ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, מנהיגה של מפא"י ההיסטורית הבין את המהות של כוח פוליטי דתי ואת נחיצותו לקיומה של מדינת ישראל.
הוא צירף לממשלתו מפלגות דתיות, למרות שיכול היה לייצור רוב שלטוני בלעדיהן. לדבריו, 'ישראל לא יכולה להיפרד מהעם היהודי, ויש צורך כי בממשלה יהיו מיוצגים דתיים'. לקראת הבחירות לכנסת השנייה בן גוריון הוסיף ואמר כי 'עצם קיומה של מפלגה דתית נושא בחובו, ביודעים או בלא יודעים, רצון להשלטת חוקי הדת והמוסדות הרבניים במדינה'. בחושיו המחודדים הוא קלט כי מפלגה דתית עניינה, לעשות את ישראל למדינה יהודית המתנהלת עפ"י התורה.
השבוע, לפני 72 שנה, נערכו הבחירות לאספה המכוננת, שהפכה לכנסת הראשונה של מדינת ישראל. לקראת הבחירות פרסמו רבני ישראל כרוז למען 'החזית הדתית המאוחדת'. הכרוז היה בעצם קול קורא משולש. שילוב של מכתב הרבנים – מכתב של עשרות רבנים ובראשם הרבנים הראשיים לישראל, קריאת האדמורי"ם, ודבר ראשי הישיבות.
במכתב הרבנים עליו חתומים דמויות מוכרות, ביניהן הרב הרצוג הרב הראשי לישראל, הראשון לציון הרב עוזיאל, הרב צבי פסח פרנק, הרב חרל"פ, הרב טיקוצ'ינסקי, הגרש"ז אויערבך, הגר"י סרנא ועוד רבים, מנמקים הרבנים את החובה להצביע לחזית הדתית המאוחדת 'להצלחת מלחמתנו באספה המכוננת, על שמירת הדמות והצביון הפומבי של מדינת ישראל שיהיו מוארים באורה של התורה'.
'רק ברבות מספר הבוחרים... לנו הערובה שהשבת, הכשרות וחיי אישות בישראל, יהיו לפי רוח התורה... הבטחון שחיי החברה, המשפט והמדינה... יהיו מושתתים על משפט האמת, הצדק והיושר שבתורת ישראל המבטיחים שלום על ישראל'.
בקריאת האדמורי”ם, עליה חתומים כל גדולי האדמורי”ם דאז, נכתב: 'נחוץ מאד להילחם למען שמירת התורה והדת במדינה ולתת תחוקה המיוסדת על פי דבר תורה'.
הכותב הוא ראש בית המדרש 'תורת המדינה-בית אורות'
כל העולם היהודי שומר התורה והמצוות, דתיים לאומיים וחרדים כאחד, הכריזו כי הכוח הפוליטי בא לקדם את הערכים היהודיים ולהגשים את החלום של חידוש ימינו כקדם. ה'חזית הדתית המאוחדת' זכתה בכנסת הראשונה ל-16 מושבים.
כדי להגשים את חלום הדורות יש צורך בכוח פוליטי דתי. יש לשים את הערכי לפני הפוליטי המזדמן, ואת אמיתות הנצח כיעד ממשי אותו עמלים להשיג. חה"כ בצלאל סמוטריץ' הוא מנהיג פוליטי חד ורהוט המגשים בשליחותו הציבורית את המהות מבלי לזנוח את ה'כאן ועכשיו'. בעבודתנו לעיצוב מדיניות עפ"י התורה במכון 'תורת המדינה', מצאנו בו כתובת אפקטיבית לקידום זהותה היהודית של ישראל בזירות של חקיקה, בלימת חקיקה, והנעת תהליכים מול בג"ץ בסוגיות דת ומדינה.
הגיע הזמן להתאחד סביבו לכוח פוליטי דתי וערכי הפועל לעצב את מדינת ישראל עפ"י ערכי התורה. העצמאות והכוח הפוליטי המובחן והחזק של המפלגה הדתית חייבים להישמר גם במקרה של חיבור פוליטי עם מפלגת הימין החדש המגדירה עצמה כשמרנית. התורה איננה סרח העודף של השמרנות, ונושאיה צריכים להיות מובילים ולא מובלים. על האיחוד הלאומי ושאר הכוחות הדתיים לייזום, להתחזק, ולהתאחד כדי שנוכל לפעול עם אל את חלום שיבת ציון.