צעירים וצעירות מהציונות הדתית מגלים באקדמיה אתגרים רוחניים שלא נערכו אליהם, ולדברים יש השלכות משמעותיות לחייהם ולמשפחות שיקימו בהמשך חייהם.
באולפן ערוץ 7 מתארח שמוליק וינברגר, מנהל כולל בחריש, המספר על פעילות ארגונו 'תורה באקדמיה' המבקש לייצר מעטפת שתסייע לסטודנטים בזירה זו.
וינברגר מתאר בדבריו את המשבר אותו עוברים צעירים רבים כאשר הם יוצאים מ"חממת" הציונות הדתית אל מה שמוגדר כ"העולם הגדול". אבדן הקשר עם המסגרת הערכית ציונית-דתית נגרם לא פעם גם בעקבות המסרים שאותם מקבלים הצעירים מהמסגרות שמהם הם מגיעים. זאת גם משום שלא פעם ההכנה שהם מקבלים ממוקדת באתגרי הצבא ולא מעבר לכך, וגם משום שהמסר שעובר לא פעם לבוגרי המסגרות הציוניות דתיות הוא שהם בוחרים בדרך שאינה ראויה כשהם יוצאים לאקדמיה.
וינברגר מתאר מציאות בה בוגרות הציונות הדתית לא פעם בוחרות ללמוד במסגרות חרדיות, מה שלא תמיד צולח בידן, על מנת להימנע מהמפגש עם העולם האקדמי החופשי שם המעטפת שקיבלו עד כה אינה מספקת לשימור הערכים עימם הן מגיעות.
בדבריו מתאר וינברגר סיטואציות שעימן מתמודדות סטודנטיות שלמדו בציונות הדתית כאשר הן צריכות להגיש עבודה משותפת עם סטודנטית מהמגזר החילוני ומדובר בעבודה המנוגדת לערכים עליהם גדלו ולמסרים אותם קיבלה מהעולם הציוני דתי. כאשר הגשת המטלה או החברות עם מי שנמצא לידם על ספסל הלימודים הם הדברים החשובים, ערכים אחרים נדחקים לאחור, אומר וינברגר.
עוד הוא מציין כי גם אם נדמה שהבעיה קיימת בעיקר אצל רווקים, הרי שניתן למצוא אותה גם אצל זוגות נשואים, אם כי בממדים פחותים, "נישואים הם לא תעודת ביטוח. יש גם שמחליקים יחד". וינברגר מספר על מפגשים עם תלמידי שיעור ה' בישיבות החפצים במסגרת חיים עטופה בקודש, אך המפגש עם האקדמיה גורם להם להתקלף תיאולוגית מתפיסתם, כל אחד בקצב אחר, יש מי שבחמישה חודשים ויש מי שבחמישה ימים או חמש דקות.
דוגמא לאתגר נוסף מציג וינברגר ביום הסטודנט שבו כל אוניברסיטה מרימה אירוע בומבסטי יותר עם הזמרים המפורסמים ביותר ועם התקציבים המנופחים ביותר, "זה אירוע שקשה לעמוד מולו", הוא אומר ומציג את הקושי של סטודנטים, בעיקר רווקים, לעמוד בלחץ ולא להגיע לאירוע ולהעדיף להישאר במגורים לבד.
ארגונו של וינברגר פועל לייצור תכניות העשרה מותאמות לזהותם הערכית של הסטודנטים הדתיים במציאות בה סטודנטים ערבים וסטודנטים חרדים זוכים לתכניות מותאמות עבורם. בדבריו הוא קורא למנהיגות הציונית דתית לייצר מסגרות שמלוות את הצעירים באקדמיה כפי שהמכינות מייצרות מסגרות מלוות לתקופת השירות הצבאי.
משיחותיו עם אנשי עולם הישיבות עולה שהמסר העובר לתלמידים הוא שבוגרי הישיבות יוצאים מעולם הקודש אל העולם החיצוני, בעוד המסר הנכון שצריך לעבור מהרבנים הוא שהמסלול בו הם בוחרים הוא מסלול טוב ונכון, מעבר לכך שבכל מקרה הם עושים זאת ומגיעים לאקדמיה והרוח הגבית שהם אמורים לקבל היא שדרכם היא דרך של לכתחילה ושעם ישראל זקוק להם בשדות העשייה השונים. לשם כך הם זקוקים להעצמה מכיוונם של מנהיגי הציבור הדתי והציבור הדתי כולו.