בג"ץ דן היום (ראשון) בעתירות הדורשות לחייב גיוס של תלמידי הישיבות ולשלול תקציבים ממוסדות שתלמידיהם לא מתגייסים.
הדיון מתקיים בהרכב מורחב של תשעה שופטים - ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ. ההחלטה הסופית לא צפויה להתקבל היום.
נציג הממשלה עו"ד דורון טאובמן אמר בדיון כי "הממשלה מכירה את החשיבות בגיוס בצבא. הממשלה רואה חשיבות ראשונה במעלה בהגדלת יעדי הגיוס של תלמידי הישיבות. לצד זאת הממשלה מכירה בקושי הגדול עבור החברה החרדית".
השופטים הקריאו את עמדת מערכת הבטחון שלפיה ניתן לגייס 3,000 חרדים בשנה זו. עו"ד טאובמן אמר כי הממשלה אינה מסכימה לכך.
לדבריו, "הממשלה מסכימה עם דבריו של השופט עמית שלא ניתן לפתור את הסוגיה בכפייה. זו מחלוקת שקורעת את החברה הישראלית כבר שנים. הנסיבות שנותרו מחייבות הסכמה ושיתוף פעולה".
השופט נועם סולברג תהה: "מדוע לא מגייסים כשאפשר 3,000 חרדים?".
השופט יצחק עמית נכנס לדברי נציג הממשלה ואמר: "כל התזה שלכם היא משחקי מילים על מנת לעקוף את הלכת רובינשטיין שפטור גורף צריך להיות בחוק". עו"ד טאובמן אמר כי "הממשלה לא מתערבת ומצידה שצה"ל יגייס גם 250 אלף חרדים".
בשלב זה השופט סולברג אמר: "התאכזבתי לגלות את המספר 3,000. בכל העשור האחרון, אפילו בנייר עמדה של הצבא, המספר היה 20 אלף. 3,000 זה מספר קטן לגיוס גם היום, זה מאכזב. הממשלה לא מהאו"ם, צריך לבצע את זה. צריכה להיות תמיכה נלהבת של הממשלה". פרקליט הממשלה הגיב כי "הממשלה תומכת תמיכה נלהבת, אבל אנחנו לא מתערבים בשיקול הדעת. שיקול הדעת הוא של הפוקד (צה"ל)".
נציג הממשלה גם טען בדיון כי ניתן לתקצב ישיבות גם ללא חוק גיוס תקף. לדבריו, אין לתקצב ישיבות עבור תלמיד שלא התייצב לגיוס לאחר שקיבל צו, אבל טען שלגבי יתר התלמידים יש לתקצב את הישיבות גם ללא חוק.
"אם יתייצבו 63 אלף ויביעו רצון להתגייס אז יש סיבה לתמיכה. העניין הוא להביע את הרצון ואת הנכונות להתגייס. אז הם זכאים לתמיכה", אמרה בתגובה השופטת וילנר.
לאחר מכן הציג את עמדת היועמ"שית עורך הדין אבי מיליקובסקי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. הוא פתח את דבריו בשאלת גיוס 3,000 החרדים: "נקודת המוצא היא גיוס למקסימום שאפשר. המספר שננקב 3,000 הוא מספר התחלתי מינימלי שהצבא יכול להתחייב אליו בשנת הגיוס. המספר הזה עדיין לא משקף את ערך השוויון, רחוק מכך, אבל יש מציאות בשטח".
השופט סולברג העיר כי "יש צורך קיומי כאן ועכשיו, יותר מערך השווין". מליקובסקי הסכים איתו: "זה צורך, זה צו השעה".
לדבריו, ישנה זיקה בין חוק הגיוס, לבין האפשרות למתן תמיכות לישיבות. "ב-1 באפריל, הממשלה עדיין לא קיבלה החלטה, ולכן לא היה מנוס כי בהיעדר בסיס נורמטיבי לאי-גיוס, אין סמכות להעברת כספי לתלמידים מלש"בים בישיבות. הממשלה אינה יכולה ביד אחת להימנע לשלוח צווי גיוס ובידה השנייה להמשיך לממן תלמידי ישיבות".
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אישרה לממשלה לקבל ייצוג פרטי בבג"ץ על חוק הגיוס, אך יצאה נגד החלטת הממשלה כי גופי ממשלה נוספים יקבלו ייצוג פרטי. "הממשלה עושה דין לעצמה, חותרת תחת שלטון החוק", טענה היועצת.
בתגובתה לבג"ץ כתבה כי במצב החוקי הקיים, על מערכת הביטחון לפעול לגייס את בני הישיבות ולא להעביר תמיכה כלכלית בגין מי שאינו מתגייס.
עם פקיעת תוקפו של חוק הפטור מגיוס ביולי 2023, העבירה הממשלה הוראת שעה ממשלתית שאפשרה לדחות את גיוס תלמידי הישיבות. תוקפה של הוראת השעה פקע ב-1 באפריל לאחר שבקואליציה לא הגיעו להסכמות באשר לחוק גיוס חדש.
בחודש שעבר, הודיעה לשכת ראש הממשלה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יקדם את חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת והוגש על ידי השר בני גנץ, שכיהן אז כשר הביטחון. השר בני גנץ הגיב על כך: "תרגיל פוליטי, חוק הגיוס שהובא על ידינו אז - אינו רלוונטי למציאות שאחרי 7 באוקטובר".
