בתחילת פרשת שמות, מתהפך הגלגל, ועם ישראל מתחילים להשתעבד במצרים. מהי סיבת השעבוד? על פניו, התורה מציינת שפרעה ה'חדש' ראה את הריבוי של עם ישראל, וחשש מחזית נוספת בשעת מלחמה.
אומנם, בוודאי שמסתתרת כאן סיבה עמוקה, שכן שעבוד זה כבר נאמר מראש לאברהם אבינו בברית בין הבתרים.
הגמרא במסכת נדרים (לב ע"א) שואלת כך, ונאמרו שם שלוש סיבות:
"אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים?
מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים, שנאמר: וירק את חניכיו ילידי ביתו.
ושמואל אמר: מפני שהפריז על מידותיו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: במה אדע כי אירשנה.
ורבי יוחנן אמר: שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה, שנאמר: תן לי הנפש והרכוש קח לך".
מאתים ועשר שנות שעבוד התרחשו בשביל לתקן מעשים שעשה אברהם אבינו, על מנת שלא ימשיכו גם בזרעו ביתר שאת.
הבה נתבונן:
אברהם אבינו השתמש בתלמידי חכמים לצורכי מלחמתו, ולא הבין שיש צורך בלימוד התורה שלהם כסיוע רוחני למאמץ הגופני. השעבוד גרם לעם ישראל להבין שיש צורך גדול בלומדי התורה, ושבט לוי היו פטורים מסיוע גשמי בצרכי השעבוד והמיסים השונים.
אברהם אבינו הביע חוסר אמונה במה ששאל את הקב"ה על אופן קיום הבטחת הארץ, השעבוד גרם לעם ישראל להבין שיש לחזק את האמונה בה' ולא לבטוח רק בכוחם ומעמדם באומות.
אברהם אבינו 'וויתר' על אותם אנשים שנלקחו בשבי, ולא דאג לעולמם הרוחני, השעבוד גרם לעם ישראל לאחדות, ולדאגה רוחנית וגשמית לאחרים כאיש אחד בלב אחד.
מנגד:
נדמה שעם ישראל ביציאת מצרים, משכו לנקודת הקיצון השנייה. קורח ועדתו חשבו כי כל העדה קדושים, וכולם צריכים לעסוק רק בדברים רוחניים. עם ישראל לא האמינו בכוחם לקיים את ציווי ה' לכבוש את הארץ, וחטאו בחטא המרגלים. עם ישראל, דאגו מאד לקרב גם רחוקים ביותר, עד שהכניסו לתוכם 'ערב רב', אנשים שפגעו בעם ישראל לאורך שנים.
לומדים מכאן:
ללכת בשביל הזהב. יש צורך בלומדי התורה וגם בהשתדלות גופנית. להתחזק באמונה בה' אבל גם להאמין שבכוחנו למלא את רצונו, בלי לפחד מהאויב. לא לוותר על קבוצות בעם ישראל מתוך הסתכלות עליהם כ'מחנה אחר', אך מאידך לדעת שגורמים מזיקים יש להרחיק.
"נבואה שהוצרכה לדורות – נכתבה" (מגילה יד ע"א). שנזכה בעז"ה, לגאולה השלמה בקרוב!
הכותב הוא רב אולפנת סגולה