סגן השר במשרד ראש הממשלה, אבי מעוז, מרגיש שישראל מפחיתה לחץ על חמאס בעזה כשהיא מוציאה כוחות מהרצועה - במקום להגביר את הפעילות באופן שיחתור להשגת מיטוט ארגון הטרור והשבת החטופים.

"הקבינט הגדיר מטרות למלחמה. מטרות המלחמה הן מיטוט החמאס והחזרת החטופים. כולנו יודעים שרק לחץ צבאי וחזק על חמאס ועל סינוואר יביאו אותנו למטרות הללו. אני מסתכל על מה שקורה עכשיו ולחץ אין. זה לא מקרב אותנו לחטופים. צריך להגביר את הלחץ, צריך להיכנס לרפיח, כדי לקרב את החטופים הביתה", אומר מעוז בראיון באולפן ערוץ 7.

הוא מוסיף "אני מאוד מקווה שזה ברמה הטקטית, אבל אינני בטוח בכך. זה לא רק בזירה הדרומית שלנו, אלא גם בצפון. חיזבאללה מסתכל איך אנחנו מסיימים את המלחמה הזאת. משמחת תורה אנחנו מנסים למוטט את יכולותיו של החמאס, ורק אם נצליח, חיזבאללה יורתע".

את עיקר הביקורת שלו הוא מפנה לרמטכ"ל הרצי הלוי. "ההחלטות האחרונות של הרמטכ"ל מעוררות אצלי תחושת אי נוחות ונוצר אצלי חוסר אמון. חצי שנה הרמטכ"ל לא הדיח אף אחד ופתאום את מי הוא מדיח? את נוחי מנדל. הוא מחליט למנות את איתי ברון, שהביע את דעתו הפוליטית באופן ברור, הוא תמך במחאה. הרמטכ"ל צריך להניח את המפתחות".

התמונות של מחאות קפלן שעוסקות בהתנגדות לממשלה ונגררו גם לאלימות מדאיגות אותו והוא דורש לטפל במחאות כשהן יוצאות משליטה. "אני מאוד מקווה שהשב"כ מפעיל את המחלקה היהודית בשבכ כלפי האספסוף הזה. האספסוף הזה איבד שליטה והמשטרה איבדה שליטה. יש כאן סכנה לראש הממשלה נתניהו. השב"כ חייב להפעיל את המחלקה היהודית ולהפעיל את המעצרים המנהליים כלפי האספסוף הזה. יש חברי כנסת שקיבלו מכתבים איומים, אינני יודע האם פועלים נגד זה. ראש השב"כ אומר שלראש הממשלה לא נשקפה סכנה, אבל תמיד כדאי לקחת מרווחי בטיחות. את האחדות שיש בקרב לוחמינו אנחנו צריכים להביא גם אלינו".

מעוז מתקשה להבין את הביקורת בנוגע לפגרת הכנסת. "האמת היא שהפגרה היא מעבודות המליאה ומעבודות החקיקה. חברי הכנסת ממשיכים להגיע למשכן. בראש ובראשונה הפגרה נועדה לאפשר לעובדי הכנסת לנוח. הם עובדים קשה. אנשים יוצאים לחופשות כדי לנוח ולחזור בכוחות מחודשים. אני לא מפסיק לעבוד, ואמשיך לעבוד כל הזמן למען הציבור ששלח אותי".

הוא נשאל על השיח סביב אי חגיגת פסח ויום העצמאות, ימים שמציינים חירות, בעוד החטופים בשבי. "ישנה תשובה בספר 'אם הבנים שמחה' שניתנה בימי השואה הנוראיים. המחבר ענה, 'שמחה של מצווה, מצווה עלינו לחגוג. חגגנו במשך שנים'. אני זוכר את לילות הסדר שהשארנו כיסאות ריקים לאסירי ציון. אנחנו יודעים לציין ולחגוג שמחה פנימית אמיתית מתוך תפילה להחזרת החטופים, להחזרת הכבוד הלאומי שלנו. בניסן נגאלו, ובניסן עתידים להיגאל. אנחנו נחזיר את החטופים לבתיהם, ונחגוג יחד עם כל בית ישראל את החירות השלימה".