עו"ד יותם אייל
עו"ד יותם איילצילום: ערוץ 7

בית המשפט העליון מורכב ממגוון של שופטים, שופטים שנבחרו במשך השנים בוועדה לבחירת שופטים, מתנחלים, נשים, גברים, שמאלנים, ימנים וכו', שופטים שהתמנו משיקולים פוליטיים כאלו ואחרים וכשיפרשו יבחרו במקומם מישהו שלא בהכרח יהיה מאותו זיהוי שהם הגיעו (תלוי בהרכב הוועדה), אבל יש רק מקום אחד בבית המשפט העליון שמשוריין לזהות ספציפית והוא המושב הערבי, כאשר המשמעות היא שגם אם אין מועמדים טובים המועמד הערבי ימונה.

בשנת 2017 פרש השופט סלים ג'ובראן משיפוט, בפני הוועדה לבחירת שופטים הובאו סך הכל שני מועמדים ערבים להחליף אותו, השופט כבוב אז שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב והשופט קרא שנבחר לבסוף לתקופה של 6 שנות כהונה, כאשר השופט קרא פרש מבית המשפט בגיל 70 למעשה נותר כבוב מעין מועמד יחיד וכך למרות עננה כבדה שהקיפה אותו לפיה נפגש עם תומכי טרור ידועים רק שנתיים לפני כן וקיבל מהם מגן הוקרה, הוא התמנה לשופט בית המשפט העליון.

כבוב נכנס ישר לנעלים של השופטים הערבים לפניו שלצערנו באופן עקבי מתנגדים להריסת בתי מחבלים ושוב ושוב התעלם מחוו"ד של כוחות הביטחון על היעילות של השימוש בכלי זה ופסק נגד הריסת הבתים.

אך נראה שהזלזול של כבוב לא נשאר רק בתחום השפיטה, בחשיפה מטלטלת חשף אבישי גרינצייג כי כבוב פעם אחר פעם מזלזל בכללי האתיקה של השופטים ומשמש כפרזנטור לפרסום המשרדים של בתו ובנו (ש"התפרסם" בזכות עצמו כאשר בזמן הפוגרום בערים המעורבות פרסם את המשפט הבא: אנחנו נמלא את הרחובות בזעם ובהפגנות, ואנחנו נמלא את בתי הסוהר בחפים מפשע".) למרות שכללי האתיקה על שופטים אוסרים במפורש על שימוש בתפקיד לטובת פרסום אחרים.

כאשר החשיפה יצאה פנו מספר ארגונים ובתוכם הפורום המשפטי למען ישראל לנציב תלונות הציבור על שופטים, שופט העליון בדימוס אורי שוהם, והתלוננו על הנושא, כבוב ענה לנציב כי אינו זוכר את המקרה המסוים, לא היה בחנוכת המשרד, לא ראה את התמונה הענקית שלו על הקיר וכי הפוסטים בנושא הוסרו, זאת בזמן שיש תמונות שמראות שהיה בזמן חנוכת המשרד מול התמונה הענקית שלו כשופט על הקיר והפרסום של בתו ממשיך לרוץ.

כל זה כמובן לא מנע מנציב תלונות הציבור על שופטים, שופט בית המשפט העליון לשעבר שנמצא בשל כך בניגוד עניינים קבוע בעוד הוא צריך לבדוק תלונות נגד חבריו, לקבל את תירוצו של כבוב מבלי להיכנס אפילו לגוגל ולראות כי תשובתו אינה מסתדרת אפילו בקצת עם המציאות. שוהם שידוע כמי שאינו מקל עם שופטים רגילים מגלה גמישות מפתיעה ביותר כאשר מדובר על שופטי עליון, למעשה בכל התלונות שהתקבלו אצלו נגד שופטי העליון תמיד נמצא באופן מפתיע כי "שכחו" כמו במקרה כבוב או "לא התכוונו לאדם מסוים" כשכולם יודעים למי התכוונו כמו במקרה בו מזוז דיבר נגד אוחנה, או הסתפק בתירוץ שלהם מבלי לבדוק כמו בתלונה נגד חיות, כי מסתבר שיש סטנדרט אחד לשופטים רגילים וסטנדרט אחר לשופט עליון.

אין זה חדש ששופטי העליון אינם "מכירים" בכללי האתיקה לשופטים. לפני מספר שנים פרש קלמן ליבסקינד בשורת כתבות את הזלזול בניגודי העניינים של שופטי העליון, איך פעם אחר פעם דנו שופטים במקרים בהם היה להם או למשפחתם אינטרס ישיר, איך שופטים הוציאו מתוך רשימת ניגודי העניינים שלהם אנשים כדי לדון בעניינם ואז החזירו אותם אח"כ ממש כאילו כללי האתיקה אינם חלים כלפיהם, כבוב כנראה מבין בדיוק לאיפה הוא הגיע, לאקס טריטוריה שנקראת בית המשפט העליון, טריטוריה עליה לא חלים חוקי המדינה, חוקים שהם מחילים כלפי שאר האזרחים.

לצערנו כמו אז גם עכשיו, שורת החשיפות של קלמן על השחיתות וניגודי העניינים של האנשים בעלי הכוח הגדול ביותר במדינת ישראל לא שינתה מאום ולא הוציאה את הציבור שקורא שוב ושוב להחליף שלטון בגלל "שחיתות" מכליו, ולא הזיזה את הציבור שידע לשרוף את הרחובות על "צמצום עילת הסבירות" מהבית, החשיפה על כבוב למעשה זכתה להתעלמות גורפת מאבירי המלחמה ב"שחיתות במדינת ישראל" שפתחו אייטמים על זוג גרביים במקרר ורק לפני רגע נלחמו לתת לעליונים עוד כוח על נבחרי הציבור, כי מסתבר שאכפת לאנשים משחיתות רק כשזה עוזר לך ככלי פוליטי.

יש המון לתקן במדינת ישראל, יש המון מה לתקן ולשנות, אבל בשביל שנוכל באמת להצליח לעשות זאת בצורה מלאה, כדאי אולי קודם כל להתחיל באכפתיות לא רק ממה שעוזר לך אלא באמת אכפתיות שלא תהיה כאן שחיתות, והמקום הראשון להתחיל בו זה במקום עם מלוא הכוח ואפס האחריות, המקום בו מתעלמים מחוקי מדינת ישראל כדבר שבשגרה, המקום אליו מגיעים כל המקרים, המקום שלא סופר אף אחד חוץ מעצמו- בית המשפט העליון של מדינת ישראל.

הכותב הוא מנכ"ל הפורום המשפטי למען ישראל