חבר הכנסת יובל שטייניץ, יו"ר וועדת חוץ ובטחון של הכנסת, התייחס היום ביומן הצהריים של ערוץ 7 לעניין נעדרי "סולטן יעקב", ואמר כי הוא מקבל את החלטת צה"ל לפיה יש להכריז על שלושת הנעדרים כ"חללים שמקום קבורתם לא נודע", ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
שטייניץ נימק את תמיכתו בהחלטה:"ישנן 2 גישות אפשריות לנושא הנעדרים, וישראל אוחזת בגישה שהיא צריכה לשנות. הגישה המקובלת בעולם היא שכאשר ישנו קרב קשה, וחייל נעדר, ולא התקבל ממנו אות חיים- ההנחה היא שנהרג, אלא אם הוכח אחרת. ישראל פועלת בגישה הפוכה- חייל נחשב חי כל עוד לא הוכח אחרת".
בתשובה לשאלה האם לא חרגנו מכלל זה הפעם, ענה:"ההיפך. ראשית, ניתן היה להכריז עליהם כחללים עוד בזמן הקרב, או מיד אחריו, לפני 20 שנה. נכון שקיימת תמיד אפשרות של טעות, אך גם הכרזה בטעות על חיילים כחללים, לא פוגמת בסיכוייהם לשוב לביתם. טבעי שהמשפחות יחושו שאין סיכוי שהבנים יחזרו אם מכריזים על מותם, גם אם הם חיים באיזה מקום.
"לדעתי ההיפך הוא הנכון:אם ארגון טרור מסויים מחזיק בחיילים, אז כשאנו פועלים מתוך גישה שהם חיים, הרי הארגון יכול לשחק בנו, כי הוא יודע שאנו מחפשים! את החיילים. נסראללה שיחק עם הגויות במשך 3 שנים. אבל אם נניח מראש שכשאין אות חיים מהנעדר הוא בחזקת חלל, אז אם מישהו מחזיק אותו בחיים, שומה עליו להוכיח לנו שהוא חי, לתת לנו ממנו אות חיים, ולהראות שיש בידו את הנכס. אנחנו לא נשלם מחיר אם לא נדע שהנעדר חי. נכון ששיטה זו פרדוקסלית לגבי המשפחות, אך זו הדרך הנכונה כדי למנוע מהחוטפים לשחק בנו".
שטייניץ גם התייחס למשבר האמון הקיים בין משפחות הנעדרים לצה"ל- במיוחד לאור דבריו של יונה באומל כי הוא בז למערכת הביטחון ששיקרה לו, ואינה יודעת דבר:"אני מחבב את באומל, ואין שופטים אדם בשעת צערו. אני מתרשם שצה"ל עושה הרבה יותר מצבאות אחרים כדי לברר פרטים על הנעדרים ולהשיבם הביתה. בשנה האחרונה הושקעו מאמצים מעל ומעבר. נכון שניתן לשגות, לבחור בדרך אחרת, לעשות מאמץ נוסף, אך בסך הכל משקיעים את המקסימום בנושא זה".
כתבות נוספות בנושא:
"הצבא מתעלם ממידע שזכריה בחיים"
נעדרי סולטן-יעקוב יוכרזו "חללים"
באומל: המידע ברשותי סותר את דו"ח צה"ל
בנוגע להצעה להוציא צו מעצר מינהלי למרדכי ואנונו, שעתיד להשתחרר בקרוב מ18 שנות מעצר בכלא, לארח שכנראה גילה את סודות האטום של ישראל, אמר שטייניץ:"אני תומך בהצעה. זהו בדיוק המקרה שלשמו נוצרה המתכונת של מעצר מינהלי- האיש מהווה סכנה למדינה, מאיים על בטחון ישראל. הוא מאיים שיגלה סודות נוספים, והוכיח בעבר שהוא גם מממש את האיומים שלו בפועל". שטייניץ הוסיף כי אכן קיימת עדיין התלבטות כבדה לגבי מימוש הצעה זו, אך וועדת חוץ וביטחון בראשותו נמצאת עם היד על הדופק בנושא, לאחר שדנה בו עם נציגי השב"כ והמוסד.
שטייניץ נימק את תמיכתו בהחלטה:"ישנן 2 גישות אפשריות לנושא הנעדרים, וישראל אוחזת בגישה שהיא צריכה לשנות. הגישה המקובלת בעולם היא שכאשר ישנו קרב קשה, וחייל נעדר, ולא התקבל ממנו אות חיים- ההנחה היא שנהרג, אלא אם הוכח אחרת. ישראל פועלת בגישה הפוכה- חייל נחשב חי כל עוד לא הוכח אחרת".
בתשובה לשאלה האם לא חרגנו מכלל זה הפעם, ענה:"ההיפך. ראשית, ניתן היה להכריז עליהם כחללים עוד בזמן הקרב, או מיד אחריו, לפני 20 שנה. נכון שקיימת תמיד אפשרות של טעות, אך גם הכרזה בטעות על חיילים כחללים, לא פוגמת בסיכוייהם לשוב לביתם. טבעי שהמשפחות יחושו שאין סיכוי שהבנים יחזרו אם מכריזים על מותם, גם אם הם חיים באיזה מקום.
"לדעתי ההיפך הוא הנכון:אם ארגון טרור מסויים מחזיק בחיילים, אז כשאנו פועלים מתוך גישה שהם חיים, הרי הארגון יכול לשחק בנו, כי הוא יודע שאנו מחפשים! את החיילים. נסראללה שיחק עם הגויות במשך 3 שנים. אבל אם נניח מראש שכשאין אות חיים מהנעדר הוא בחזקת חלל, אז אם מישהו מחזיק אותו בחיים, שומה עליו להוכיח לנו שהוא חי, לתת לנו ממנו אות חיים, ולהראות שיש בידו את הנכס. אנחנו לא נשלם מחיר אם לא נדע שהנעדר חי. נכון ששיטה זו פרדוקסלית לגבי המשפחות, אך זו הדרך הנכונה כדי למנוע מהחוטפים לשחק בנו".
שטייניץ גם התייחס למשבר האמון הקיים בין משפחות הנעדרים לצה"ל- במיוחד לאור דבריו של יונה באומל כי הוא בז למערכת הביטחון ששיקרה לו, ואינה יודעת דבר:"אני מחבב את באומל, ואין שופטים אדם בשעת צערו. אני מתרשם שצה"ל עושה הרבה יותר מצבאות אחרים כדי לברר פרטים על הנעדרים ולהשיבם הביתה. בשנה האחרונה הושקעו מאמצים מעל ומעבר. נכון שניתן לשגות, לבחור בדרך אחרת, לעשות מאמץ נוסף, אך בסך הכל משקיעים את המקסימום בנושא זה".
כתבות נוספות בנושא:
"הצבא מתעלם ממידע שזכריה בחיים"
נעדרי סולטן-יעקוב יוכרזו "חללים"
באומל: המידע ברשותי סותר את דו"ח צה"ל
בנוגע להצעה להוציא צו מעצר מינהלי למרדכי ואנונו, שעתיד להשתחרר בקרוב מ18 שנות מעצר בכלא, לארח שכנראה גילה את סודות האטום של ישראל, אמר שטייניץ:"אני תומך בהצעה. זהו בדיוק המקרה שלשמו נוצרה המתכונת של מעצר מינהלי- האיש מהווה סכנה למדינה, מאיים על בטחון ישראל. הוא מאיים שיגלה סודות נוספים, והוכיח בעבר שהוא גם מממש את האיומים שלו בפועל". שטייניץ הוסיף כי אכן קיימת עדיין התלבטות כבדה לגבי מימוש הצעה זו, אך וועדת חוץ וביטחון בראשותו נמצאת עם היד על הדופק בנושא, לאחר שדנה בו עם נציגי השב"כ והמוסד.