קראתי את הדברים שאמר הרב דב לנדו, מנהיג הזרם החרדי-ליטאי, על ה"תורה המעוותת" של רבני "הכיפות הסרוגות" שבגללה "הם נהרגים", ואני הקטן, מרגיש צורך להגיב.
אני מודה ומתוודה שאינני בקיא בספרי הרב לנדו, ולא האזנתי לשיעוריו, אך אני מאמין שציבור חשוב של לומדי תורה אשר מינוהו עליהם עשו זאת בזכות בקיאותו היוצאת דופן בתורה. יחד עם זאת, "תורה היא וללמוד אני צריך", ולכן אני רוצה לשאול על דברי הרב.
ראשית, וכי הרב אמר את דבריו בדרך נבואה? הכיצד ניתן לדעת שמותם של אותם חללי צה"ל צדיקים היה מהסיבה שהרב נקט? ואם נבואה אין כאן, הוצאת שם רע יש כאן, על 'הרוגי המלכות' ועל הציבור ממנו יצאו.
הרב מאשים את רבותינו בעיוות התורה, מדוע הרב כה נחרץ, בלי לנמק דבריו? נשמח לשמוע את טענות הרב בוויכוח עימם, ולא מתוך מבט מלמעלה על רבותינו מתוך תחושת עליונות, שהכל יודעים שכבר אין בה ממש.
קשים עליי דברי הרב, וכי מצות יישוב הארץ היא עיוות? מלחמת מצוה? פיקוח נפש שדוחה את כל התורה כולה? מדוע התלמידים, האברכים ורבני ישיבותינו נאלצים לחדול מלימודם והשיב מלחמה שערה, ותלמיד ישיבה אחר יכול להתעלם מהחובה להציל ישראל מיד צר רק בגלל שכיפת קטיפה לראשו, וכי לימוד התורה שלנו שווה פחות?
לא זאת אף זאת, מה בעניין אותם שלא לומדים תורה, ומסתובבים בחוצות העיר? מדוע לא לפעול כדי לגייס אותם במסגרת מתאימה? בטוחני שתמיכה כנה מהרבנים, תשפיע רבות על טיב אותן המסגרות.
לסיום, אני מרגיש שמתחולל שינוי עמוק בציבור החרדי הרחב, ומתעצם הפער בין ההכרזות של מנהיגי המגזר החרדי, לבין אמיתות התורה שצפה ועולה, "ובא לציון גואל".
הכותב הוא רב אולפנת סגולה