יפעת שאשא ביטון
יפעת שאשא ביטוןצילום: Miriam Alster/Flash90

בג''ץ החליט היום (שלישי) להורות לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון להעניק את פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך.

כזכור, שרת החינוך שאשא ביטון החליטה שלא להעניק את פרס ישראל בתחום המתמטיקה וחקר מדעי המחשב לפרופסור עודד גולדרייך, זאת בשל חתימתו על עצומה הקוראת להחרים את אוניברסיטת אריאל.

השופטים כתבו בהחלטה כי "פגיעה בחופש הביטוי האקדמי של שלילת הפרס מפרופ' גולדרייך קשה בהרבה. מצוינות אקדמית אינה הולכת בהכרח יד ביד עם דעות התואמות את הקונצנזוס הציבורי. שלילת פרס ישראל מאיש אקדמיה בעל שם בשל התבטאויות ספורדיות כאלה ואחרות היא הזמנה לניטור, מעקב ורדיפה אחר אנשי אקדמיה בישראל".

פרופ' גולדרייך הגיב: "שמח שבית המשפט החליט לבטל את החלטת השרה, ומקווה שהדבר יתקן ולו במעט את הנזק האדיר שגרמה הפרשה הזו לחופש הביטוי וליוקרתו של פרס ישראל".

השרה שאשא ביטון יצאה נגד החלטת בית המשפט אך הודיעה כי תכבד אותה. "בג"ץ יכל להכריע כשהנושא הגיע לפתחו, אך מרגע שבחר להעביר את ההכרעה אליי היה נכון שיכבד אותה", כתבה. "אדם שקורא לחרם על מוסד אקדמי ישראלי לא ראוי לפרס ממלכתי ממדינת ישראל, יהיו הישגיו אשר יהיו ויהיו דעותיו הפוליטיות אשר יהיו. צר לי על החלטת בג"ץ אך אכבד אותה", אמרה.

אלון שוורצר ראש אגף מחקר ומדיניות בתנועת אם תרצו מסר: ''יום שחור לציונות ויום שחור לבית המשפט העליון. אי אפשר לנצח במאבק נגד תנועת ה-BDS, כאשר בתוך מדינת ישראל שופטי בג"ץ נותנים רוח גבית למחרימי ישראל. אחר כך הם עוד מתפלאים על אובדן האמון הציבורי. אם פרס ישראל מגיע למי שמחרים את ישראל, עדיף כבר לבטל אותו''.

מארגון בצלמו נמסר: "תנועת החרם העולמית מודה שוב למדינת ישראל שהינה המדינה היחידה בה אדם שקורא לחרם זוכה בפרס ישראל וארגונים וחברות שקוראים לחרמות זוכים להטבות מס ומכרזי ממשלה. בעוד כל העולם נלחם בחרם מדינת ישראל מחזקת ומחבקת את מחרימיה. מדובר בעוד החלטה בזוייה הזוייה ומנותקת של גוף שרגיש רק לזכויות האדם של שונאי ישראל".

עו"ד יניב כהן, ראש תכלית, המכון למדיניות ישראלית מסר: "זכות הקיום של בית המשפט בחברה דמוקרטית מושתת במידה מרובה על אמון הציבור. פסיקת בג"צ בנושא גולדרייך, מבהירה לכולנו, שיש עוד הרבה עבודה לפנינו, בעיקר בהגדרת כללי המשחק. מתי בית המשפט יכול להתערב בהחלטות מינהליות? ובהחלטות ממשלה ובחקיקה? באילו עילות? מתי יכול המחוקק להגיד לבית המשפט- עד כאן, ואיך בכלל? החלטת שר המשפטים בנושא שקיפות השימוע לשופטי העליון, מראה שגם בבית המשפט העליון וגם בממשלה מבינים לעומק את גודל השעה והצורך בהגדלת האמון והגדרת כללי המשחק. בלי ההגדרות האלה של כללי המשחק הדמוקרטי, נמצא מהר מאוד את מערכת המשפט היקרה שלנו מאבדת לגיטימיות ואמון, וניתן כוח בידיהם של אלו שמבקשים לזרוע כאוס במערכת הישראלית".