איתן סטיבה
איתן סטיבה SpaceX

האסטרונאוט איתן סטיבה שוהה כבר מאז שבת בתחנת החלל הבינלאומית, שם הוא אמור לבצע למעלה משלושים ניסויים מדעיים עליהם ובכלל על סטיבה כאסטרונאוט, שוחחנו עם פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית.

על הניסויים שמבצע סטיבה במהלך שהותו בתחנת החלל, מספר בן ישראל: "לפני שהוא טס קרן רמון, המממנת של המבצע הזה יחד עם משרד המדע, הקימה וועדה שפנתה לציבור הרחב לקבל הצעות לניסויים. התקבלו הצעות רבות. ועדה מדעית בחרה 30 הצעות ועוד ארבע הצעות שהגיעו מבתי ספר תיכוניים. ההצעות בתחומים שונים של מדע וטכנולוגיה".

בין הניסויים השונים "בדיקת השפעת חוסר כוח הכובד על תהליכים שקורים בגוף שלנו, ייצור פלסטיקים שמסתבר שיש סיכוי שיהיה יעיל הרבה יותר לייצר ללא כוח כבידה, וכלה בעניינים מדעיים כמו מדידות של תופעות בחלל, לדוגמא האפשרות לבנות בחלל עדשות אופטיות מנוזלים ולא מזכוכית עבור טלסקופים. היעדר הכבידה גורם לנוזל שלא להתפזר וניתן לבנות מכך עדשות", אומר פרופ' בן ישראל ומציין כי הטלסקופים הגדולים ממוקמים בחלל, משם הם יכולים לצפות באופן יעיל הרבה יותר מאשר מכדור הארץ, שכן האטמוספרה בולעת את מרבית האור המגיע אלינו מהחלל החיצון. לנתון זה יש יתרונות שכן ספק אם ניתן היה לחיות על כדור הארץ אם האטמוספרה לא הייתה בולעת קרני אולטרה-סגול וקרינות מזיקות אחרות.

במשך עשרה ימים ישהה סטיבה בתחנת החלל וכבר החלו להגיע תוצאות הניסויים הראשונים שהוא מבצע מאז הגיע לתחנה. עוד מציין בן ישראל בדבריו ניסוי המבקש לבחון דרכי ייצור מזון ונוזלים בחלל לצרכיהם של אסטרונאוטים שיעשו את דרכם בעתיד למאדים, דרך שאורכת שנה הלוך ושנה חזור. בשהותם הארוכה בדרך ובכוכב עצמו יצטרכו לייצר מזון ומים, וגם את סוגיית הדרכים בהם ניתן לעשות זאת בתנאי חוסר כבידה בוחן סטיבה. במהלך ביצוע הניסויים נמצא צוות חוקרים על כדור הארץ על מנת לסייע או להדריך במידה והדבר יהיה נצרך, אם כי עד כה, אומר בן ישראל, לא היה בכך צורך והניסויים מתנהלים על הצד הטוב ביותר.

אתמול קיים סטיבה שיחה מתחנת החלל עם ארבעה נציגים של ארבעת בתי הספר שנבחרו לשלוח ניסויים לחלל. בשיחה השתתפו גם נשיא המדינה ורעייתו.

עוד שאלנו את פרופ' בן ישראל אם העובדה שסטיבה שילם על הטיסה לחלל סכום הנאמד בעשרות מיליוני דולרים אינו מעיב מעט על הגדרת יכולותיו כאסטרונאוט, ובן ישראל מחדד את הסוגיה: "משימת 'רקיע' מתנהלת על ידי קרן רמון על שמו של אילן רמון, קרן שאותה הקימה רונה רמון להנצחתו בחינוך ולימוד בבתי ספר. מתחילת דרכה של הקרן אחד התורמים הגדולים לקרן הוא איתן סטיבה העוסק בפינלנטרופיה. אחרי שהקולומביה התרסקה האמריקאים התחילו בפיתוח של רכב חלל חדש. עד לפני כשנה לא ידעו האמריקאים להחזיר את האסטרונאוטים אלא באמצעות רכב חלל רוסי. לפני שנה הודיעה חברה אמריקאית שהיא ערוכה לטיסה ברכב משלה. פיתוח רכב החלל הזה נעשה על ידי התעשייה האמריקאית ולא על ידי נאס"א. מדובר בהשקעה של מיליארדים שנעשתה בתנאי שהחברה תוכל להטיס נוסעים באופן פרטי תמורת תשלום של עשרות מיליוני דולרים, והטיסה הזו היא הראשונה שבה טסים אנשים פרטיים ששילמו מכיסם". למעשה את הסכום לא שילם איתן סטיבה ישירות מכיסו אלא קרן רמון, אך הוא שתרם את הסכום הנדרש לטיסה ולביצוע הניסויים.

בדבריו מציין פרופ' בן ישראל את עברו של סטיבה כטייס בחיל האוויר, מה שמעיד על יכולותיו לתפקד בתנאי טיסה קשים ולבצע את הניסויים המדוברים המצריכים שליטה וריכוז. באשר לשאר האסטרונאוטים בטיסה הוא אומר: "יש עוד אחד שהגיע עם 25 ניסויים, יש אחד ששילם בשביל החוויה ויש את הטייס. אמנם הכול נעשה על ידי מחשב, אבל מדי פעם צריך שליטה של טייס בשלב העגינה או בחירום. הטייס הוא ספרדי ובעל הניסיון הרב ביותר בטיסות".

עד כמה מלווה את השותפים למבצע מתח לקראת שובו של סטיבה לכדור הארץ? ועד כמה ההיסטוריה הכואבת של הקולומביה מהדהדת בימים שכאלה? בן ישראל מספר שאכן ההיסטוריה מייצרת ממד מסוים של לחץ. "כולנו נהיה במתח ברגע שיצאו מתחנת החלל בחזרה לרכב ויהיו רגעים של מתח בכניסה לאטמוספרה. זהו השלב שבו התרסקה הקולומביה. מדובר בחום ולחץ אדירים. לעומת זאת בטיסה עצמה אין אירועים קריטיים למעט הניתוק מתחנת החלל שזה תהליך של שניות".