יש פעמים שאדם נותן וזה לא מה שהוא היה אמור לעשות? איך יודעים?
יש פעמים שאדם נותן וזה לא מה שהוא היה אמור לעשות? איך יודעים?
מה חייבים, מה זה חסד, ומה נקרא בזבוז
יש הלכות איך וכמה לתת, הן מצד הנותן - שלא יתן בצורה שהוא עצמו עלול להזדקק לבריות והן מצד המקבל, שבאמת זקוק לזה.
נותן מעשר ואפשר עד חומש כדי שלא יזדקק לבריות בעצמו (יש אומרים שאם יש לו ברווח יכול לתת יותר). פעם הייתי נותן מעשר למטרות שונות, ובחומש משתמש לכל מיני הידורי מצווה.
צריך להיזהר שלא לתת צדקה לעני שאינו הגון. מצד שני אסור לקמץ את הלב ולכן את עיקר התרומה כדאי לתת לעמותות ידועות ואמינות, ולמי שמבקש בצמתים וכו' אני נותן בלנ"ד מעט..
פעם לא הייתי נותן בכלל לאנשים פרטיים שהם לא עמותות, או כאלה שרואים שהטילו את עצמם על הציבור במחשבה תחילה.. אבל לאחרונה התחלתי לתת גם להם בל"נ ואכמ"ל.
הלכות צדקה ילקוט יוסף הלכות צדקה – ילקוט יוסף חינם האתר להפצת יהדות הלכה
אה ובפורים כל הפושט יד ליטול נותנים לו. (לא שחייבים לתת לכל אחד, אלא שלא צריך לחשוד)
התחלת לתת גם להם כדי שלא לקמץ את הלב?
קרו לי כמה מקרים פשוט שנתתי ואמרו לי "סתומה למה נתת"
אבל אני מרגישה שמזדמנת לי מצווה, ולפעמים אני פשוט רוצה לתת. ואני לא יודעת אם הרצון לתת (שהוא לא לשם מצווה) הוא טוב או לא תמיד..
את צריכה לסמוך על שיקול דעתך
כן בעיקר כדי לא לקמץ את הלב ולאחר שנחשפתי להנהגות של כמה צדיקים מהדור האחרון.
אולי אצלם לך כשיזדמן לי
כי אין להם כוח לשיר חחח
יפה זה חזק
סבבה תודה!
זה ממש משפיע על החיים ומכניס לתפיסה של נתינה והענקה
ואני לא מדבר על סכומים גדולים. (אם זה שוכני המדרכות אני בדרך כלל נותן עד חצי שקל..)
אני פשוט צריכה ללמוד...
כמו שאין עניין להניח תפילין בלילה
או שנשים פטורות מציצית (@ימח שם עראפת כן תאמין או לא)
או שאין קוראים מגילה בשבת
כך יש גדרים למצוות צדקה
מסתמא לא טוב לתרום לאונר"א
או לאיגי
אבל גם בנתינת הצדקה עצמה יש מדרגות, יש צדקה שאם תינתן לבן־אדם, הוא ישתמש בזה למטרות מזיקות או על־כל־פנים לא מועילות
ויש צדקה שלא רק עונה על צורך מיידי אלא עוזרת בטווח רחוק כמו המדרגה העליונה של צדקה שזה למצוא עבודה לבן־אדם שיתפרנס בכבוד
יש צדקות ש"נבלעות" במנגנונים של עמותות, הוצאות סליקה משכורות עובדים החזקת אתר שכירות משרד ומזון לחתולים מתחת לבניין המשרד...
וצריך לעשות את השיקול
אני חושב שאם מישהו פושט יד, והוא אינו רמאי, צריך להשתדל לתת לפחות קצת "לא תאמץ את לבבך"
וכשלא מבקשים אז לתת בדרך הכי יעילה לצרכים הכי חשובים שאת מתחברת אליהם ויש להם ערך רוחני
"אני צריך כסף לנסיעה נתקעתי פה בלי כסף ברב קו"
"יש לך עודף ממאה?"
"כן בטח"
"..."
מעניין...
קצת מפדח לשתף בדוגמאות אבל... נגיד באה מישהי שנראית לא בסדר לגמרי אולי מוגבלות שכלית קלה, והאשראי לא עבר לה אז שילמתי עליה, ואז מסתבר שהיא לא פעם ראשונה באה לקנות והאשראי שלה חסום. לא יודעת מה הסיפור שלה, אולי המשפחה שלה חוסמים לה כי היא כמו ילדה קטנה. בכל מקרה אני לא יודעת כמה היא היתה צריכה את זה, רק ריחמתי עליה. ועוד מקרה שרציתי כביכול לתת למישהי מתנה, אבל תהיתי לעצמי אם זה נכון שאני אתן ולא אקח על זה כסף כי מי שאני רוצה לתת לה אולי במצב כלכלי יותר טוב ממני... מצד שני כל עוד אני לא רעבה ללחם אני מעדיפה לתת ממה שיש לי לא רוצה להיות קטנת אמונה...
לי מזומן
הבן־אדם שלף מסוף אשראי
חשבונית בפתק
"אצלינו לא הכל דיגיטלי"
לאכול
אם הם מתחמקים אני יודע שזה לא אמיתי.
לצערי יש הרבה מקבצי נדבות שמוציאים שםרע לכל הענייים האמיתיים.
אה ועוד כלל-לא לתת לערבים.
גם אם הוא מבקש אוכל. שימות מצדי
למרות שאני חולקת על המסקנות שלך(:
יש הרבה שהיו שמחים ואפילו מבקשים במפורש שיקנו להם אבל יש להם. ברור שהם מסכנים כי בתודעה אין להם, בתודעה הם תלויים. ויש כאלה שיש להם מחלה כזאת או אחרת...
היתי גם נותנת לערבי כל עוד הוא לא מחבל. "ורחמיו על כל מעשיו". לא זוכרת על מי מסופר אבל שהיה רומאי אחד שניצל מסערה בים והגיע לחוף אבל לא היו לו בגדים וביקש מהיהודים שעברו שם שירחמו עליו ורק אחד מהם ריחם עליו ונתן לו והחיה את נפשו, ולימים הרומאי הזה נעשה קיסר/ מלך ורק בזכותו ריחם על היהודים... מכיר את זה?
(האמת שלא הצלחתי לבטא את השאלה שלי פה בשרשור הזה... כנראה זה לא הזמן שלה עדיין.. צריכה להתבשל איתה קצת יותר)
לא הבנתי, את חולקת לגבי הקטע עם הערבים?
ורחמיו על כל מעשיו זה לא הדרגה שלנו זו הדרגה של השם. וקל וחומר שאין עניין לרחם על עם שמתעלל בנו, אני יכול להביא לך דברים מסעירים שהמהר"ל אמר על מצב תיאורטי שבו עם מסוים פוגע רק ביהודי אחד, כיצד יש להתייחס כלפי עם כזה.
כמובן אני לא אתן לו סתם, אם יש לו קרוב את החמולה שלו שידאגו לו, אבל במצב תיאורטי.. אני לא אפקיר אותו למוות.
איך הגעת למסקנה שה' לא מצפה מאיתנו להתנהג במידה הזאת שלו?
שלום. וזה בסתם גוי.
ערבי זה סקאלה אחרת כי הם האויבים שלנו וגם אם כרגע הוא לא מחבל בצורה כזאת או אחרת הוא מטיב עם אויבי ישראל.
מה גם שיש מקום לחשוש לאיסור לא תחנם-לא תתן להם מתנת חינם.
השם כן מצפה מאיתנו בסופו של דבר להגיע לשם אבל יש סדרי עדיפויות. כרגע לפני שאנחנו מאירים לעולם אנחנו צריכים לטפל בעצמנו. ורחמיו על כל מעשיו זו מדרגה גאולית של עם ישראל, רבי נחמן אומר שזה בבחינת וגר זאב עם כבש. אבל שוב, זה רחוק מאד.
לגבי המסקנה הראשונה זה באמת תחום אפור מאד ודילמה גדולה כי מצד אחד ייתכן שהכסף שאנחנו נותנים ילך לדבר עבירה. מצד שני אם אנחנו לא נותנים ופשוט מתנהגים כאילו לא רואים אותם יש בזה קצת מידת אכזריות וזה לא שייך אלינו, קיצר תתייעצי עם רב(:
מעניין... לא יודעת אני לא בטוחה. זה לא מסתדר לי עם רוח התורה.
אין צורך לתת לגוי שלא וודאי שיעשה לנו דבר רע למות.
אתה אומר שכל ערבי אפשר לתת לו למות?
תודה...
למשל הערבי ששיפץ את הבית שלכם לא תיתנו לו כוס קפה?
יש למשל שליח חב’’ד בלוד ר’ יענקלה גלויברמן שמחלק אוכל וביגוד לנזקקים ונותן גם לערבים מקומיים משום דרכי שלום.
אבל זו לא תשובה ישירה לשאלה..
כלומר בגלות המצב הזה היה תקף מאד לדוגמא אם יהודי היה עוזר ליהודים אחרים וכשהזדמן גוי הוא לא עזר לו הדבר היה יכול להיות מסוכן ולגרום בעקיפין לנזק כלפי יהודים. קצת להבדיל כמו מה שקרה בין מרדכי להמן.
היום בישראל אין ככ את הדין הזה כי אנחנו לא בגלות לא תחת שלטון זר וכיבכול אנחנו השולטים בדגש על כביכול.
הערבים הם האויבים שלנו.
האויבים של ישראל הם האויבים של השם.
כי חשבתי שכקדם לא מדבר על הלכה
אבל עכשיו הוא כן דיבר על הלכה, וכתב דברים חמורים מאוד בעיניי. אז אני מזכיר שזה רעיון גרוע ממש ללמוד הלכה מהפורום. מציע שתשאלי רב או רבנית שאת סומכת עליהם)
היא שאלה מה זה דרכי שלום באשר ליחס לגוים. אתה מוזמן להוכיח שמה שכתבתי לא נכון אם זה ככ חמור בעיניך
אני לא מאמין בללמוד הלכה מפורומים, ולכן ממילא גם לא ממני 🙂
אין לי גם הרבה עניין לנצח בוויכוח או משהו. כתבת "ההיתר ההלכתי היחיד... היום בישראל אין ככ את הדין הזה"(=שמתיר). אם לא התכוונת להלכה יותר טוב
ופתחתי את הרמבם הזה לפני שהגבתי בפעם הראשונה בשרשור. בעיניי הקריאה שלך שגויה, אבל אני לא עומד להכנס לוויכוח על זה)
והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות.
מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...
גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...
אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)
יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.
בהשראת המכילתא
"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"
"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"
לספור את העומר 49 יום
עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.
...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.
האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?
מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).
רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.
יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב
אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.
אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.
אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה
קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך,
בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה
אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?
תודה🙏
(לבקשת הכותב)
"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?
מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)
מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".
לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.
אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.
אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).
אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7