בג"ץ ביטל אתמול (שני) פה אחד פסק דין של בית הדין הרבני הגדול הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג שהתגרשו במקרה של אי נאמנות מינית של אחד מהצדדים.
השופטים עוזי פוגלמן, ענת ברון וחאלד כבוב קבעו כי אין לייחס משמעות לבגידת האישה במשך עשור בבעלה, ועל כן יש לחלק גם את המשאבים שצברו בשנים בהן ניהלה רומן באופן שוויוני.
האישה הגישה את העתירה רק לאחר שלושה חודשים ממתן פסק הדין בבית הדין הרבני, ולמרות שעל פי החוק ערעור אמורים להגיש תוך 45 יום במצב רגיל ותוך 30 יום במקרה של בקשת ערעור, השופט פוגלמן החליט שלא לדחות את העתירה על הסף "בשים לב לסוגיה העקרונית שמתעוררת במקרה דנן".
בית הדין הרבני הגדול גרס בפסיקתו כי שיתוף הנכסים באופן שאינו שוויוני אינו הענשת הצד הבוגד, אלא נובע מהבנה כי החל מרגע הבגידה אין לייחס לבן הזוג הנבגד כוונה לחלוק את המשאבים שצבר מנקודת זמן זו, שכן אילו היה יודע על הבגידה היה מבקש לפרק את הנישואין מיד. "מצב שבו אחד מבני הזוג מנהל מערכות יחסים מקבילות לאורך זמן רב, ובמיוחד בלא ידיעת בן הזוג האחר, יש בו כדי ללמד על חולשתה של השיתופיות ביניהם", נכתב בפסק הדין של בית הדין הרבני.
מדובר בבני זוג שנישאו בשנת 1976 והביאו שלושה ילדים לעולם. את תביעת הגירושין הגיש הבעל בשנת 2013 והגירושין התקיימו בשנת 2014, כאשר במסגרת ההליך הוסכם כי בית הדין הרבני האזורי יכריע במחלוקת הרכושית בעניינם.
"אין מחלוקת כי החל מחודש ינואר 2002 ניהלה העותרת מערכת יחסים אינטימית עם אדם אחר, במקביל לחיי הנישואין שלה ושל המשיב", כתב שופט בג"ץ פוגלמן.
הגבר טען בבית הדין כי את כל המשאבים שצברו עד רגע הבגידה יש לחלק באופן שוויוני, אך לא את הנכסים שצברו החל מרגע הבגידה. בית הדין הרבני האזורי קיבל את טענתו וגרס כי "כפי שעולה מן העדויות שהוצגו לפניו ותגובת העותרת בסיכומים שהגישה, האחרונה ניהלה מערכת יחסים אינטימית עם אדם אחר במשך כ-10 שנים, ומשכך יש להקדים את המועד שבו הסתיימו חיי הנישואין".
בעקבות ערעור שהגישה האישה על פסק הדין של בית הדין הרבני האזורי לבית הדין הרבני הגדול, קבע בית הדין הרבני הגדול כי יש לחלק את המשאבים שצברו לאחר הבגידה ביחס של 80% אחוז לגבר ו-20% לאישה. זאת בעקבות התחשבות בית הדין בכך שגם לאחר הבגידה המשיכו בני הזוג לצבור יחד נכסים ולתחזק במשותף את משק הבית. "לכן אין לשלול לחלוטין את חלקה ברכוש שצבר המשיב לאחר מועד הקרע".
אמנם, שופטי בג"ץ, כאמור, ביטלו את פסיקת בית הדין הרבני והורו לחלק את הרכוש שנצבר לאחר הבגידה באופן שיוויני. "אי-נאמנות מינית ממושכת כשלעצמה לא מעלה ולא מורידה מן המאמץ המשותף שהשקיעו בני הזוג במהלך חיי הנישואין ובבניית משק הבית", כתב השופט פוגלמן. "כאשר אי-הנאמנות לא השליכה על התנהלותו היומיומית של משק הבית, ועל התרומה למאמץ המשותף, שלילת זכויות ממוניות מהווה למעשה 'קנס' על בן הזוג ה'בוגד' – קנס על עצם ה'בגידה'. אי-נאמנות מינית ממושכת אינה שקולה ל'חיים כפולים'".
בפסק הדין נכתב: "בגידה ממושכת, אשר לא הייתה לה השפעה על התנהלותו הכלכלית של משק הבית או על המאמץ המשותף, אין בה כדי להשפיע על שאלת חלוקת הרכוש. במובן זה, הקביעה שמשתמעת מפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, שלפיה 'בגידה' שחורגת מ'בגידה' חד פעמית משפיעה על המשטר הרכושי שחל על הצדדים, מוליכה, מניה וביה, להחזרת שיקולי האשם למרכז הבמה של סכסוכי גירושין ולתוצאות הקשות שנלוות לכך, שעליהן עמדתי לעיל. עוד אני סבור, כי בקביעה מעין זו יש ממד משמעותי של רטרואקטיביות – היא שוללת זכויות רכושיות מבן הזוג לאחר סיום חיי הנישואין, ופועלת באופן לא ש וויוני ועקבי לטובת הצד בעל המשאבים הכלכליים".
הרב יעקב יקיר ראש ביהמ"ד 'תורת המדינה' הגיב: "בג"ץ שוב מנפץ את 'לא תנאף'. בהמשך לבג"ץ הבוגדת שמחק את הנאמנות לאישות בין איש לאשתו מדיני המשפחה, קובע השופט פוגלמן כי בגידה ממושכת אינה 'נסיבות מיוחדות' בדיני המשפחה. למרות שהחוק קובע כי בנסיבות מיוחדות חלוקת הרכוש משתנה, לדעתו, בגידה של אישה בבעלה במשך 10 שנים זה לא משהו מיוחד. לדברי השופט פוגלמן: 'אי - נאמנות מינית ממושכת אינה שקולה ל'חיים כפולים'".
לדבריו, "בג"ץ שוב מבטל פס"ד של בית הדין הרבני ללא כל סמכות ובניגוד לנהלים. דיני המעמד האישי עפ"י החוק הם בסמכות בתי הדין ולא בסמכות בג"ץ. הערעור על פס"ד לא הוגש בזמן ולא היה ראוי לדון בו, אך כיוון שמרכז רקמן היה המערער חבר אליו בג"ץ למלחמה בבתי הדין".
"הגיע הזמן לעשות Restart לדיני המשפחה בישראל", הוסיף. "להחזיר את הסמכות בדין האישי לבתי הדין הרבניים כפי שאומר החוק, ולבטל את ההפיכה השיפוטית כנגדם שביצע השופט ברק בפס"ד בבלי. ארגון תורת המדינה הציע 3 הצעות חוק להתמודדות עם הנזק של בג"ץ הבוגדת, שהוגשו לשולחן הכנסת הקודמת ע"י יו"ר מפלגת הציונות הדתית חה"כ בצלאל סמוטריץ'. אם אנחנו חפצים בקיומה של המשפחה הצעות חוק אלו חייבות להיות חלק מקווי היסוד של הממשלה הבאה".