לאט לאט התגנבה לליבם של חברי הכנסת שלנו המחשבה שהחסינות שהוענקה להם היא מעין בועה קסומה שמגינה עליהם מפני הצורך לשמור על החוק.

חוק החסינות קובע כי "חבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה – בכנסת או מחוצה לה – אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת".

עוד קובע החוק כי "שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של ביטחון המדינה או של סוד צבאי".

משום מה חברי הכנסת החליטו שמשמעות החוק היא שמותר להם לעשות פחות או יותר מה שבא להם – בין אם זה חוקי ובין אם לא. ואתן לכך כמה דוגמאות.

ב־2022 סייע חבר הכנסת אחמד טיבי לצעיר ערבי לחמוק ממעצר של המשטרה, תוך שהוא משתמש בחסינותו. האירוע תועד במלואו. הצעיר ניסה להימלט מהמקום והשוטרים צולמו כשהם דולקים אחריו. המשטרה מסרה באותו יום על האירוע: "היום אחר הצהריים עיכבו השוטרים צעיר לאחר שעלה חשד לגביו כשהשליך חפץ חשוד מידיו. במהלך עיכובו בשטח הגיע נבחר ציבור, הפריע בביצוע העיכוב, דחף, התלהם ואף אפשר את בריחתו של החשוד בכוח. לאחר מרדף רגלי קצר, החשוד נתפס ונעצר לחקירה במשטרה".

על התנהגותו של טיבי כתבה המשטרה: "אנו רואים בחומרה את התנהלותו של נבחר הציבור, שניצל את חסינותו לרעה ואפשר בריחה של חשוד במהלך עיכובו (ללא הצלחה כאמור). הפרעה לפעילות משטרתית לשמירת החוק והסדר הוא מעשה פסול, בפרט כשהוא מבוצע על ידי נבחר ציבור שאמור לשמש דוגמה אישית ולא לסכל פעילות משטרתית".

סמוך לאותו אירוע, פעל באופן דומה גם חברו לרשימה של טיבי. חבר הכנסת עופר כסיף החליט לפעול למניעת פינוי של כפרים באזור המכונה "מאספר יטא", לאחר שבית המשפט העליון אישר את פינויָם. כוחות הביטחון תחמו את השטח והוצא עליו צו שטח צבאי סגור. כסיף לא שעה להוראת המשטרה לכבד את הצו, והמשיך לצעוד אל השטח. בלית ברירה השוטרים איפשרו לו זאת, עקב חסינותו. בהמשך הורה כסיף לעוזרו הפרלמנטרי להביא את הרכב אל מתחם ההפגנה. השוטרים מנעו זאת מחבר הכנסת כסיף, אך הוא המשיך לנסוע ועלה עם הרכב על רגלו של אחד השוטרים. בהמשך היכה כסיף עם כף ידו בראשו של השוטר.

אבל אם אתם חושבים שההתנהלות הזאת שמורה רק לחברי כנסת מהרשימה המשותפת, אתם טועים. בפברואר 2023 הגיעה חברת הכנסת לימור סון הר־מלך מעוצמה יהודית לכרם באזור בנימין שכוחות מג"ב פעלו לפינויו. סון הר־מלך תועדה כשהיא עומדת מול דחפור ומונעת ממנו בגופה לעבור לכיוון הכרם כדי לפנותו.

חברת הכנסת נעמה לזימי תועדה בשנתיים האחרונות חוסמת שוב ושוב את נתיבי איילון, במסגרת מחאות נגד הממשלה. בחודש יוני 2024 ראיין אותה אור רביד מחדשות 12. כך נכתב באותה כתבה: "הפעילות של חברת הכנסת לזימי בהפגנות לא מסתכמת בעמידה מהצד ובתמיכה במפגינים. באחד הערבים של תחילת אפריל הופיע שמה בכל מהדורות החדשות. משטרת תל אביב העבירה לאגף החקירות חומרים שבהם, על פי החשד, מתועדת לזימי עם מפגינים אחרים חוסמת כבישים ואוטובוס של עצורים בהפגנות, וכן זורקת קרש למדורה שהדליקו המפגינים בדרך בגין. אז פורסם כי במשטרה אף ביקשו לבדוק את ההיתכנות של פתיחה בחקירה באזהרה נגד חברת הכנסת".

הכתבה ממשיכה ומביאה את גרסת לזימי לאירועים. "אני לא מצטערת על שום דבר, במיוחד לא על המדורה שהודלקה באיילון עם משפחות חטופים", אומרת לזימי ולא מכחישה: "זאת מחאה ששונה בעיניי ואני נמצאת איתם איפה שירצו. הדבר הלא השפוי הוא שהאנשים האלה עדיין בעזה", היא אומרת על החטופים וממשיכה: "הדבר הלא שפוי הוא שמדינה שהוקמה על רקע של ערכים של מדינת לאום לעם היהודי וערכי ערבות הדדית, מדינת מקלט לעם היהודי, היא מדינה שמפקירה וזונחת את אזרחיה, אזרחים שנחטפו מתוך המדינה. ובכל מקום שמשפחות החטופים יגידו לי שהן רוצות להיות בו, אני מתייצבת - ואני לא מצטערת על כלום".

אתם מבינים איזה אירוע מטורף זה? חבר כנסת אחד חושב שהוא יכול לסייע לחשוד לברוח ממעצר. חבר כנסת שני חושב שהוא יכול לעלות על רגלו של שוטר ולתת לו כאפה לפנים. חברת כנסת שלישית חושבת שהחסינות מאפשרת לה למנוע בגופה פעולת אכיפה של המשטרה, וחברת כנסת רביעית סבורה שהיא זכאית לחסום את איילון ולהצית מדורה במרכז עורק תחבורה ראשי.

הח"כ בשדה

בחודש יולי פרצה לחיינו "פרשת שדה תימן", שבמסגרתה חיילים נחשדו בביצוע עבירות חמורות נגד מחבל חמאס שהוחזק במעצר במתקן הכליאה. התפוצצות הפרשה הובילה את נבחרי הכנסת מהקואליציה לקרוא לציבור להגיע למקום. כתבה של עמיר קורץ מאותו יום מספרת כך: "במהלך ההתפרעויות במקום תועד בין השאר חבר הכנסת צבי סוכות (הציונות הדתית) פורץ ביחד עם מפגינים לבסיס ומתעמת עם חיילי צה"ל, וכך גם ניסים ואטורי (ליכוד) שתועד מלהיט את הרוחות, כמו גם שר המורשת עמיחי אליהו (עוצמה יהודית) שצולם בתוך בסיס שדה תימן במהלך ההפגנה". עוד נכתב כי "סוכות אמר לאחר מכן כי הוא נהנה מחסינות במסגרת תפקידו ועל כן יכול להיכנס לבסיס לראות מה קורה עם החיילים". אליהו טען שהוא דווקא פעל בתיאום עם המשטרה, וחבר הכנסת ואטורי טען טענה מקורית שהוא דווקא ניסה להרגיע את המפגינים שפרצו לבסיס.

הטענה של סוכות בלתי נתפסת. הוא באמת חושב שהחסינות הפרלמנטרית מאפשרת לחבר כנסת לפרוץ לתוך בסיס צבאי? טענתו הייתה: "כשאני רואה אירוע בסדר גודל קיצוני, אני לא זוכר אירוע כזה, ולכן תפקידי כפרלמנטר לבוא לשם. בדיוק לכן יש לי כרטיס שמקנה לי להכניס לכל מקום למעט מקרים של ביטחון המדינה. חברי כנסת במדינת ישראל הם לא רק מיקרופון. בשביל זה יש את חוק החסינות. זה פיקוח". לא, זה לא פיקוח. זה טרלול לא חוקי שחוצה מחנות ומפלגות.

בשנת 2019 שר המשפטים דאז המכהן כיום כיושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה, השתמש בחסינותו כדי לחשוף פרטים שחסו תחת צו איסור פרסום בנוגע לחקירת ניר חפץ, עד המדינה בתיק 4000. שש שנים קודם לכן, חברת הכנסת דאז זהבה גלאון הפרה ברגל גסה צו איסור פרסום גורף בנוגע ל"אסיר איקס", והיא עשתה זאת ביודעין ואף ציינה זאת.

מעל דוכן הכנסת פנתה גלאון לשר המשפטים המנוח יעקב נאמן ז"ל ושאלה אותו בשידור חי: "אני רוצה לשמוע את עמדתך בקשר לעובדה שעיתונאים מתנדבים לצנזר מידע על פי בקשת השלטונות. האם זה נראה לך תקין שמשרד ראש הממשלה מזמן את ועדת העורכים כדי למנוע פרסום של פרשה שעלולה להביך את מדינת ישראל? האם בשל מה שנקרא צרכים ביטחוניים או סוגיות ביטחוניות אפשר לאשר בארץ מעצרים חשאיים?" עוד המשיכה גלאון ואמרה: "עצירים עלומים מתאבדים ואף אחד לא יודע על קיומם. איך זה מסתדר עם דמוקרטיה מתוקנת ועם שלטון חוק תקין?"

לאחר שזהבה גלאון וחברי כנסת נוספים פרסמו את הדברים, הסכר נפרץ ונודעה לציבור פרשת האסיר איקס. האירוע הקיצוני הכריח את היועץ המשפטי לכנסת דאז, עורך הדין איל ינון, להבהיר שחברי הכנסת אינם רשאים לבצע עבירות פליליות תוך הסתמכות על חוק החסינות. "תכנון מראש של התבטאות המהווה עבירה אינו חוסה תחת החסינות וניתן להעמיד לדין חבר כנסת בגינה, כמו כל אדם אחר".

הכלל שנקבע בבג"ץ לפני עשרות שנים הוא שהחסינות חלה אם חבר הכנסת גלש להתבטאות אסורה בלי תכנון מוקדם. אך החוק אינו מאפשר לו לבצע עבירה פלילית ביודעין, כי היותך חבר בכנסת אינה הופכת אותה לעיר מקלט.

אנרכיזם חסינותי

לאחרונה נדמה שהמגמה רק הולכת ומקצינה. חברת הכנסת טלי גוטליב פרסמה את זהותו של איש שב"כ, דבר שאסור בפירוש על פי חוק השב"כ. לטענתה, פעולה זו נעשתה תוך שימוש בחסינותה.

גוטליב גם ייעצה לנתניהו לסרב להגיע להעיד במסגרת התיק הפלילי שמתנהל נגדו: "אדוני ראש הממשלה, בשם חסינותך המהותית אל תתייצב לדיונים בעניינך! אתה חסין מכל פעולה משפטית עת פעלת במסגרת ולמען מילוי תפקידך. לא ניתן להפעיל עליך שום סנקציה".

נתניהו כמובן לא הקשיב לעצת אחיתופל האנרכיסטית של גוטליב, והתייצב לעדות. מי עוד התייצבה? חברת הכנסת גוטליב. כאשר הגיעה היא גילתה שהאולם כבר מלא, אך סירבה לצאת בטענה שיש לה חסינות פרלמנטרית. במהלך הדיון היא העירה שונות והתפרצה לדיון. השופטת ביקשה ממנה לחדול. גוטליב הסבירה שהיא זכאית להתפרץ כי יש לה חסינות.

לאחרונה גוטליב הגישה הצעת חוק, שאי אפשר להסתכל עליה אחרת מאשר מעשה של טירוף. ההצעה קובעת כך: "לא תיפתח חקירה פלילית נגד חבר הכנסת ולא ידון בית משפט בתביעה אזרחית נגד חבר הכנסת, אלא אם כן קבעה הכנסת, ברוב של 90 מחבריה, כי המעשה שבשלו התבקשה החקירה או הוגשה התביעה לא נעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו של חבר הכנסת".

כלומר, יידרש רוב של 90 חברי כנסת כדי לפתוח בחקירה פלילית נגד חבר כנסת או כדי לנהל נגדו תביעה אזרחית. אני נוטה להאמין שיש גבול לקרקס, ושהצעת החוק הזאת תיקבר ולא תקודם. אבל היא משקפת תפיסה מדאיגה ומסוכנת, שהיא הרבה יותר נרחבת וארוכת שנים. חברי הכנסת באמת תופסים את עצמם כמורמים מהעם ומעל החוק שחל על כולם חוץ מהם. הם יכולים לשבש מעצר, לפרוץ לבסיס, לחסום את איילון, למנוע פינוי, להפר בכוונה צווי איסור פרסום, ועוד ועוד.

מלכתחילה נועד החוק לאפשר לחברי הכנסת לפעול בלי חשש שבטעות יעברו על החוק ויועמדו לדין. מלכתחילה נועד החוק למנוע מצב שהממשלה מפעילה את המשטרה כדי לעכב חברי כנסת מן האופוזיציה כמו במשטרים אפלים. מלכתחילה נועד החוק לאפשר לחברי הכנסת לפקח על זרועות הממשלה ברשות הרבים. הוא לא העניק להם בועה קסומה שמאפשרת להם להתנהל כאחרוני העבריינים והאנרכיסטים. אם זו התפיסה שבה חברי הכנסת חיים, מה הפלא שהם כל הזמן עסוקים בעצמם במקום במה שחשוב לאזרחים?

לתגובות: gravishai@gmail.com