ברוך מרזל מתארח באולפן ערוץ 7 שעות קודם לאזכרה לזכרו של הרב מאיר כהנא, מנהיג תנועת 'כך' ומתייחס לדמותו, פועלו וגם למחלוקת סביב התנהלותו של חבר הכנסת איתמר בן גביר שלטעמו פנה שמאלה לעומת דרכה המקורית של 'עצמה יהודית'.

על עצם הזמנתו של חבר הכנסת בן גביר לאזכרה למרות חילוקי הדעות עמו ולמרות הצהרותיו שכבר אינו ממשיך דרכו של הרב כהנא, אומר מרזל כי במרוצת השנים הוזמנו חברי כנסת ממגוון מפלגות וסיעות וכל המבקש לחלוק כבוד לרב כהנא מוזמן, ובהם בוודאי שגם חבר הכנסת בן גביר.

על ההבדל בין תפיסת הרב כהנא ותפיסתו שלו לבין תפיסתו של בן גביר, אומר ברוך מרזל כי "אחד הדברים הכי עצובים לי עם איתמר הוא שהוא אומר על מיכאל בן ארי, עליי ועל הרב כהנא שהם רוצים לגרש את כל הערבים ואני לא. כדי לנקות את עצמו הוא מלכלך על המורים שלו, החברים שלו והרב שלו לשעבר".

"הוא יודע את האמת. אף פעם לא היינו נגד ערבים כי הם ערבים. הרב כהנא אמר את זה בעשרות נאומים. אני נגד האויבים שלי ואם יש ערבים שהם לא אויב, ויש כאלה גם אן לא הרבה, הם יכולים לחיות פה", אומר מרזל ומזכיר את שלוש אגרותיו של יהושע בן נון ליושבי הארץ. עם זאת הוא מוסיף כי האמת היא לטעמו שהרוב המוחלט של הערבים הם אכן אויבים, אם לא באופן פעיל הרי שבתמיכה לפעילות הטרור.

מרזל רואה בבן גביר כמי שעבר שמאלה מסמוטריץ' ושמאלה מהליכוד שכן הא מדבר על 'מוות למחבלים', תפיסה שגם מפלגות כמו מרץ יכולות להסכים להם. "מי יתנגד לפגיעה וירי על מחבל שזורק בקבוק תבערה על חיילים. זו לא עמדת הרב כהנא שדיבר על המלחמה הדתית שיש לנו כאן מול אנשים שחושבים שארץ ישראל כולה שייכת להם. זו מלחמת עמים בין העם היהודי לעם הערבי. נכון שלא כל הערבים כאלה, אבל אם בחברון שבעת חברי הפרלמנט הם אנשי חמאס, המשמעות היא שתשעים אחוז מתושבי חברון הם תומכי חמאס, וחמס הוא המשך הנאציזם המבקש להשמיד את העם היהודי".

מרזל מזכיר שראש עיריית חברון שנבחר זו קדנציה שלישית על ידי רוב מוחלט של תושבי העיר הערבים היה שותף לרצח תלמידי הישיבה בבית הדסה. לדבריו שבעה אחוזים מתוך עשרת האחוזים האחרונים של תושבי העיר תמכו בג'יבריל רג'וב שגם הוא מחבל. גם בהתייחס לאבו גוש הנחשב לסמל הדו קיום בין יהודים וערבים, מציין מרזל את תוצאות הבחירות האחרונות לפיהן 40 אחוז הצביעו לבל"ד, 30 אחוז לרע"ם, כ-15 אחוזים הצביעו לתע"ל ורק עשרה אחוזים הצביעו למפלגות שאינן של אויבים. המשמעות היא שרוב תושבי אבו גוש הם תומכי טרור, אומר מרזל.

עוד מזכיר מרזל את השמחים והחוגגים בעקבות פיגועים כתומכי טרור הראויים לעונש כמו כל מחבל. "הרב כהנא לא רצה להרוג את היתושים, המחבלים, אלא לייבש את הביצה, את הסביבה התומכת שנותנת להם חיות, תורמת להם כסך ומעודדת אותם".

בדבריו דוחה מרזל את ההשערות לפיהן הביקורת שלו כלפי בן גביר מיצבה אותו כמרכזי יותר ומינפה את כוחו בחברה הישראלית. לדבריו הוא אמנם מאחל לבן גביר הצלחה ואין לו דבר אישי נגד בן גביר כמי שגדל על ברכיו, אך דרכו אינה דרכו של הרב כהא. "הוא אמר לי את זה בארבע עיניים ולכן אני מאמין לו שזה לא טריק. הוא יהיה אחד מחברי הכנסת המבריקים", משוכנע מרזל.

בהתייחס לתבהלת השמאל והתקשורת מבן גביר אומר מרזל כי "הפרדוקס הוא שאת ההתרוממות שלו איתמר קיבל מהרב כהנא, כמו שנתניהו בשלטון בגלל רדיפת השמאל. אם השמאל היה מדבר על מה שנתניהו עשה יותר מהם בחברון ובהסכמי וו'י, הוא לא היה נבחר. הרדיפה שלהם היא שמחזיקה אותו בשלטון. זה מה שקורה לבן גביר, הםכו אותו לכהנא וזה מה שנתן לו את הקולות. ככל שהוא מתרחק מהרב כהנא מתחזקת הרדיפה שלו וזה מה שמביא לו את הקולות".

האם אכן בכוונתו להתמודד כמפלגה עצמאית? מרזל משיב בחיוב ומעיר כי לא ברור אם הפלטפורמה תהיה עצמה יהודית, שם המפלגה שלו שלדבריו נלקח על ידי בן גביר, או בפלטפורמה אחרת. "לאיתמר מציע פתרונות שהם אקמול לחולי סרטן. צריך לחתוך את המחלה ולזרוק ולא להסתפק גם לא בעשרה כדורי אקמול. יש בתוכנו אויב שרוצה להשמיד אותנו ומאמין שכל דקה שישראל קיימת זו פגיעה בדת שלהם".

באשר לרשימתו של בן גביר מציין מרזל כי למעט יצחק ווסרלאוף שהיה חבר עצמה יהודית, כל שאר החברים אינם שייכים למפלגה. "במקום להכניס אנשי עצמה יהודית בלבד לרשימה הוא הכניס אנשים שהצביעו לימינה, לציונות הדתית, לליכוד, שהם אנשים טובים אבל לא אנשי עצמה יהודית. עצמה יהודית זו דרך. אחרת, למה שרפנו כספים והשקענו כל כך הרבה? בצלאל לא פחות קיצוני מאיתמר, אז למה הוצאנו מיליוני שקלים?".

לעמדתו זו של מרזל, הוא מספר, שותפים מיכאל בן ארי ואחרים, בעוד בנצי גופשטיין נשכר על ידי בן גביר לעבודה לצידו.

עוד התייחס מרזל לנאומו של בצלאל סמוטריץ' בסוגיית אבישי רביב, ואת דבריו הוא פותח בכך שהוא אינו איש קונספירציות ואם יגאל עמיר אומר שהוא רצח הרי שהוא הרוצח, אך אין ספק שברדיפה שנעשתה לציבור הימני ובסתימת הפיות שלו על ידי השב"כ נגרמו הדברים. אילם מדבר עם הידיים, מצטט מרזל פילוסוף ידוע ומזכיר את שנות ההשתקה המגמתית של התקשורת את הרב כהנא.

"אחרי שאבישי רביב נתפס אשתי שאלה איך יתכן שאתה מארח כל אדם, מאה איש בכל שבת בבית, ימנים שמאלנים, חיילים וכו, איך זה שאבישי רביב אף פעם לא היה אצלנו בבית? נעם פדרמן ואחרים הריחו שמשהו לא טוב אצלו. הרב כהנא סילק את אבישי רביב כי הוא אמר 'מוות לערבים' בהפגנות והתנגד לחיילים. הוא אמר שהוא לא מתאים ורביב הלך להקים את תנועת 'אי"ל. הרב כהנא לא חשד בו כשב"כניק אלא כי ראה בו מי שחוצה גבולות".

על דמותו של הרב כהנא כרבו האישי מספר מרזל: "הרב כהנא היה אדם עדין נפש, תלמיד חכם עצום, בקי בכל מכמני התורה. ב-59 שנות חייו שבהם פעל, פתח את שערי ברית המועצות, החזיר בתשובה יותר מכל אדם אחר, העלה יהודים לארץ, פעל למען יהודי אתיופיה ועוד ובמקביל כתב למעלה משלושים ספרים. כמזכיר סיעת כ"ך לא יכולתי לדבר אתו עד 11 בבוקר כי הוא היה יושב ולומד מרבע לארבע בבוקר. הייתה לו חצי שעת חלון בין שבע וחצי לשמונה בבוקר שבה הוא חילק צדקה. תלמיד חכם עצום, אינטלקטואל ברמות גבוהות. הרגשתי אליו קרבה גדולה והוא חסר לי גם באופן אישי".