השבת נקרא בעזרת ה' את פרשת 'ויצא'. יעקב אבינו עובד שבע שנים בשביל רחל, ובסוף לבן מחליף בין רחל ללאה. יעקב אבינו מוחה, אך לבן אומר לו שכך מנהג המקום, והוא מציע ליעקב להינשא לרחל תמורת שבע שנים נוספות.
הקב"ה רואה שלאה שנואה, ופותח את רחמה. לאחר שילדה ארבעה בנים, רחל מתחילה לקנא באחותה, ובצר לה פונה אל יעקב (ל, א): "וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי".
יעקב משיב לה (שם, ב): "וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן".
מדוע יעקב אבינו עונה לה בכעס, ולא עוזר לה ומתפלל עליה?
כך מפרש הרמב"ן: "ועל דרך הפשט אמרה רחל ליעקב שייתן לה בנים, ובאמת דעתה לאמר שיתפלל עליה, אבל שיתפלל עליה עד שייתן לה בנים על כל פנים, ואם אין שתמית עצמה בצער. דברה שלא כהוגן בקנאתה, וחשבה כי באהבתו אותה יתענה יעקב וילבש שק ואפר ויתפלל עד שיהיו לה בנים שלא תמות בצערה. ויחר אף יעקב - שאין תפלת הצדיקים בידם שתשמע ותענה על כל פנים".
בוודאי שיעקב אבינו רצה להתפלל על רחל, אך היא ביקשה בדרך לא נכונה. היא אמרה ליעקב שאם לא יגרום לה' שיהיו לה ילדים, היא תמית את עצמה. יעקב אבינו השיב לה שגם לצדיקים אין אפשרות לדעת שהתפילה שלהם תתקבל בוודאות.
יעקב אבינו מלמד אותנו מהי הדרך הנכונה להתפלל. תפילה צריכה להיות מתוך ענווה וצניעות, ולא להיות בטוחים שהדברים יקרו. אומנם אין תפילה שחוזרת ריקם, אבל לא בטוח שהכל יקרה כמו שאתה רוצה, ואין לבוא בדרישות אל הקב"ה.
במסכת ראש השנה (טז ע"ב) הגמרא מונה שלושה דברים שמזכירים את העבירות של האדם: קיר נטוי, עיון תפילה ומוסר דין על חברו.
בשלושת המקרים האלו האדם חושב את עצמו לצדיק. אדם מסכן את עצמו והולך ליד קיר שעומד ליפול ובטוח שה' יציל אותו. אדם מתפלל ובטוח שבגלל שהוא צדיק התפילה תתקבל. אדם שאומר לקב"ה שישפוט בינו לבין חברו כי הוא בטוח שהוא צדיק ויצא זכאי.
עלינו להתנהג בענווה, גם במעשים וגם בתפילה. ולכן, אם חפצים שהתפילה תהיה רצויה, יש שתי עצות טובות:
אני לא ראוי שהתפילה תתקבל, אך מבקש מהקב"ה כמתנת חינם, לפנים משורת הדין. כנ"ל, אך מבקש מהקב"ה שיעשה לא למעני, אלא משום שיהיה בכך תועלת לאחרים.
השבת, שבת ארגון של תנועת 'בני עקיבא'. יש הלועגים לשם התנועה. כשהייתי צעיר והדרכתי בבני עקיבא, היו אנשים מבחוץ שאמרו לי: "למה בני עקיבא, ולא בני רבי עקיבא? כי מתנהגים שם כמו רבי עקיבא לפני שחזר בתשובה!".
לעניות דעתי, מסתתרת בשם דרכה של התנועה, שהיא דרכו של רבי עקיבא – עוז וענווה. אנחנו מתקשים להעיד על עצמנו שאנחנו הבנים של רבי עקיבא, אלא 'רק' "בני עקיבא", בפשטות ובצניעות.
בני עקיבא בכל מקום שהם, בסניפים, באולפנות ובישיבות וגם לאחר מכן – פועלים בגדלות כמו רבי עקיבא – בתורה ובמעשה, מתוך ענווה ולשם שמים.
שנזכה בעזרת ה' ללכת בדרכו של רבי עקיבא ו"עלו נעלה" – נעלה בעצמנו, ולא נשכח להעלות גם אחרים אתנו.
הרב יעקב דואני הוא רב אולפנת סגולה שבקריית מוצקין