מדי חודש יש לי הזכות לשתף אתכן בכל מיני נושאים הקשורים לתזונה, כמו חשיבותם של עלים ירוקים בתפריט, יתרונותיהם התזונתיים של הפירות, נפלאות פרי הגפן ואפילו כללים לאכילה נכונה.
הפעם ברצוני להרחיב את היריעה ולענות על שאלה מצוינת שנשאלתי: אז מה עליי לאכול? מה לקנות בסופר? מה להכין לילדים לצהריים?
מה הם, אם כן, העקרונות שאמורים להנחות אותנו בשאלה מה עלינו לאכול? מה היא תזונה נכונה?
באופן כללי יש לזכור: ככל שהמזון נקי יותר וקרוב יותר לצורתו הגולמית, כך הוא יוצר פחות פסולת ונותן מקסימום מרכיבי חיים. במילים אחרות, תזונה נכונה צריכה לכלול מזונות טבעיים. בספרו "תזונת האדם ובריאותו" מחלק יצחק בן אורי את המוצרים שהאדם משתמש בהם בימינו כמזון לשתי קטגוריות.
האחת היא מוצרים הראויים להיקרא בשם מזון. לקטגוריה זו משתייכים מוצרים אשר גופנו מסוגל לקלוט אותם ולהפיק מהם תועלת מרבית מבלי לגרום נזק לגוף. בן אורי מכנה חומרים אלה בשם "מזון טבעי", כאשר הכוונה ב"טבעי" היא לאו דווקא מה שמצוי בטבע אלא מזון שטבעי לאדם, כלומר מתאים לו מבחינה ביולוגית.
לקטגוריה השנייה ניתן לשייך מוצרים שהאדם המודרני צורך כמזון אולם הם מורכבים מחומרים המנוגדים לצרכים ולתפקודי הגוף, ובשל כך אין ביכולתם לספק לגופנו את יסודות המזון, פשוט כי הם מכילים חומרים רעילים. הצורך של הגוף להתגונן כנגד אותם רעלים ולפלוט אותם מבטל את זמינותם של יסודות המזון. ההבדל בין מזון לרעל מתבטא בכך שמזון נקלט על ידי הגוף, מתפרק ונספג, ומספק לו אנרגיה והופך לחומר בנייה וגדילה לתאים. הוא אינו גורם נזק והפסולת שנוצרת ממנו אינה רעלנית ומופרשת בקלות. כמו כן, בתהליך ההפרשה של הפסולת לא נגרם שום נזק.
בין שתי הקבוצות הללו קיימים מוצרים רבים שגם הם אינם מומלצים בתזונה נכונה, וזאת בגלל שינויים שחלו בהם על ידי פעולות שימור ותוספות כימיות כמו טיגון, החמצה, כבישה או זיקוק. כלומר, מוצרים שבמקורם יכלו לשמש כמזון טבעי אך איבדו את ערכם בגלל השינויים שחלו בהם ולכן אינם ראויים לאכילה. לדוגמה: תפוח אדמה הוא אכן מזון טבעי, בתנאי שצורת ההכנה שלו משמרת את ערכיו. אחד הגלגולים שלו הוא הצ'יפס, שעל אף שמוצאו מחומר "טבעי" כולל חומרים רעילים שנוספו לו בשל תהליך הכנתו. לכן, כשאת רואה על השקית המרשרשת משפט כמו "רכיבים טבעיים בלבד" - עדיין אין זו הבטחה לכך שהמוצר אכן בריא וראוי להיאכל על ידך.
לסיכום, הכלל שצריך להנחות אותנו הוא לצרוך מזון שנראה כמו שהוא נראה בטבע. תמיד נעדיף תירס על קורנפלקס, חיטה על פסטה, תפוח על מיץ תפוחים. בהקשר זה ניתן להוסיף את הכללים הבאים:
1 תמיד להעדיף מזון טרי על מזון שארוז בקופסאות או בשקיות ניילון אשר תאריך התפוגה המוטבע עליהן שייך לעתיד הרחוק. מייקל פולן, עיתונאי אמריקני שכותב על ענייני תזונה, חיבר ספרון מקסים בשם "איך לאכול מה" (הוצאת מודן). בספרון הזה הוא מנסה לענות על השאלה איך לאכול מה על ידי ניסוח שישים וארבעה כללים המלמדים איך ומה נכון לאכול. אחד מכללים אלה הנוגע לענייננו הוא "אכלו רק מזון שבסופו של דבר יירקב". מזון אמיתי הוא חי ולכן עליו למות בסופו של דבר. אחת העצות שנותן פולן כדי להימנע מלקנות
מזון מעובד היא להיצמד לקירות כשנכנסים לסופרמרקט: רוב המוצרים דמויי מזון שחיים לנצח נמצאים במרכז החנות, לעומת המוצרים הטריים (פירות וירקות, לחם, מוצרי חלב וכדו') שנמצאים בקצוות.
2 אם בכל זאת רכשנו מזון ארוז ומעובד עלינו לקרוא היטב את כל האותיות הקטנות שעל גבי האריזה. ראשית, חשוב לדעת שרשימת הרכיבים הרשומים על אריזת המוצר מסודרת על פי משקלם במזון. בהקשר זה כדאי לשים לב לפרטים הבאים:
בתיאבון, ולבריאות!
מה הם, אם כן, העקרונות שאמורים להנחות אותנו בשאלה מה עלינו לאכול? מה היא תזונה נכונה?
באופן כללי יש לזכור: ככל שהמזון נקי יותר וקרוב יותר לצורתו הגולמית, כך הוא יוצר פחות פסולת ונותן מקסימום מרכיבי חיים. במילים אחרות, תזונה נכונה צריכה לכלול מזונות טבעיים. בספרו "תזונת האדם ובריאותו" מחלק יצחק בן אורי את המוצרים שהאדם משתמש בהם בימינו כמזון לשתי קטגוריות.
האחת היא מוצרים הראויים להיקרא בשם מזון. לקטגוריה זו משתייכים מוצרים אשר גופנו מסוגל לקלוט אותם ולהפיק מהם תועלת מרבית מבלי לגרום נזק לגוף. בן אורי מכנה חומרים אלה בשם "מזון טבעי", כאשר הכוונה ב"טבעי" היא לאו דווקא מה שמצוי בטבע אלא מזון שטבעי לאדם, כלומר מתאים לו מבחינה ביולוגית.
לקטגוריה השנייה ניתן לשייך מוצרים שהאדם המודרני צורך כמזון אולם הם מורכבים מחומרים המנוגדים לצרכים ולתפקודי הגוף, ובשל כך אין ביכולתם לספק לגופנו את יסודות המזון, פשוט כי הם מכילים חומרים רעילים. הצורך של הגוף להתגונן כנגד אותם רעלים ולפלוט אותם מבטל את זמינותם של יסודות המזון. ההבדל בין מזון לרעל מתבטא בכך שמזון נקלט על ידי הגוף, מתפרק ונספג, ומספק לו אנרגיה והופך לחומר בנייה וגדילה לתאים. הוא אינו גורם נזק והפסולת שנוצרת ממנו אינה רעלנית ומופרשת בקלות. כמו כן, בתהליך ההפרשה של הפסולת לא נגרם שום נזק.
בין שתי הקבוצות הללו קיימים מוצרים רבים שגם הם אינם מומלצים בתזונה נכונה, וזאת בגלל שינויים שחלו בהם על ידי פעולות שימור ותוספות כימיות כמו טיגון, החמצה, כבישה או זיקוק. כלומר, מוצרים שבמקורם יכלו לשמש כמזון טבעי אך איבדו את ערכם בגלל השינויים שחלו בהם ולכן אינם ראויים לאכילה. לדוגמה: תפוח אדמה הוא אכן מזון טבעי, בתנאי שצורת ההכנה שלו משמרת את ערכיו. אחד הגלגולים שלו הוא הצ'יפס, שעל אף שמוצאו מחומר "טבעי" כולל חומרים רעילים שנוספו לו בשל תהליך הכנתו. לכן, כשאת רואה על השקית המרשרשת משפט כמו "רכיבים טבעיים בלבד" - עדיין אין זו הבטחה לכך שהמוצר אכן בריא וראוי להיאכל על ידך.
לסיכום, הכלל שצריך להנחות אותנו הוא לצרוך מזון שנראה כמו שהוא נראה בטבע. תמיד נעדיף תירס על קורנפלקס, חיטה על פסטה, תפוח על מיץ תפוחים. בהקשר זה ניתן להוסיף את הכללים הבאים:
1 תמיד להעדיף מזון טרי על מזון שארוז בקופסאות או בשקיות ניילון אשר תאריך התפוגה המוטבע עליהן שייך לעתיד הרחוק. מייקל פולן, עיתונאי אמריקני שכותב על ענייני תזונה, חיבר ספרון מקסים בשם "איך לאכול מה" (הוצאת מודן). בספרון הזה הוא מנסה לענות על השאלה איך לאכול מה על ידי ניסוח שישים וארבעה כללים המלמדים איך ומה נכון לאכול. אחד מכללים אלה הנוגע לענייננו הוא "אכלו רק מזון שבסופו של דבר יירקב". מזון אמיתי הוא חי ולכן עליו למות בסופו של דבר. אחת העצות שנותן פולן כדי להימנע מלקנות
מזון מעובד היא להיצמד לקירות כשנכנסים לסופרמרקט: רוב המוצרים דמויי מזון שחיים לנצח נמצאים במרכז החנות, לעומת המוצרים הטריים (פירות וירקות, לחם, מוצרי חלב וכדו') שנמצאים בקצוות.
2 אם בכל זאת רכשנו מזון ארוז ומעובד עלינו לקרוא היטב את כל האותיות הקטנות שעל גבי האריזה. ראשית, חשוב לדעת שרשימת הרכיבים הרשומים על אריזת המוצר מסודרת על פי משקלם במזון. בהקשר זה כדאי לשים לב לפרטים הבאים:
רצוי להימנע ממזונות שיש צורה כלשהי של סוכר או ממתיק בין שלושת הרכיבים הראשונים שבהם, משום שהדבר מעיד על כך שיש במוצר יותר מדי סוכר. בכלל זה כדאי לשים לב לרכיבים שמחופשים למשהו אחר ומבחינת הגוף שלנו הם סוכר לכל דבר, והם: לתת שעורה, סלק סוכר, סירופ אורז, קנה סוכר, ממתיק תירס, דקסטרין, דקסטרוזה, מיץ פירות מרוכז, גלוקוזה, סוכרוזה, פולידקסטרוזה וכו'. זכרו: סוכר הוא סוכר, וגם סוכר אורגני הוא עדיין סוכר.
רצוי להימנע ממזונות שיש בהם יותר מחמישה מרכיבים – שהרי הדבר מעיד על כך שהמזון מעובד. אלא שראוי להעיר כאן שישנם מוצרים המתהדרים ברשימת רכיבים קצרה אך אין הדבר מעיד על היותם בריאים.
רצוי להימנע ממוצרי מזון שמכילים רכיבים שאינכן מחזיקות בבית או שנחוץ ידע בכימיה על מנת לדעת כיצד להגות אותם. מדע המזון משתמש בחומרים כימיים שנועדו להאריך את חיי המדף של המוצרים השונים, לגרום למזון ישן להיראות טרי ומעורר תיאבון מכפי שהוא באמת ולגרום לנו לאכול יותר. חלק מתוספות אלה מהוות סכנה לבריאות, ועדיף להימנע מהן, וכבר הרחבנו על כך בפעמים קודמות.
בתיאבון, ולבריאות!
לדפדוף בגליון פנימה לדוגמא לחצו כאן
