשבונות ברי-הניתוק (על-פי הקריטריונים האמורים) עומד על כ-107,000. בנוסף ציין ח"כ אייכלר כי הכנסות חברת החשמל בגין ניתוקים הנן כ-7 מיליון ₪ בשנה. כמו כן יו"ר הוועדה הביא דוגמא מאנגליה, שם אין מנתקים חשמל בשום מקרה.
ח"כ אייכלר ציין בדיון את היעדרות נציגי השלטון המקומי מהוועדה ונציגי משרד הפנים וכי הוא רואה בהיעדרות זו פגיעה פוליטית בכנסת ובוועדותיה.
ח"כ יעקב מרגי דרש מחברת החשמל לשלוח חשבונות חודשיים ולא חשבונות דו-חודשיים על מנת למנוע מצב בו הלקוחות נדרשים לשלם סכומים גבוהים לחברה. כמו כן ביקש מחברת החשמל שיקימו קרן שבמסגרתה יתרמו לקהילה.
ח"כ יולי תמיר פנתה לנציגי חברת החשמל בטענה כי יש לבחון הנחות לאנשים נזקקים כפי שמקבלים זאת עובדי חברת החשמל שזוכים אף לקבל חשמל חינם מהחברה. ח"כ תמיר התעקשה לדעת כמה עולה הטבה זו לעובדים לחברת החשמל, אך לא זכתה לתשובה מנציגי החברה.
בוועדה נכחה פונה שחשבון החשמל שלה נותק בגלל חוב של 832 ₪ לחברת החשמל. לטענתה, לא יכלה לשלם את החוב ולוותה משכנתה את הסכום. לדבריה, קודם לכן לקחה הלוואה בשוק האפור בגובה 2900 ₪ ושילמה חוב לחברת חשמל עבור חוב של 8 חודשים קודמים. כמו כן ציינה הפונה כי יש לה חוב של 12,000 ₪ למים ו-15,000 ₪ לארנונה וכי קו הטלפון בביתה מנותק והיא נמצאת בחרדה איומה בגלל מצב זה. הפונה ציינה כי היא עובדת כמט"בית ומרוויחה 2500 ₪ ובעלה לא עובד בעבודה קבועה. עוד ציינה כי היא אם ל-3 ילדים ואיננה מסוגלת לצאת מהמצב שאליו נקלעה.
עו"ד רותלי פלי, היועצת המשפטית של עמותת סנגור קהילתי, ציינה כי הם נתקלים בעמותה במקרים רבים של אנשים המנותקים מחשמל, מים וגז ולדעתה יש לקבוע מכסה מינימלית לצריכת חשמל, כפי שקיים בנושא המים.
מרדכי איזנברג, יו"ר התנועה להגינות שלטונית, ציין כי הגיש עתירה לבג"צ בנושא הפרדת תשלומי המים והארנונה. עוד ציין איזנברג כי ישנן רשויות שמשתמשות בחברות גבייה מסחריות לשם ביצוע הליך הניתוק וכי החברות אינן מפעילות שיקול דעת ומנתקות את האספקה משיקולים מסחריים.
חני מונין, סמנכ"לית רשות ההסתדרות לצרכנות, ציינה בדיון כי הרשות מתנגדת בתוקף לניתוק אספקת חשמל ומים מצרכנים שהגיעו לקצה היכולת הכלכלית שלהם. מונין ציינה כי לא יתכן שבמדינת ישראל, המתיימרת להיות מדינת רווחה, נשלל מהאנשים במדינה חוק כבוד האדם וחירותו. עוד ציינה כי חשמל ומים מהווים מצרך בסיסי כלחם, ולכן על הממשלה לאסור בחוק את ניתוקם מהנזקקים, בעיקר בשנות מיתון אלה, שהן למעשה תקופת חירום כלכלית. לדברי מונין, יש לשקול אופציות חלופיות לתשלום המסים כמו עיקול של רכוש, שאינו חיוני. כמו כן, חייב להיות תשלום מדורג בתעריפי המסים המתחשב באוכלוסיות החלשות.
רונן רגב, מהמועצה לצרכנות, פנה לחברת בזק ולמשרד התקשורת בדרישה לשנות את התקנות הקיימות בדבר תעריף מופחת למשתמשי בזק. רגב ציין כי לפי המצב הנוכחי הקיים, מי שמבקש מסיבות כלכליות לסגור את קו הטלפון שלו לשיחות יוצאות לא יכול ליהנות מהתעריף המופחת במרכיב התשלום החודשי הקבוע שמנהיגה חברת בזק. לדברי רגב, מדובר באלפי משפחות שנמצאות במצוקה כלכלית קשה שבוחרות לבצע קיצוץ בהוצאותיה והמדינה לא מאפשרת להם לחסוך.
ליאור זרנקין, סמנכ"ל שיווק קשרי לקוחות בחברת החשמל, ציין כי חברת החשמל היא חברה ממשלתית ועל פי חוק החברות הממשלתיות חובה עליה לפעול על פי שיקולים עסקיים. לדבריו, על פי המצב החוקי ועל פי החלטות של ועדות ציבוריות שבדקו את הנושא מעת לעת, החשמל איננו יכול לשמש כלי לטיפול במצבו הסוציאלי של הלקוח. זרנקין ציין כי "ידנו איננה קלה על השלטר, יש הנחיות לעובדים לנהוג כבית הלל ולא כבית שמאי".
דוד אסוס, יו"ר הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל, הביע תמיכה בהצעתו של יו"ר הוועדה להקים קרן ברשות שתוכל להקל על המתקשים בתשלומים תוך קביעת קריטריונים ברורים להנחות ולמחיקת חובות. כמו כן הביע נכונות לשקול במסגרת הרשות אפשרות לתת הקצבה מינימלית לחשמל עבור משפחות נזקקות.
דורון מועלם, מחטיבת הכספים בבזק, ציין כי בשלב החיבור מחדש של הקו מחויב הלקוח בסכום חד-פעמי של 11.10 ש"ח (לא כולל מע"מ). מועלם ציין בישיבה מספר נתונים: בשנת 2003 נותקו מחברת בזק כ-555,000 מנויים. כמו כן, מינואר ועד אוקטובר 2003 נאותה בזק לפרוס תשלומי חוב לכ-5,000 לקוחות חייבים. חברת בזק אינה גובה דמי ניתוק אלא גובה רק דמי חיבור. כמו כן ציין כי לחברת בזק יש סמכות לבטל קנסות ולמחוק חובות במקרים חריגים ביותר. מועלם קרא לאזרחים המתקשים בתשלום החשבון לפנות למוקד 199.
שרון פליישר, מנהלת אגף רגולציה בפלאפון, ציינה כי לקוחות חברת פלאפון שמנותקים בעקבות קשיים בעמידה בתשלום אינם מחויבים עבור הניתוק וכן לא עבור החיבור מחדש לשירות.
עו"ד עפרה ילון, מנהלת קשרי ממשל ומפעילים בסלקום, ציינה כי לאחר 30 יום שהקו מנותק, חברת סלקום גובה 199 ₪, בגלל חיבור מחדש של הקו. לטענתה, זוהי עלות צריבת המכשיר שהחברה צריכה לבצע ללקוח שמחזיר את הקו. ילון הסכימה להעביר למנכ"ל את בקשת יו"ר הוועדה לבטל את דמי החיבור בגובה 199 ₪.
אריה כרמון, ראש אגף מוקד פיננסי בשירות הלקוחות של חברת פרטנר, ציין כי החברה אינה גובה דמי חיבור וניתוק על קו הסלולר.
כל חברות הסלולר לא מסרו לוועדה כמה ניתוקים בוצעו במהלך השנה האחרונה, שכן לטענתם זהו מידע עסקי סודי.
חיים חביב, סמנכ"ל בכיר באגף פיקוח בזק במשרד התקשורת, ציין כי מתוך 9 מיליון מנויי חברות בסלולר ובזק יחד (6 מיליון סלולר ו-3 מיליון בזק) ישנם כמיליון ניתוקים בשנה, שהם כ-10% מכלל המשתמשים. כמו כן הדגיש כי למרות שחברות הסלולר אומרות בוועדה שאינן גובות דמי חיבור וניתוק, זה נכון חלקית, כי אדם המבקש להתנתק כן מחויב לשלם סכום לא קטן.
חברות הגז שנכחו בדיון ציינו כי החברות לא עוקבות אחר הניתוקים מכיוון שהן לא מחויבות על כך. יחד עם זאת, ציינו כי בשל התחרות בשוק, הן מסמיכות את נציגי החברות לתת הנחות ולפרוס לתשלומים.
עו"ד אולגה גבאי, מלשכת היועץ המשפטי במשרד התשתיות, ציינה כי הבעיה הגדולה היא החיבור הראשוני שגובות חברות הגז מלקוחותיהן. לטענתה, קיימים קשרים בין חברות הגז לקבלנים שדורשים תשלומים גבוהים, כ-1800 ₪ מכל צרכן בעת ההתחברות הראשונית. עוד ציינה כי משרד התשתיות אינו מפקח על נושא ניתוק צרכנים מהגז עקב אי-תשלום, והפיקוח מטעמו נוגע לבטיחות בתחום הגז. חברות הגז אינן מחויבות לדווח למשרד על כל צרכן שהן מנתקות מהאספקה. לדבריה, בהעדר סמכות לעשות כן, משרד התשתיות אינו מתערב לטובת צרכנים שיש להם קשיים כלכליים. כמו כן ציינה כי למשרד התשתיות אין סמכות להתערב בנושא זה ואין בידיו נתונים בנושא. לטענתה, ככלל, ענף הגז פתוח לתחרות ויש פער ענק בין ספק גז למשנהו בכל הקשור במחירי הגז. אם צרכן הגז אינו יכול לעמוד בתשלומים לספק גז, הוא רשאי להחליפו על-פי ההליך הקבוע בתקנות שעניינן החלפת ספק גז.
סיכום הישיבה הודיע יו"ר הוועדה כי :
* הוועדה רואה בחומרה רבה את היעדרות משרד הפנים והמרכז לשלטון מקומי, האחראים לניתוקי המים ע"י חברות עירוניות ועיריות, מישיבת הוועדה.
* הוועדה פונה לחברות השונות בבקשה לפרוס את חובות הצרכנים לתשלומים ללא ריבית וקנסות.
* הוועדה מבקשת מהחברות השונות לבטל את החיוב בגין ניתוק וחיבור מחדש.
* הוועדה מבקשת מחברות הגז ומהרשויות המקומיות להעביר לידי משרדי הממשלה האמונים על הנושא, כל אחד בתחומו הוא, דיווח שנתי בנוגע למספר הניתוקים שבוצעו על ידם במהלך השנה.
* הוועדה מבקשת מהחברות השונות לשלוח במצורף לחשבון השוטף, פעם בחצי שנה, פירוט בדבר אפשרויות התשלום, כללי הניתוק בגין אי-תשלום חשבון ועלויות החיבור והניתוק מחדש. בנוסף מבקשת הוועדה כי דף זה יהיה בשפות שונות - אנגלית, רוסית, אמהרית וערבית. הוועדה מבקשת כי הדבר ייעשה כבר בחשבונות הקרובים.
* הוועדה מתעתדת לקיים ישיבות נוספות בכל נושא בנפרד.
מים:
* הוועדה פונה למשרד הפנים בבקשה להסדיר את נושא הפרדת תשלומי המים מהארנונה, באופן בו תהיה לצרכן אפשרות לשלם את חוב המים בלבד וכן לקבוע סנקציות כנגד רשויות מקומיות שלא יבצעו זאת ויחברו את חובות הארנונה לסנקציות ניתוק המים.
* הוועדה פונה למשרד הפנים בבקשה להבטיח כי הרשויות המקומיות יתנהלו בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל שהוצא לאחרונה במטרה להסדיר את נוהל הפעלת סמכות ניתוק מים.
חשמל:
* הוועדה פונה לרשות לשירותים ציבוריים- חשמל ולחברת החשמל בבקשה לשקול אפשרות שליחת חשבון ללקוחות אחת לחודש על מנת למנוע מצב בו נצברים חובות.
* הוועדה פונה לרשות לשירותים ציבוריים- חשמל בבקשה לבטל את התשלום עבור ניתוק וחיבור מחדש.
* יו"ר הוועדה יגיש הצעת חוק לתיקון חוק משק החשמל. לפי הצעת החוק, במסגרת הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל, תוקם ועדה מיוחדת שתבחן מחיקת חובות ומתן הנחות בתשלומי החשמל, לחייבים אשר מצבם הכלכלי קשה ואינם מסוגלים לשלם את חובותיהם. בנוסף, תקבע בהצעת החוק מכסה מינימלית של חשמל שתינתן לנזקקים ללא כל תשלום.
גז:
* הוועדה פונה למשרד התשתיות בבקשה לחייב את חברות הגז לדווח למשרד על מספר הניתוקים בכל חברה וכן לקבוע בצו נהלים אחידים לכל חברות הגז בדבר גובה סכום החוב שממנו יהיו רשאיות החברות לנתק את אספקת הגז לצרכנים. כמו כן בצו זה יש לקבוע את אופן תשלום החוב.
בזק:
* הוועדה פונה לחברת בזק ולמשרד התקשורת בבקשה לאפשר ללקוחות שמצבם הכלכלי קשה לקבל רק שיחות נכנסות ולשלם תשלום חודשי קבוע מופחת.
סלקום:
הוועדה פונה למנכ"ל חברת סלקום בבקשה לבחון את נושא העלות של חיבור מחדש של קו שנותק.
(פ.ק.)
יו"ר הוועדה, ח"כ הרב ישראל אייכלר, ציין כי בעוד הוועדה דנה בשידור חי במאות אלפי משפחות המנותקות מחשמל, מים, טלפון וגז, קרתה רעידת אדמה ולא ידענו אם הזעזוע הוא מדברי הפונה האומללה שאין לה לשלם חשבונות למוצרים בסיסיים או בגלל רעידת האדמה.
יו"ר הוועדה ציטט מדברי חז"ל: "כאשר בורא עולם רואה צערו של ישראל הוא מוריד דמעה לים הגדול וזה יוצר וזה יוצר רעידת אדמה". הרב אייכלר ציין כי היה לנו נס משמים, על דמעות עניי ישראל שאין להם חשמל, מים וגז בבית.
עוד ציין כי בהתבסס על נתוני חברת החשמל: החיוב בגין ניתוק הזרם הנו 63.69 ש"ח (לא כולל מע"מ), החיוב בגין חיבור הזרם הנו 63.69 ש"ח (לא כולל מע"מ) והחיוב בגין גבייה במקום הצרכנות הנו 78.92 (לא כולל מע"מ). עוד ציין הרב אייכלר כי בשנת 2003 מספר המנותקים עמד על 129,294 צרכנים, עלייה של כ - 20% לעומת שנת 2002. תוך שנתיים חלה עליה של 48% במספר הניתוקים.
ח"כ אייכלר ציין כי בהתבסס על נתוני חברת החשמל, נכון לשנת 2003, החברה מבצעת כ-11,000 ניתוקים בחודש, אף שמספר החשבונות ברי-הניתוק (על-פי הקריטריונים האמורים) עומד על כ-107,000. בנוסף ציין ח"כ אייכלר כי הכנסות חברת החשמל בגין ניתוקים הנן כ-7 מיליון ₪ בשנה. כמו כן יו"ר הוועדה הביא דוגמא מאנגליה, שם אין מנתקים חשמל בשום מקרה.
ח"כ אייכלר ציין בדיון את היעדרות נציגי השלטון המקומי מהוועדה ונציגי משרד הפנים וכי הוא רואה בהיעדרות זו פגיעה פוליטית בכנסת ובוועדותיה.
ח"כ יעקב מרגי דרש מחברת החשמל לשלוח חשבונות חודשיים ולא חשבונות דו-חודשיים על מנת למנוע מצב בו הלקוחות נדרשים לשלם סכומים גבוהים לחברה. כמו כן ביקש מחברת החשמל שיקימו קרן שבמסגרתה יתרמו לקהילה.
ח"כ יולי תמיר פנתה לנציגי חברת החשמל בטענה כי יש לבחון הנחות לאנשים נזקקים כפי שמקבלים זאת עובדי חברת החשמל שזוכים אף לקבל חשמל חינם מהחברה. ח"כ תמיר התעקשה לדעת כמה עולה הטבה זו לעובדים לחברת החשמל, אך לא זכתה לתשובה מנציגי החברה.
בוועדה נכחה פונה שחשבון החשמל שלה נותק בגלל חוב של 832 ₪ לחברת החשמל. לטענתה, לא יכלה לשלם את החוב ולוותה משכנתה את הסכום. לדבריה, קודם לכן לקחה הלוואה בשוק האפור בגובה 2900 ₪ ושילמה חוב לחברת חשמל עבור חוב של 8 חודשים קודמים. כמו כן ציינה הפונה כי יש לה חוב של 12,000 ₪ למים ו-15,000 ₪ לארנונה וכי קו הטלפון בביתה מנותק והיא נמצאת בחרדה איומה בגלל מצב זה. הפונה ציינה כי היא עובדת כמט"בית ומרוויחה 2500 ₪ ובעלה לא עובד בעבודה קבועה. עוד ציינה כי היא אם ל-3 ילדים ואיננה מסוגלת לצאת מהמצב שאליו נקלעה.
עו"ד רותלי פלי, היועצת המשפטית של עמותת סנגור קהילתי, ציינה כי הם נתקלים בעמותה במקרים רבים של אנשים המנותקים מחשמל, מים וגז ולדעתה יש לקבוע מכסה מינימלית לצריכת חשמל, כפי שקיים בנושא המים.
מרדכי איזנברג, יו"ר התנועה להגינות שלטונית, ציין כי הגיש עתירה לבג"צ בנושא הפרדת תשלומי המים והארנונה. עוד ציין איזנברג כי ישנן רשויות שמשתמשות בחברות גבייה מסחריות לשם ביצוע הליך הניתוק וכי החברות אינן מפעילות שיקול דעת ומנתקות את האספקה משיקולים מסחריים.
חני מונין, סמנכ"לית רשות ההסתדרות לצרכנות, ציינה בדיון כי הרשות מתנגדת בתוקף לניתוק אספקת חשמל ומים מצרכנים שהגיעו לקצה היכולת הכלכלית שלהם. מונין ציינה כי לא יתכן שבמדינת ישראל, המתיימרת להיות מדינת רווחה, נשלל מהאנשים במדינה חוק כבוד האדם וחירותו. עוד ציינה כי חשמל ומים מהווים מצרך בסיסי כלחם, ולכן על הממשלה לאסור בחוק את ניתוקם מהנזקקים, בעיקר בשנות מיתון אלה, שהן למעשה תקופת חירום כלכלית. לדברי מונין, יש לשקול אופציות חלופיות לתשלום המסים כמו עיקול של רכוש, שאינו חיוני. כמו כן, חייב להיות תשלום מדורג בתעריפי המסים המתחשב באוכלוסיות החלשות.
רונן רגב, מהמועצה לצרכנות, פנה לחברת בזק ולמשרד התקשורת בדרישה לשנות את התקנות הקיימות בדבר תעריף מופחת למשתמשי בזק. רגב ציין כי לפי המצב הנוכחי הקיים, מי שמבקש מסיבות כלכליות לסגור את קו הטלפון שלו לשיחות יוצאות לא יכול ליהנות מהתעריף המופחת במרכיב התשלום החודשי הקבוע שמנהיגה חברת בזק. לדברי רגב, מדובר באלפי משפחות שנמצאות במצוקה כלכלית קשה שבוחרות לבצע קיצוץ בהוצאותיה והמדינה לא מאפשרת להם לחסוך.
ליאור זרנקין, סמנכ"ל שיווק קשרי לקוחות בחברת החשמל, ציין כי חברת החשמל היא חברה ממשלתית ועל פי חוק החברות הממשלתיות חובה עליה לפעול על פי שיקולים עסקיים. לדבריו, על פי המצב החוקי ועל פי החלטות של ועדות ציבוריות שבדקו את הנושא מעת לעת, החשמל איננו יכול לשמש כלי לטיפול במצבו הסוציאלי של הלקוח. זרנקין ציין כי "ידנו איננה קלה על השלטר, יש הנחיות לעובדים לנהוג כבית הלל ולא כבית שמאי".
דוד אסוס, יו"ר הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל, הביע תמיכה בהצעתו של יו"ר הוועדה להקים קרן ברשות שתוכל להקל על המתקשים בתשלומים תוך קביעת קריטריונים ברורים להנחות ולמחיקת חובות. כמו כן הביע נכונות לשקול במסגרת הרשות אפשרות לתת הקצבה מינימלית לחשמל עבור משפחות נזקקות.
דורון מועלם, מחטיבת הכספים בבזק, ציין כי בשלב החיבור מחדש של הקו מחויב הלקוח בסכום חד-פעמי של 11.10 ש"ח (לא כולל מע"מ). מועלם ציין בישיבה מספר נתונים: בשנת 2003 נותקו מחברת בזק כ-555,000 מנויים. כמו כן, מינואר ועד אוקטובר 2003 נאותה בזק לפרוס תשלומי חוב לכ-5,000 לקוחות חייבים. חברת בזק אינה גובה דמי ניתוק אלא גובה רק דמי חיבור. כמו כן ציין כי לחברת בזק יש סמכות לבטל קנסות ולמחוק חובות במקרים חריגים ביותר. מועלם קרא לאזרחים המתקשים בתשלום החשבון לפנות למוקד 199.
שרון פליישר, מנהלת אגף רגולציה בפלאפון, ציינה כי לקוחות חברת פלאפון שמנותקים בעקבות קשיים בעמידה בתשלום אינם מחויבים עבור הניתוק וכן לא עבור החיבור מחדש לשירות.
עו"ד עפרה ילון, מנהלת קשרי ממשל ומפעילים בסלקום, ציינה כי לאחר 30 יום שהקו מנותק, חברת סלקום גובה 199 ₪, בגלל חיבור מחדש של הקו. לטענתה, זוהי עלות צריבת המכשיר שהחברה צריכה לבצע ללקוח שמחזיר את הקו. ילון הסכימה להעביר למנכ"ל את בקשת יו"ר הוועדה לבטל את דמי החיבור בגובה 199 ₪.
אריה כרמון, ראש אגף מוקד פיננסי בשירות הלקוחות של חברת פרטנר, ציין כי החברה אינה גובה דמי חיבור וניתוק על קו הסלולר.
כל חברות הסלולר לא מסרו לוועדה כמה ניתוקים בוצעו במהלך השנה האחרונה, שכן לטענתם זהו מידע עסקי סודי.
חיים חביב, סמנכ"ל בכיר באגף פיקוח בזק במשרד התקשורת, ציין כי מתוך 9 מיליון מנויי חברות בסלולר ובזק יחד (6 מיליון סלולר ו-3 מיליון בזק) ישנם כמיליון ניתוקים בשנה, שהם כ-10% מכלל המשתמשים. כמו כן הדגיש כי למרות שחברות הסלולר אומרות בוועדה שאינן גובות דמי חיבור וניתוק, זה נכון חלקית, כי אדם המבקש להתנתק כן מחויב לשלם סכום לא קטן.
חברות הגז שנכחו בדיון ציינו כי החברות לא עוקבות אחר הניתוקים מכיוון שהן לא מחויבות על כך. יחד עם זאת, ציינו כי בשל התחרות בשוק, הן מסמיכות את נציגי החברות לתת הנחות ולפרוס לתשלומים.
עו"ד אולגה גבאי, מלשכת היועץ המשפטי במשרד התשתיות, ציינה כי הבעיה הגדולה היא החיבור הראשוני שגובות חברות הגז מלקוחותיהן. לטענתה, קיימים קשרים בין חברות הגז לקבלנים שדורשים תשלומים גבוהים, כ-1800 ₪ מכל צרכן בעת ההתחברות הראשונית. עוד ציינה כי משרד התשתיות אינו מפקח על נושא ניתוק צרכנים מהגז עקב אי-תשלום, והפיקוח מטעמו נוגע לבטיחות בתחום הגז. חברות הגז אינן מחויבות לדווח למשרד על כל צרכן שהן מנתקות מהאספקה. לדבריה, בהעדר סמכות לעשות כן, משרד התשתיות אינו מתערב לטובת צרכנים שיש להם קשיים כלכליים. כמו כן ציינה כי למשרד התשתיות אין סמכות להתערב בנושא זה ואין בידיו נתונים בנושא. לטענתה, ככלל, ענף הגז פתוח לתחרות ויש פער ענק בין ספק גז למשנהו בכל הקשור במחירי הגז. אם צרכן הגז אינו יכול לעמוד בתשלומים לספק גז, הוא רשאי להחליפו על-פי ההליך הקבוע בתקנות שעניינן החלפת ספק גז.
סיכום הישיבה הודיע יו"ר הוועדה כי :
* הוועדה רואה בחומרה רבה את היעדרות משרד הפנים והמרכז לשלטון מקומי, האחראים לניתוקי המים ע"י חברות עירוניות ועיריות, מישיבת הוועדה.
* הוועדה פונה לחברות השונות בבקשה לפרוס את חובות הצרכנים לתשלומים ללא ריבית וקנסות.
* הוועדה מבקשת מהחברות השונות לבטל את החיוב בגין ניתוק וחיבור מחדש.
* הוועדה מבקשת מחברות הגז ומהרשויות המקומיות להעביר לידי משרדי הממשלה האמונים על הנושא, כל אחד בתחומו הוא, דיווח שנתי בנוגע למספר הניתוקים שבוצעו על ידם במהלך השנה.
* הוועדה מבקשת מהחברות השונות לשלוח במצורף לחשבון השוטף, פעם בחצי שנה, פירוט בדבר אפשרויות התשלום, כללי הניתוק בגין אי-תשלום חשבון ועלויות החיבור והניתוק מחדש. בנוסף מבקשת הוועדה כי דף זה יהיה בשפות שונות - אנגלית, רוסית, אמהרית וערבית. הוועדה מבקשת כי הדבר ייעשה כבר בחשבונות הקרובים.
* הוועדה מתעתדת לקיים ישיבות נוספות בכל נושא בנפרד.
מים:
* הוועדה פונה למשרד הפנים בבקשה להסדיר את נושא הפרדת תשלומי המים מהארנונה, באופן בו תהיה לצרכן אפשרות לשלם את חוב המים בלבד וכן לקבוע סנקציות כנגד רשויות מקומיות שלא יבצעו זאת ויחברו את חובות הארנונה לסנקציות ניתוק המים.
* הוועדה פונה למשרד הפנים בבקשה להבטיח כי הרשויות המקומיות יתנהלו בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל שהוצא לאחרונה במטרה להסדיר את נוהל הפעלת סמכות ניתוק מים.
חשמל:
* הוועדה פונה לרשות לשירותים ציבוריים- חשמל ולחברת החשמל בבקשה לשקול אפשרות שליחת חשבון ללקוחות אחת לחודש על מנת למנוע מצב בו נצברים חובות.
* הוועדה פונה לרשות לשירותים ציבוריים- חשמל בבקשה לבטל את התשלום עבור ניתוק וחיבור מחדש.
* יו"ר הוועדה יגיש הצעת חוק לתיקון חוק משק החשמל. לפי הצעת החוק, במסגרת הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל, תוקם ועדה מיוחדת שתבחן מחיקת חובות ומתן הנחות בתשלומי החשמל, לחייבים אשר מצבם הכלכלי קשה ואינם מסוגלים לשלם את חובותיהם. בנוסף, תקבע בהצעת החוק מכסה מינימלית של חשמל שתינתן לנזקקים ללא כל תשלום.
גז:
* הוועדה פונה למשרד התשתיות בבקשה לחייב את חברות הגז לדווח למשרד על מספר הניתוקים בכל חברה וכן לקבוע בצו נהלים אחידים לכל חברות הגז בדבר גובה סכום החוב שממנו יהיו רשאיות החברות לנתק את אספקת הגז לצרכנים. כמו כן בצו זה יש לקבוע את אופן תשלום החוב.
בזק:
* הוועדה פונה לחברת בזק ולמשרד התקשורת בבקשה לאפשר ללקוחות שמצבם הכלכלי קשה לקבל רק שיחות נכנסות ולשלם תשלום חודשי קבוע מופחת.
סלקום:
הוועדה פונה למנכ"ל חברת סלקום בבקשה לבחון את נושא העלות של חיבור מחדש של קו שנותק.
(פ.ק.)
