מסעו של האסטרונאוט הישראלי השני בחלל, איתן סטיבה, לפני סיום. על הניסויים שביצע ועל העיכוב המסוים בחזרת הצוות לכדור הארץ שוחחנו עם פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית.
פרופ' בן ישראל מספר על הצלחת הניסויים שביצע סטיבה במהלך ימי שהותו בתחנת החלל. הניסויים שתוכננו בוצעו כולם. "ניסוי מצליח גם אם התוצאות הפוכה ממה שציפית", אומר בן ישראל ומוסיף כי "כולם בוצעו, בחלקם עם תוצאות מדהימות כמו בניית עדשה אופטית מנוזל בחלל. הניסויים נעשו בליווי מהקרקע והכול נעשה בהצלחה". עוד הוא מציין כי המהלכים בחלל שודרו לבתי הספר, מה שהיה חלק בלתי נפרד מהמשימה.
המשימות, אומר בן ישראל, נחלקו לשלושה חלקים. הראשון הוא המשימה הפרטית של עצם הטיסה של ישראלי לחלל. החלק השני הוא הניסויים שבוצעו בשיתוף סוכנות החלל ומשרד המדע לאחר נבחרו בקפידה. החלק השלישי שהיה גם הוא חלק ממשימות משרד המדע והוא החינוך והפניה לנוער ולצעירים שיראו את הדברים וידונו בהם.
פרופ' בן ישראל מדגיש שוב כי "חלק מהתוצאות של הניסויים נדע רק אחרי שהוא יחזור לכדור הארץ", ומספר על אחת הדוגמאות: "אם רוצים לדעת אם תהליך כימי מסוים פועל בגוף האדם אותו דבר בחלל ובכדור הארץ, מבצעים את הניסוי במקביל שם ועל הארץ, מחזירים את המבחנות לארץ ומשווים כך שהתוצאות יתבררו בהמשך". הניסויים שהוצעו על ידי תלמידי התיכונים ונבחרו למשימה היו מסוג זה של ניסויים, כאלה שכוללים השוואה בין המתרחש בכדור הארץ למתרחש בחלל. לעומת זאת "אותם ניסויים ייחודיים שנועדו רק לחלל עצמו ללא השוואה לתהליכים בוצעו בהצלחה".
על שיתוף הפעולה בתחנת החלל בין אסטרונאוטים ממדינות שונות, אומר פרופ' בן ישראל כי הדבר "נובע מהרבה מאוד סיבות. על כדור הארץ יש טריטוריות ביבשה ובים, ואם נוגעים בטריטוריה שלא שלך זה גורם לכעס, אבל בחלל אין טריטוריות". בהקשר זה הוא מזכיר כי בכל עשר השנים האחרונות רכב החלל שהוביל את האסטרונאוטים האמריקאים היה רוסי ולמעשה תחנת החלל היא רוסית-אמריקאית. "בחלל ממשיכים לעזור אחד לשני". ברוח זו, אומר בן ישראל, הודיעה ארה"ב לאחרונה שתפסיק את ניסויי הטילים האנטי לווייניים וחלליות. זאת מתוך אותה תפיסה ש"בחלל אין טריטוריות וריבונות. אין משמעות ללאום ולמדינה"
לנוכח תפיסה זו מתחדדת שאלת הפטריוטיות שמגלים אסטרונאוטים ישראליים בהגיעם לחלל. הדברים באים לידי ביטוי הן אצל אילן רמון ז"ל ובחירותיו לקחת אתו פריטים סמליים שונים והן אצל איתן סטיבה שתיאר את תחושות התרוממות הרוח למראה ארץ ישראל מהחלל וחש ערך מיוחד בדיבור בעברית. על כך אומר בן ישראל כי שאלה זו נוגעת יותר לתחום הפסיכולוגיה מאשר לתחום בו הוא עצמו עוסק, אך הוא "מניח שעצם החוויה הייחודית והחד פעמית מעלה דברים עמוקים".
באשר לשיבת הצוות לישראל והעיכוב המסויים, מספר בן ישראל כי הנוהל הוא יציאה של הצוות מתחנת החלל לרכב החלל שמתנתק לאחר מכן מהתחנה ופותח בטיסה של חצי יממה עד הכניסה לאטמוספרה, אלא שעם הכניסה לאטמוספרה רכב החלל נתון להשפעת פגעי מזג האוויר שאינם קיימים בחלל, ובאזור בו אמור רכב החלל לנחות צפויות רוחות. מאחר והרצון הוא שלא לקחת סיכונים הוחלט לדחות את היציאה לדרך שאמורה הייתה להתרחש אתמול (שלישי) ביממה וחצי. היום הוחלט לדחות שוב את היציאה לדרך, גם כן בשל תנאי מזג אוויר באזור הנחיתה.
בן ישראל מציין כי אין מקום לראות בדחיות מקור לדאגה כלשהי ונוכחות בתחנת החלל יכולה להימשך גם תקופה ארוכה על פי הצורך ועל מנת שלא להסתכן.