בראיון מקיף לערוץ 7 עם שובו לכהן בממשלה כסגן שר במשרד ראש הממשלה, מתייחס חבר הכנסת אבי מעוז, יו"ר 'נעם', למשמעות הביצועית של תפקידו, לסערה התקשורתית שמתחוללת סביבו וליעדים שהוא מציב לעצמו בתפקיד החדש.
על מהות התפקיד אומר סגן השר מעוז כי זו תכלול "אחריות על ארגון נתיב שעוסק בעליית היהודים וזכאי חוק השבות ממדינות ברית המועצות לשעבר, וגם אחריות להקמת הרשות לזהות יהודית ושתי יחידות נוספות במשרד ראש הממשלה".
לשאלתנו אודות התבהלה התקשורתית שמלווה את שובו לממשלה, אומר מעוז כי גם הוא "מנסה לחשב לעצמי מה מפחיד בסיעת יחיד", ולהערכתו הסיבה היא ש"אני אומר את האמת, וכשאני אומר את האמת על הזהות היהודית האישית והמשפחתית זה מחייב".
"מילת המפתח היא שקיפות. אני בסך הכול מנסה לשקף לציבור את מה שקורה גם במשרד החינוך אבל לא רק שם. למשל בארגון נתיב שהיה עד שנות האלפיים ארגון חשאי ששייך לקהיליית המודיעין, ובשנות האלפיים הוחלט להפוך אותו לארגון אזרח רגיל. אני מנסה לשקף את כל מה שעושה הארגון הזה ובין השאר לחשוף את השיקולים שהביאו לאישורי העלייה וכיוצא באלה. כך גם שקיפות בתחומי החינוך וכך גם אני מאוד רוצה לעסוק בשקיפות הכשרת הפקידות הבכירה בישראל".
בהקשר זה הוא מציין כי מזה שנים אנשי הפקידות הבכירה והבינונית בישראל עוברים הכשרות שונות בשלושה מסלולים ואחד מהם הוא מסלול ההכשרה על ידי גופים חיצוניים שהמדינה אינה מתערבת בתכניהם. דוגמא לכך היא קרן וקסלר שבוחרת מדי שנה כחמישים בכירים, גם מהשב"כ, המוסד וצה"ל, ומציעה להם מלגה בגובה של מיליון שקל ללימודים באוניברסיטת הווארד. "לדעתי המדינה לא מודעת לתכנים ואין לה יכולת להתערב בתכנים", הוא אומר ומעלה חשש שתחת מסווה אקדמאי עוברים בכירים שכאלה השתלמויות ברוח ה-BDS.
על דבריו אלה אנחנו שואלים כיצד יגיב אם לאחר שיחשוף את הדברים באופן שקוף יגלה שיש ציבור שמעוניין בדיוק בכך והוא משיב שאין לו כל בעיה בכך. "אני רוצה לשקף, ואם טוב להם ואם טוב להורים בתכנים אז מצוין. אין לי סמכות להתערב בתכנים, לא לפקח ולא לעקוב", מדגיש מעוז.
עוד הוא מספר כי בכוונתו להקים מנגנון שבו יוכל כל הורה בהקלקה לדעת מה מקור התכנים שילדו לומד כתכני העשרה בבית הספר. זאת מאחר ותכנים אלה מוסתרים לא פעם, בניגוד לתכני משרד החינוך שלרוב הם גלויים וחשופים לעין כל. מעוז מזכיר את המקרה בו בשנה שעברה הורים גילו בתחת המונח 'עגבניות ירוקות מטוגנות' כשמו של הסרט המפורסם מסתיר בית ספר מפגשים עם הורים פלשתיניים שכולים.
לטעמו שקיפות שכזו היא "שירות שכל אזרח צריך לשמוח עליו". לכך הוא שב ומדגיש ובכך דוחה את החששות ששבו ועלו בימים האחרונים אודות מעורבותו האפשרית בתכני מערכת החינוך: "אין לי סמכויות להתערב בתכנים. לא אפקח ולא אעקוב, אין לי סמכות במשרד החינוך". משום כך, אומר מעוז, צודק שר החינוך, יואב קיש, כאשר הוא אומר ומבהיר שהתכנים נותרים באחריות משרדו.
באשר לרעיון השקיפות אנחנו שואלים אודות 'נתיב' שבעבר נחשב כארגון חשאי, אם ישנם אולי עדיין דברים שנכון להסתיר מעין הציבור. מעוז מספר כי לו עצמו הכול ידוע ולהערכתו 98 אחוזים ניתנים להיחשף בפני הציבור, ושני האחוזים הנותרים יוכלו להיות בפיקוח של ועדת משנה חשאית יותר.
מעוז מזכיר בדבריו את החלטתו שלא להאריך את כהונתה של יו"ר נתיב בשל הליקויים שנחשפו על ידי העיתונאי רביב דרוקר שגם שיבח אותו על החלטתו זו. לתפיסתו חוסר הסינכרון בין המערכות הוא שהוביל לשורת הליקויים שיש לתקנם כעת.
בהתייחס לרשות לחיזוק הזהות היהודית אותה הוא מתכוון להקים, שאלנו את חבר הכנסת מעוז מה משמעות הדבר בעיקר בעידן שבו כל אחד מגדיר יהדות לפי דרכו, אלה בוחרים בהבלטת קיום מצוות אורתודוקסי, אלא מעדיפים את ואהבת את הגר או ואהבת לרעך כמוך, ובוודאי שגם לרפורמים יש אמירה בנושא.
"לא הכנתי תכנית לפרטי פרטים, אבל ברור שיש כאן מאבק תודעתי בין האסכולה שגורסת שישראל צריכה להיות מדינת כל אזרחיה, לבין האסכולה שרואה בישראל מדינה יהודית שהמשטר בה הוא דמוקרטי. דרשתי את הקמת הרשות כדי לחזק את היותה של ישראל יהודית ומשטרה דמוקרטי. כך חשבו גם האבות המייסדים של המדינה שניסחו את מגילת העצמאות ללא המילה דמוקרטית".
לדבריו הרשות תפעל כפי שהרשות לבטיחות בדרכים פועלת ומשקיעה הון עתק בפרסום וחיזוק תודעת הזהירות בדרכים, כך גם ברשות הזהות היהודית ימונה יו"ר ואולי תוקם מועצה ציבורית שיתוו את הדרך כפי שהוא מבין אותה.
סוגיה נוספת שעלתה בשיחה עם חבר הכנסת מעוז היא סוגיית בחירת הרב הראשי וההסכמים הפוליטיים הכרוכים בכך. מעוז מעדיף שלא לעסוק בזהותו ואישיותו של אדם כזה או אחר אלא להתייחס באופן כללי: "כבודה של הרבנות הראשית צריך להישמר וגדולי הדור הם שצריכים להיות בראש הרבנות הראשית. זה היה חזונו של הרב קוק. מאחר והבחירות יהיו בעוד תשעה חודשים לא אתייחס מעבר לזה", הוא אומר, ואנחנו מבקשים את התייחסותו לרעיון שהעלה להפיכת הרבנות הראשית למעין רשות שלטונית רביעית בישראל:
"בדמוקרטיה יש שלוש רשויות בניהול החיים הדמוקרטיים, המחוקקת המבצעת והשופטת, ואני חושב שבמדינה היהודית יש ייחודיות והרעיון שלי הוא בראשיתי ולפיו ראוי שתהיה רשות נוספת שתבטא את יהדותה של המדינה, וזו הרבנות הראשית שהיא הסמכות הדתית". לפי שעה, הוא מודה, הוא עדיין לא נכנס לעומקו של הרעיון ופרטיו ואם אכן תתקבל החלטה שכזו יהיה צורך להקים צוותי עבודה שיסנכרנו את הדברים מול משרדי הממשלה והגורמים הרלוונטיים האחרים על מנת לגבש את התפיסה ואת הרעיון לכלל מעשה.