למה אנחנו נגד ועדת חקירה ממלכתית?

מאז תחילת המלחמה עולה הדרישה לוועדת חקירה על אירועי ה7.10, נבהיר מראש כי אנחנו חושבים שצריך לחקור באופן חד משמעי את אירועי ה7.10 ואת מה שהוביל למחדל העצום שבו נרצחו כל כך הרבה מאזרחי מדינת ישראל.

אז למה אנחנו מתנגדים לוועדת חקירה ממלכתית? במדינת ישראל על פי חוק ועדות חקירה קיימות שתי סוגי ועדות חקירה- פרלמנטרית וממלכתית.

ועדת חקירה פרלמנטרית כשמע כן היא, היא מורכבת מחברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, סמכויותיה הן כשל ועדה בכנסת, ביכולתה לזמן אנשים בפניה אך אין בידה סנקציות משמעותיות כנגד מי שמסרב להגיע, החיסרון הגדול של ועדת החקירה הפרלמנטרית הוא שמעצם היותה מורכבת על ידי חברי הכנסת יש לה הטיות פוליטיות ברורות לפיהן לחברי הכנסת יש אינטרסים פוליטיים ברורים ובמקרים בהם הכשל נמצא בדרג הפוליטי. קשה לדעת האם הן קיבלו מסקנות אמיתיות ללא שיקולים זרים, במקרה של המחדל הגדול של ה7.10 ברור לכולם שקיימת אשמה לא קטנה לדרג הפוליטי ובכלל זה ראשי הממשלה ושרי הביטחון בשנים האחרונות.

ועדת חקירה ממלכתית ממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, הוא לבד קובע את הרכבה, בידי הוועדה קיימות סמכויות רבות כמו יכולת לכפות על אנשים להתייצב בפניה ולהביא בפניהם מסמכים שהם דורשים, יו"ר הוועדה הוא שופט או שופט בדימוס, החיסרון במינוי ועדת חקירה ממלכתית הוא בכך שכמו שציינו שברור לכולם שלדרג הפוליטי קיימת אשמה במחדל ה7.10 כך ברור שלמערכת המשפט ובראשם בית המשפט העליון קיימת אחריות למחדל, מינויה של ועדת חקירה על ידי נשיא בית המשפט העליון בוודאות לא תבחן את מעורבותה של מערכת המשפט בשאלות הביטחון שהובילו לאוזלת היד ולמחדל של ה7.10.

הבעייתיות אפילו יותר גדולה כאשר סוקרים את היחסים בין בית המשפט העליון והממשלה בשנתיים האחרונות בהן מתקיים מאבק בין הצדדים, האם ניתן להניח כי נשיא בית המשפט העליון יוכל בשונה מחברי הכנסת להיות אובייקטיבי ולמנות אדם לוועדה שיחקור את האחריות שלו האישית למחדל האם נוכל לסמוך עליו שיחסיו הקשים עם הממשלה לא ישפיעו על המינוי? המציאות מוכיחה לנו שוב ושוב שלא, שופטים הם בני אדם כמו כולם עם נטיות פוליטיות ויחסים אישיים שיש להם השלכות על הפסיקות שלהם.

במהלך השנים התערב בית המשפט העליון שוב ושוב בסוגיות ביטחוניות ברורות, הצר את יכולת צה"ל להשתמש בכלים שונים כדי להגן על חייליו, הורה על שחרור קלפי מיקוח כגופות מחבלים, העניק פתח למחבלים בבית המשפט ועוד.. למעשה אפילו אחרי ה7.10 לא נלמד הלקח ומאז ה7.10 דן בית המשפט העליון בעשרות רבות של עתירות בנוגע ללחימה בעזה ובתנאי מחבלי הנוחבה בבתי הכלא כמו למשל בשאלה האם להעניק להם בשר או נקניקיות.

האם אפשר להניח שוועדה שממונה על ידי גורם שאמור להיות נחקר על התנהלותו תוכל לחקור אותו כמו שצריך או את חבריו? כפי שענינו בעניין הפוליטיקאים כך התשובה גם בעניין מערכת המשפט- לא חד משמעי.

דוגמה מצוינת לכך ראינו ב"וועדת החקירה האזרחית", ועדה שהקימו מספר גופים המזוהים עם המחאה נגד הרפורמה ועם המחאה נגד הממשלה, בפני ה"וועדה הופיעו אנשים רבים שכולם מזוהים עם הצד הפוליטי של האופוזיציה וההטיה הייתה ברורה, עד כמה ברורה? עד לרמה שהופיע בפני הוועדה ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד שדיבר נגד הממשלה העכשווית ולא נשאל אפילו שאלה אחת על תפקודו כראש ממשלה ועל האחריות שלו לדברים שקרו בתקופתו כמו צמצום הנשקים בעוטף עזה על ידי הצבא. אין ספק שוועדה של צד פוליטי לא תוכל לתת מסקנות אמיתיות.

שאלה נוספת בנוגע לגבי הקמת וועדת חקירה כרגע היא האם נכון להקים ועדת חקירה בזמן שאנחנו במלחמה יומיומית, ועדה שתדרוש ממי שמנהל את המלחמה כמו ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכל ,ראש אמ"ן ועוד לפנות את תשומת לבו וזמנו אליה במקום להתמקד במלחמה או שנכון לחכות לזמן בו עוצמת הלחימה תרד ויהיה אפשר גם להתמקד בדברים אחרים.

אין לנו ספק שצריך לחקור את המחדל, אין לנו ספק שצריך לעשות הכל כדי שדבר כזה לא יקרה שוב ושמי שהיה אחראי על המחדל ישלם על כך בכסאו. לדעתנו צריך להקים צורה אחרת של ועדה, ועדה שמורכבת מאנשים שאין להם אחריות כל שהיא למחדל כשמצב הלחימה יאפשר, אך ועדת חקירה ממלכתית שממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון היא בוודאי לא התשובה ולא תוכל לתת מענה אמיתי לסוגיה.

הכותב הוא מנכ"ל הפורום המשפטי למען ישראל